סיר לבישול איטי

סיר לבישול אִיטי (מכונה גם סלואו-קוקר, או קרוקפוט, כשם מותג אמריקאי) הוא סיר חשמלי הבנוי משני חלקים: חלק חיצוני, העשוי לרוב נירוסטה וכולל את מערכת החשמל, וחלק פנימי ,שהוא בעצם סיר קרמיקה, וניתן לשליפה בתום הבישול, להגשה ולניקוי לסיר שלוש דרגות חום – חום נמוך, חום גבוה ודרגה הנקראת AUTO. הסיר מבשל את המזון בבעבוע, כל בישול מתחיל בחום גבוה. פרק הזמן בו יש להמשיך במצב זה תלוי בסוג התבשיל. בשלב הבא עוברים למצב AUTO, לפרק הזמן הדרוש לסיום הבישול. מצב החום הנמוך משמש רק לשמירה על החום. סיר הבישול האיטי משמש לבישול נזידים ותבשילים נוספים אשר מכילים מים, בטמפרטורות נמוכות יחסית. הכנת התבשיל בסיר זה יכולה להימשך זמן רב יחסית (מספר שעות). הכנת תבשילים בקרוקפוט פשוטה יחסית, מצריכה הכנות מועטות, ולרוב כוללת רק הנחה של המרכיבים הנחוצים בסיר והפעלתו. לאחר הפעלתו, ניתן להשאירו פועל ללא פיקוח עד שהתבשיל מוכן.[1] יש לקחת בחשבון שזמני הבישול יהיו שונים מאלה המומלצים במתכון סטנדרטי.

סיר לבישול איטי

השימוש בסיר לבישול איטי נפוץ בהכנת חומרי גלם הדורשים זמן רב לריכוכם, דוגמת שעועית או גריסים, ובתבשילים דוגמת חמין, חומוס או ג'חנון.

סיר הבישול האיטי נפוץ במיוחד בבישולים של המטבח האמריקני, וכן במטבח היהודי בשל התאמתו להכנת חמין ותבשילים דומים.

בטיחות עריכה

בניגוד לסיר לחץ אשר אטום באופן הרמטי והתבשילים בו מבושלים בטמפרטורות אשר לרוב גבוהות מ-100 מעלות צלזיוס בעזרת שימוש באדים בטמפרטורה ולחץ גבוהים, הקרוקפוט לא יכול להתפוצץ למרות שאין שסתום בטיחות, משום שתוכן הסיר נמצא בלחץ אטמוספירי.

בהלכה עריכה

שימוש בכלי לבישול המתחיל בערב שבת ומסתיים בשבת עצמה שנוי במחלוקת הלכתית סביב השאלה האם מדובר בהשהיה המותרת או בהטמנה שנאסרה. הרבנים משה פיינשטיין, שמואל הלוי וואזנר[2] ועובדיה יוסף[3] התירו את השימוש בסיר זה, ואילו הרבנים שלמה זלמן אויערבאך[4] ויוסף שלום אלישיב אסרו את השימוש בו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הבנת זמני בישול בסיר לבישול איטי-עצות מאתר foodiez

  מדיה וקבצים בנושא סיר לבישול איטי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איך עובד סיר לבישול איטי, באתר discover.org.il
  2. ^ הרב שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ט סימן נב, באתר HebrewBooks
  3. ^ הרב עובדיה יוסף, חזון עובדיה שבת חלק א, מכון מאור ישראל, עמ' ס"ד
  4. ^ הרב שלמה זלמן אוירבך, מנחת שלמה, חלק שני, סימן ל"ד, סעיף ה, באתר HebrewBooks