סירת קרח
סירת קרח (נקראת באופן מסורתי יאכטת קרח או ספינת קרח) היא כלי שיט הנתמכת במחליקי מתכת ומפרשים לשם החלקה על משטחי קרח. במשך מאות שנים סירות אלה שימושו במדינות קרות בזמן החורף לשם הובלת אנשים וסחורות, וכיום עיקר השימוש בהן הן לצורכי ספורט ונופש.
את אחד המחלקים ניתן להזיז כדי לנהג את הסירה. במקור, כלי שיט כאלה היו סירות בעלות מבנה תומך, שרכבו על ההמחליקיים והובלו עם להב אחורי, כמו עם הגה רגיל. ככל שהתפתחו ספינות הקרח, המבנה הפך למסגרת עם מושב או תא טייס עבור המלח של ספינת הקרח, שנשען על הלהבים, וההיגוי הועבר לחזית.
בגלל התנגדותן הנמוכה לתנועה קדימה מעל קרח, סירות הקרח מסוגלות לנוע בהירות העולה על 100 קילומטרים בשעה. תודות למהירותן, שימשו הסירות להובלת אנשים בתקופות הקרח במדינות קרות, כאשר נהרות ותעלות מים היו קופאים ומשמשים כנתיבי תעבורה למחליקים, ואילו הדרכים קשות למעבר בגלל השלג. סירות הקרח משמשות כיום הן לבילוי והן למרוצים. כלי שיט למרוצים בדרך כלל נושאים אדם אחד.
פעילות דומה, הפלגה ביבשה, משתמשמשת כלי שיט הדומים לסירות קרח, שיש להן גלגלים במקום מחליקיים.
בתרבות נזכרות סירות קרח בספר "מחליקי הכסף" של מרי מייפס דודג' שם הן מחליקות לצד אנשים מחליקים בתעלות הולנד ומשמשות להובלת נוסעים בדומה למונית שירות.
