סי היימן

זמרת ישראלית

סי היימן (נולדה ב-10 ביוני 1961) היא זמרת, מלחינה ושחקנית ישראלית.

סי היימן
לידה 10 ביוני 1961 (בת 63)
בית אלפא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה סמדר היימן
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985
עיסוק זמרת
סוגה רוק, פופ, זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, מפוחית ופסנתר
חברת תקליטים NMC
האתר הרשמי של סי היימן
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סי היימן מופיעה בפסטיבל ערד, 13 באפריל 1992

ביוגרפיה

עריכה

היימן נולדה בקיבוץ בית אלפא בשם סמדר היימן, כבתם הצעירה של דליה, מטפלת אלטרנטיבית, והמלחין נחום (נחצ'ה) היימן, ולה אחות גדולה בשם בלהה (בילי).

בשבת שבה נולדה, בבית חולים העמק בעפולה, ילדו שתי נשים ששמן דליה היימן. אימה, ואישה ממושב מולדת שילדה בן. בעקבות זאת, התבלבל הצוות הרפואי, והתינוקות הוחלפו עם היציאה מבית החולים. כעבור כמה שבועות [1]התגלתה הטעות והם הוחלפו חזרה.

בשנת 1967 הוריה עברו עימה ועם אחותה לצרפת, ולאחר מכן ב-1972 ללונדון שבממלכה המאוחדת. בעקבות התעללות פיזית[2] ואנטישמיות של הילדים בתקופת לימודיה בלונדון גמלה בליבה החלטה שכשתגיע לגיל שבו תוכל לעשות זאת, תשנה את שמה הפרטי באופן רשמי.[3] היימן בחרה בשם סי (אקורד דו, במוזיקה) ששימש שם חיבה עבורה בקרב משפחתה.[3]

בגיל 12 חזרה מיוזמתה וללא הוריה לישראל לקיבוץ בית אלפא, שבו נולדה. הוריה, שתמכו בהחלטתה ועמדו מאחוריה, נותרו בלונדון.

את השיר הראשון שכתבה והלחינה בעצמה, "תן לנו לחיות", הקליטה היימן כאשר הייתה בת 13, ואיתו התחרתה בתחרות "גלבוזמר", שהנחה המורה שלה למוזיקה דוד עורי. השיר, שארך כמעט שתי דקות, זכה במקום הראשון, אבל לא דחף את היימן להקלטת אלבום בכורה.

את שירותה הצבאי עשתה היימן ביחידת עוקץ.[4]

קריירה

עריכה

שנות השמונים של המאה ה-20

עריכה

בשנת 1985 התפרסמה היימן לראשונה בסרט "שוברים" של אבי נשר. בסרט גילמה היימן דמות צעירה בשם גלדיס השואפת להיות כוכבת רוק. היימן שרה בסרט שני דואטים עם יזהר אשדות. באותה השנה הקליטה את השיר "באת אלי", שיצא כתקליט שדרים וזכה להצלחה.

בשנת 1986 החלה היימן להופיע במועדונים קטנים בתל אביב ומשכה תשומת לב בזכות סגנונה המוחצן, ובאמרה שהיא רוצה לשיר כמו ג'ניס ג'ופלין. עוד באותה שנה כתבה וביצעה עם גבי שושן את השיר "קונטאקט".

ביוני 1987 - בדיוק ביום הולדתה ה-26 - הוציאה היימן אלבום בכורה שנקרא "סי היימן ולהקה מקומית". הטקסטים שבאלבום שילבו בין נושאים חברתיים, פוליטיים ונשיים. את כל השירים (מלבד "לא עובדת בשביל אף אחד", של רן עפרון) כתבה והלחינה. מתוך שירי האלבום הצליחו "גיבור גדול", "אהבתי אותך אז","לא עובדת בשביל אף אחד" ו"עיר מתנתקת". היא ניגנה בו בפסנתר ויחד איתה ניגן באקורדיון אביה נחום היימן. בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "תנו לי גיטרה חשמלית" שזכה במקום השמיני.

באפריל 1988 יצא אלבומה השני שנקרא "התקליט השני" ומתוכו הצליחו השירים "קרוב לקצה", "עולם תעשייתי", "משוטטת" וחידוש לשיר "כמו צמח בר" של רחל שפירא שהולחן על ידי אביה. באלבום נכלל גם השיר "יורים ובוכים", שנפסל לשידור בגלי צה"ל בראשית ימי האינתיפאדה בגלל תוכנו הפוליטי-תקשורתי.[5] שיר זה זכה לגרסת כיסוי בעברית מפי הזמרת ג'ואן באאז. בדצמבר אותה שנה השתתפה לראשונה בפסטיגל עם השיר "את לא לבד" שזכה במקום השני.

