סיפור מגילת אסתר

ציור (1893) המיוחס ליוסף צבי גייגר

"סיפור מגילת אסתר", או "ציור לפורים" (1893), הוא ציור המתאר חלקים ממגילת אסתר ומיוחס ליוסף צבי גייגר. העבודה נמצאת כיום באוסף מוזיאון ישראל.

סיפור מגילת אסתר
גייגר פורים.jpg
צייר יוסף צבי גייגר
תאריך יצירה 1893
טכניקה וחומרים צבעי-שמן על זכוכית
ממדים בס"מ
רוחב 32
גובה 52.5
מידע יצירה
מספר יצירה HF 0438 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון ישראל, ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תיאורעריכה

הציור היה באוסף היודאיקה של היינריך פויכטונגר. בשנת ה'תשכ"ט (1969-1968) נרכש אוסף פויכטונגר כולו על ידי מוזיאון ישראל, ובתוכו ציור זה. העבודה הוצגה בתערוכת האוסף, שנערכה במוזיאון בשנת 1971, תחת השם "ציור לפורים".[1] ישעיהו שחר, אוצר התערוכה, ייחס את הציור ליוסף צבי גייגר בעקבות כתובת בחלקו התחתון של הציור, המעידה על מקום ותאריך היווצרו: "נעשה בשנת תרנ"ג לפ"ק פה עיה"ק צפתוב"ב אמן:". ייחוס זה נתמך ברישום בגב העבודה על פי שמחה קפלן, ולפיה אליהו גייגר, בן האמן, אישר את מקורה של היצירה בשנת 1960.[2]

חביבה פלד מביאה במאמרה אודות גייגר את השערתו של יצחק איינהורן, כי העבודה נעשתה על ידי משה בן יצחק מזרחי. השערה זו נשענה על השוואה להדפס אבן מאוספו.[3] עם זאת, פלד שללת השערה זו בהתבסס על השוואת סגנון הקליגרפיה של שני האמנים.[4]

בדומה לעבודות כגון "עקדת יצחק" מאת גייגר, גם כאן למרות השימוש בסממנים ריאליסטים בני התקופה, הציור איננו חורג מן הסגנון העממי-סמלי. גייגר איננו יוצר רקע כל שהוא לתיאורים. המרחב מסומל על ידי בתיאור עשב או מרצפות בלבד. התיאור ממחולק לשלושה רגיסטרים (רצועות רוחב), המוקפות במסגרת ובה דגם של מלבנים צבעוניים, המשתלבים גם בעלילת הסיפור כפרטים אדריכליים. לצד התיאורים מופיעות כתובות המבארות את הסצנות השונות. ברגיסטר העליון מופיע תיאור של המן, החובש כובע ליצנים בעל שלושה חלקים. הוא אוחז בידו חצוצרה ומוליך סוס עליו רוכב מרדכי היהודי, המתואר לבוש בגדי מלכות ואוחז בידו ספר תורה קטן.לצידו מתוארת אסתר המלכה לפני אחשוורוש, החובש כתר מלכות גדול.

ברגיסטר האמצעי מתוארים שלושה פרשים, היוצאים לבשר בממלכה על הגזרות כנגד היהודים. הם מתוארים כחיילים עות'מאנים, שלראשיהם תרבושים. הרגיסטר התחתון, ובו סיפור הריגת עשרת בני המן, מחולק לשני חלקים של אותו הסיפור בעזרת עמוד המעוטר בבסיסו עם דמות חיה. בצד ימין מתוארים הבנים כקבוצה של דמויות סכמאטיות, שלראשן כובע משולש. מאחוריהם חייל חבוש קסדה, האוחז בשוט ועל כתפו תלוי רובה. בצד ימין מתואר חייל נוסף, החובש קסדה מעוטרת, התולה את אחד הבנים על העמוד. בצידו השני של התיאור, ברוח החג, צייר האמן 21 רגלים לעשרת בני המן.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מס' 438 בקטלוג האוסף; ראו: שחר, ישעיהו, אוסף פויכטונגר: מסורת ואמנות יהודית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971, עמ' 163
  2. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 135
  3. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 135
  4. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 135