פתיחת התפריט הראשי

סלולרי כשר

כינוי לקו סלולרי או למכשיר טלפון סלולרי, הנמצא בשימוש נרחב בציבור החרדי ובמידה מועטה גם בציבור החרד"ל
טלפון סלולרי כשר, מדגם נוקיה 208

סלולרי כשר הוא כינוי לקו סלולרי או למכשיר טלפון סלולרי, הנמצא בשימוש נרחב בציבור החרדי ובמידה מועטה גם בציבור החרד"ל. מכשירי סלולר אלו מיועדים בעיקר לביצוע שיחות, ואין בהם תכונות המצויות ברוב המכשירים הסלולריים – כמו גלישה ושימוש באפליקציות מבוססות אינטרנט, שימוש במצלמה, האזנה לרדיו, משחקים, ומשלוח וקבלת מסרונים (SMS). טלפון מסוג זה מבוסס על שני מרכיבים:

  • מכשיר סלולרי שבו נחסמו ברמת החומרה והתוכנה חלק מהמאפיינים.
  • קו טלפון אשר בו חסומים שירותים בלתי רצויים. בשל חתימת הסכם בין ועדת הרבנים לענייני תקשורת ובין מרבית חברות התקשורת, קו כשר כבול למכשיר כשר וכן לקידומת מספרית "כשרה", וההתניידות בין חברות, חבילות ומספרים מוגבלת לחבילות "כשרות" ומספרים "כשרים" בלבד.

היסטוריהעריכה

רקעעריכה

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של המכשירים הסלולריים בתחילת המאה ה-21 הפכה אותם ממכשיר שנועד לשיחה בלבד לכלי של בידור ופנאי, כמו גלישה ברשת האינטרנט וצפייה בטלוויזיה. בנוסף, התקשרו החברות הסלולריות עם חברות פרטיות, שסיפקו שירותי שיחות ומידע בנושאים מגוונים, החל מחדשות ומזג אוויר וכלה בהימורים ושיחות ארוטיות (שירותי מידע אלו זמינים גם לטלפונים נייחים).

אנשים בציבור החרדי החלו להשתמש במכשירים אלה ולהיחשף דרכם לתכנים אינטרנטיים שחלקם נחשב בציבור החרדי כלא מתאימים ואף כתועבה. כדי להתמודד עם הבעיה הוקמה "ועדת הרבנים לענייני תקשורת".

קודם להקמת הוועדה היו מספר ניסיונות על ידי עסקנים מהציבור החרדי, לספק טלפון סלולרי ייעודי למגזר החרדי, שיתאים לשיחה בלבד. הקצאת קומת מספרים ייחודית למכשירים אלו איפשרה לזהות בנקל האם אדם חרדי משתמש בטלפון סלולרי מסוג זה, ובכך יצרה לחץ חברתי למעבר למכשירים אלה. לחץ זה, יחד עם הדרישה שקיימת בציבור החרדי למכשירים אלו, פרסומים מרובים בכלי התקשורת החרדים והתניית קבלה של תלמידים למוסדות חינוך חרדים בשימוש של ההורים במכשירים "כשרים" בלבד, הפכו אותם לפופולריים בחברה החרדית. כיום, מפקחת הוועדה על השימוש במכשירים "הכשרים".

הפתרון הראשוני: חסימת מספרים וחיבור לאינטרנטעריכה

הפתרון הראשון שאליו הגיעו הוועדה והחברות הסלולריות היה חסימת מספרים מסוימים ומניעת חיבור לאינטרנט סלולרי. כל אדם שהיה מעוניין בכך פנה למוקד השירות של החברה שבה היה מנוי וביקש את הפעלת החסימה במכשירו. את רשימת מספרי הטלפון האסורים להתקשרות העבירה ועדת הרבנים לחברות הסלולר, ואף עדכנה אותה לפי הצורך.

בהמשך נוכחה ועדת הרבנים כי לא די בפתרון זה. חלק מבני הנוער החרדים רכשו בעצמם את המכשירים ולא ביקשו את חסימתם. עוד התקשתה הוועדה לחסום את כל מספרי השיחות הארוטיות. סוגיות אלו הביאו את ועדת הרבנים להכרה שיש צורך בפתרון יעיל יותר.

מכשירים כשריםעריכה

 
חותמת ועדת הרבנים מופיעה בהפעלת המכשיר הכשר

לקראת סוף 2004 החליטה ועדת הרבנים לדרוש מן החברות הסלולריות בישראל את שיווקו של טלפון סלולרי "כשר", שאינו מאפשר תכונות נוספות מלבד השיחה הטלפונית. נציגם של הרבנים למשא ומתן היה עורך הדין יעקב ויינרוט, שנטל על עצמו תפקיד זה בהתנדבות. במקביל פרסמה ועדת הרבנים הוראה לציבור החרדי, להימנע מלקנות מכשירים סלולריים, עד שתעתרנה החברות לספק מכשירים כשרים. ועדת הרבנים פנתה לעיתונות החרדית וביקשה שלא לפרסם את החברות הסלולריות. העיתונים היומיים "יתד נאמן" ו"המודיע", והשבועונים "משפחה" ו"בקהילה" נענו לקריאה זו.

רוב החברות הסלולריות, שרצו להמשיך ולמכור שירותי תוכן, התנגדו בתחילה לדרישה. החברה היחידה ששיתפה פעולה עם הוועדה הייתה חברת מירס, שהחלה לשווק מכשיר כשר. נקבע שעל כל מכשיר "כשר" תוטבע חותמת כשרות של ועדת הרבנים, והוסכם שצורתם החיצונית של המכשירים תהיה שונה באופן ניכר מצורתם של מכשירי הסלולר המתקדמים, שנועדו לציבור הכללי. החלטה נוספת של הרבנים הייתה הקצאה של "קומת מספרים" כשרים, שמתחילים כולם באותן ספרות. באופן זה ניתן לזהות אדם שמשוחח מסלולרי שאינו כשר, עובדה שעשויה להניא אותו משימוש במכשיר כזה.