בדצמבר 1989 הוציאה היימן את אלבומה השלישי, "עובדים בכביש", שכלל את השירים "ציפור לבנה", "גרפיטי תל אביב 89", "זה כואב", "עובדים בכביש", "פתח לי" (דואט עם מרגלית צנעני) ו"פוקר על הבוקר". בעקבות האלבום ״עובדים בכביש״ זכתה בתואר זמרת השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תש"ן - 1990. לאחר סיבוב הופעות ארוך פרשה היימן לטובת גידול בנה תומר שנולד ב-27 בדצמבר 1990 מנישואיה למוזיקאי רן עפרון, שהיה הקלידן בלהקת הליווי שלה.

שנות התשעים של המאה ה-20

עריכה

בשנת 1991 השתתפה היימן בשנית בפסטיגל עם השיר "בכל מצב" (את מילותיו היא כתבה, לחן ועיבוד: רן עפרון) שזכה במקום השני, ושרה בחלק האומנותי את השיר "לא עובדת בשביל אף אחד".

בשנת 1994 הוציאה היימן את אלבומה הרביעי "נפגשים". את רוב השירים לאלבום כתבה והלחינה בעצמה ובהם להיטים כמו "חצי עולם" (עיבוד: גלעד עצמון), "לב כזה" (שכתבה היימן יחד עם אודי הניס לעיבוד של גלעד עצמון ואודי הניס), ו"זיכרונות על הפינה". שיר נוסף מהאלבום "אדית פיאף של תל אביב הקטנה", נכתב לזכרה של השחקנית טליה שפירא.

במרץ 1995 השתתפה היימן בקדם אירוויזיון עם השיר "בטלוויזיה הלילה" (מילים: אהוד מנור, לחן: סי היימן וקובי אושרת, עיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום החמישי. ביולי של אותה שנה החלה להופיע במחזמר "גריז", לצד צביקה הדר ואקי אבני.

בשנת 1996 דיבבה את חתולית בסדרת הטלוויזיה "חתולי חצר".

בשנת 1997 התארחה באלבומו של אבנר גדסי "אתה לי ילד" וביצעה עימו בדואט את "חבל על הזמן".

בשנת 1998 שיחקה היימן בסרטו העלילתי של אלי כהן "באזז" המספר את סיפורם של שני הנערים בני ה-14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. באותה השנה היימן שרה את שיר הנושא של הסדרה "משפחה וחצי" שנקרא "תגיד תודה שיש לך עיניים".

ב-1999 שרה היימן את הדואט "תמיד ביחד" עם יגאל בשן, והשיר עצמו הופיע באלבומו של בשן מאותה שנה "תלוי רק בך".

העשור הראשון של המאה ה-21

עריכה

בשנת 2001 הוציאה היימן את אלבומה החמישי "תחלמי בגדול" ובו היא חידשה מספר שירים כמו "תני לי לאהוב אותך" של מייק בראנט ומילים של אהוד מנור, "רואה לך בעיניים" של אתי אנקרי ו"שושן פרא" של ניק קייב וקיילי מינוג, אותו ביצעה עם דני ליטני.

בשנת 2002 הוציאה היימן דיסק אוסף כפול בשם "רגעי סי", שכלל את להיטיה עם להקה מקומית ולהיטי סולו, לצד שירי בונוס שלא הופיעו באלבומיה. חלק מהשירים הללו (כולל שירי הבונוס) אף הופיעו בגרסאות הופעה (LIVE), גרסאות מוקדמות, גרסאות רמיקס וגרסאות שהוקלטו במיוחד לאוסף. באלבום גם מופיע לראשונה על גבי דיסק שירה הראשון "תן לנו לחיות".

בשנות האלפיים, מנהלת היימן חברת הפקות עצמאית משלה בשם "היימן הפקות". היימן היא גם פעילה חברתית. בשנת 2007 לקחה חלק מרכזי בכתיבת ובהקלטת השיר "רוח האדם", יחד עם המשוקם סיני מיתקי מעמותת "אנוש", המסייעת לנפגעי נפש, ודוברת העמותה בשמת אדמון. הקשר בין היימן והעמותה נולד בעקבות צעדת "בראש מורם". מלבד היימן השתתפו בהקלטה אמנים שונים.

בשנת 2007 חידשה היימן את "שיר ארץ", שיר שבוצע במקור על ידי חוה אלברשטיין (מילים של נתן יונתן ולחן סשה ארגוב) בעיבוד של אריק רודיך. השיר הוא שיר הנושא של הסרט "רק כלבים רצים חופשי" בבימוי ארנון צדוק. כמו כן הוציאה היימן בשיתוף עם הדיג'יי מורן קריב ממוזיקה פלוס, רמיקס ללהיט הגדול שלה "גיבור גדול".

בסוף דצמבר 2008 יצא הסינגל הראשון "אני מחכה לגשם" (מילים של תרצה אתר, לחן יוסי פרץ), מתוך אלבומה הבא.[6] בפברואר 2009 יצא הסינגל השני "עכשיו הכל בסדר, הימים הרעים עברו" (מילים של סי היימן ולחן של נחום היימן). במרץ 2009 יצא הסינגל השלישי "לא רוצה!!" (מילים ולחן: יוסי פרץ). במאי 2009 יצא האלבום החדש של היימן ושמו "שנה מעכשיו", בהוצאת התו השמיני. באוגוסט של אותה שנה שיחקה היימן תפקיד אורח בתפקיד עצמה בסדרה "דני הוליווד".

העשור השני והשלישי של המאה ה-21

עריכה

משנת 2011 השתתפה היימן בתוכנית הטלוויזיה "בית ספר למוסיקה" בתור חברה בוועדה המקצועית, המופקדת על דירוג המתמודדים בתוכנית. היא המשיכה להיות חברת הוועדה גם בעונה השנייה ב-2013 ובעונה השלישית ב-2015. בפברואר 2012 החלה היימן לשדר ולערוך את תוכנית הרדיו "סי הלילה" ב־88FM ולאחר מכן ברשת ג'. התוכנית הוגדרה כ"פלטפורמה למוזיקה ישראלית חדשה וצעירה".

בשנת 2020 השתתפה היימן בפסטיבל "סימנים חיוניים" אשר התקיים במשך שמונה ימים בחודש מאי, ביוזמת עיריית תל אביב וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב במסגרתה עלו בשידור חי אמנים ישראלים מוכרים, עם הופעות בסגנונות אינדי-פולק-רוק, אלקטרוני, ג'אז ואקספרימנטלי.[7]

בשנת 2022 הוציאה את השיר "העיניים של עינב"[8] לזכרה של עינב רוגל שנרצחה על ידי בן זוגה.[9] בהמשך השנה יצא הסינגל "הימים שעוד נכונו לנו"[10] – קאבר לשירו של חנן יובל.[2]

ב-17 באוגוסט 2023 יצא לאור השיר "כתונת פסים 2023" בו השתתפה לצד אמנים ישראלים רבים אחרים.[11]

ב-26 בנובמבר 2023 הוציאה את "אם אי פעם אמות (לפני שיגיע זמני)" לזכרה של סמ"ר עדי ברוך, שנהרגה כתוצאה מפגיעת רקטה בשדרות במהלך מלחמת חרבות ברזל.[12][13]

בשנת 2024 השתתפה בתוכנית המציאות אוטו אוכל: VIP לצד המקעקעת שלה, איזבל. היימן סיפרה בפרק הראשון שאת איזבל פגשה שלושה חודשים לפני צילומי התכנית והקשר ביניהן התפתח על רקע הקעקועים והאהבה המשותפת לאוכל

חיים אישיים

עריכה

היימן הייתה נשואה למוזיקאי רן עפרון ולהם בן משותף בשם תומר.

בשנת 2000 נישאה בשנית לרועי שוחט ולהם בן משותף בשם יהלי. ב-2015 היימן ושוחט נפרדו.[14]

היימן מתגוררת בשכונת הדר יוסף בתל אביב.

דיסקוגרפיה

עריכה

רשימת אלבומים

עריכה

אלבומים בהם השתתפה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי דבריה של היימן בריאיון עם יובל אברמוביץ'
  2. ^ 1 2 עמית סלונים‏, המופע של סי הרגש, באתר וואלה‏, 4 במרץ 2022
  3. ^ 1 2 לפי דבריה של היימן בריאיון עם אהרל'ה ברנע בתוכנית הטלוויזיה "מחוץ לזמן", ערוץ הכנסת, 9 בנובמבר 2015
  4. ^ סי היימן מודה לצביקה לוי: "שמרת עליי כשאבא שלי היה רחוק", באתר onlife
  5. ^ שריד ימחה בפני רבין על פסילת שירה של סי היימן, מעריב, 29 במרץ 1988
  6. ^ אור ברנע, כוננות סי, באתר ynet, 23 בדצמבר 2008
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    פסטיבל סימנים חיוניים 2020, באתר הארץ
  8. ^ סי הימן- העיניים של עינב
  9. ^ סי היימן: "זכות עצומה לשיר ולספר את סיפורה של עינב", באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2022
  10. ^ סי הימן- הימים שעוד נכונו לנו
  11. ^ יובל אראל, אמני ישראל – כתונת פסים 2023, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 17 באוגוסט 2023
  12. ^ לוויה במקום חתונה: עדי ברוך התעקשה להגיע למילואים ונהרגה, באתר mynetpetahtikva, ‏2023-10-15
  13. ^ סי היימן - "אם אי פעם אמות" (לפני שיגיע זמני), נבדק ב-2023-11-28
  14. ^ שי ארזואן‏, אחרי 20 שנה: סי היימן ובעלה נפרדו, באתר וואלה‏, 26 בנובמבר 2015