מספר חודשים לאחר תחילת מכירת המכשירים הכשרים על ידי מירס, הצטרפו החברות פלאפון וסלקום למהלך, והנפיקו מכשירים כשרים. לאחר שנה נוספת הצטרפה למהלך גם חברת פרטנר.

ארבע החברות הסלולריות משווקות מסלולי מנויים דומים של מכשירים כשרים. על מנת למנוע מהציבור החילוני לרכוש חבילות כשרות זולות, קבעו החברות כי בשבתות יהיה התעריף לשיחה יוצאת גבוה במיוחד (כעשרה ש"ח לדקה)[1]. חלק מהחברות גובות קנס חד פעמי של עשרות שקלים במקרה שהתקיימו שיחות יוצאות או נכנסות בשבת.

בתחילת יוני 2011 הוחל בשיווק של מכשירי בלקברי כשרים התומכים בשירות דואר אלקטרוני עבור אנשי עסקים. את המכשיר משווקת פרטנר תקשורת וניתן להשיגו רק אצל נציגי ועדת הרבנים לענייני תקשורת, זאת כדי למנוע את הפצת המכשיר למי שאינם זקוקים לו לצורך עבודתם. השיווק של המכשירים לא הצליח וסך המכשירים שנמכרו עומד על כ-200 בלבד.[דרוש מקור]

כאשר קמו חברות סלולר החדשות - גולן טלקום, רמי לוי תקשורת והוט מובייל, לא יכלו בעלי סלולרי כשר להתנייד אליהן, משום שהן לא הציעו חבילה ומספר כשר[2]. כאשר חברות אלו גילו את הפוטנציאל העסקי שבציבור החרדי והחלו לתמוך במכשירים וחבילות כשרות - נוידו אליהן עשרות אלפי מספרים כשרים[דרוש מקור].

תכונותעריכה

לא ניתן לנייד מספר "כשר" לחברה אחרת אלא אם כן מספר היעד כשר אף הוא, ולא ניתן להשתמש בסלולרי שאינו כשר ממספר מקומה כשרה. עם זאת, גם חברת תקשורת שאינה מחויבת להסכם יכולה באופן עקרוני לנייד אליה מכשירים כשרים[3].

בשנת 2011 היו בישראל כ-300,000 מכשירים כשרים[4].

עם המספרים החסומים, שאליהם לא ניתן להתקשר מטלפון כשר, נמנים גם מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית[5], ומספרי חירום נוספים[6][7].

המאבק להחדרת המכשירים הכשריםעריכה

 
שלטים בבני ברק נגד שימוש בסמארטפונים
 
פשקווילים בבני ברק המזהירים מפני שימוש בסלולרים בלתי כשרים ובמחשבים

בתחילת המהלך נמכרו כמה אלפי מכשירים. היו שטענו כי הציבור החרדי התרגל לתכונות המסרונים והדוא"ל של המכשירים המתקדמים ולכן רוב הציבור החרדי לא יישמע לקריאת הרבנים לעבור למכשירים הכשרים. עם זאת, במהלך השנים הצטרפו רוב החרדים למסלולים הכשרים[8]. כחלק מהמערכה נגד הסלולרים שאינם כשרים, הורו הרבנים החרדים, ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שלא לקבל למוסדות החינוך החרדיים תלמידים שהוריהם מחזיקים ברשותם מכשירים שאינם כשרים. עם זאת, הרב צבי פרידמן פרסם שהרב אלישיב לא אסר מסרונים[9][10].

חלק מן החרדים ממשיכים להשתמש במכשיר רגיל, לצד המכשיר הכשר[11]. בכמה מקרים נערכו הפגנות ומחאות נגד חנויות המוכרות מכשירים שאינם מאושרים על ידי הוועדה, ובחלקן תועדה אלימות[12][13][14].

קהילות חרדיות נוספות בעולם, כגון בניו יורק הנהיגו גם הן מהלך דומה. מדי מספר חודשים מתקיימות בריכוזים חרדיים בישראל ובעולם עצרות המוניות נגד "פגעי הטכנולוגיה" בראשות רבנים ואדמו"רים, הנושאים דברים נגד האינטרנט הלא-מסונן והסמארטפונים ומרחיבים על הסכנה הגדולה שבשימוש בהם. רובו הגדול של הציבור הדתי לאומי אינו משתמש בסלולרי הכשר אלא בטלפונים סלולריים רגילים.

ועדת הרבנים לענייני תקשורתעריכה

ועדת הרבנים לענייני תקשורת הוא גוף חרדי שקם בשנת 2004 במטרה להביא ליצירת טלפון סלולרי המשמש לשיחה בלבד, ללא תכונות אחרות הקיימות במרבית הטלפונים הסלולריים המודרניים (כגון מצלמה, אפשרות שימוש באינטרנט, שליחת מסרונים ונגן MP3), ולשימוש בלעדי בסוג זה של מכשירים בציבור החרדי. טלפונים אלו מכונים "סלולרי כשר".

בנוסף למגבלות הטכניות על המכשיר הכשר, הוועדה קובעת אילו מספרים ייחסמו כך שבעלי ה"סלולרי כשר" לא יוכלו להתקשר אליהם. בחיוג למספרים אלו מופיעה הודעה מוקלטת המודיעה כי זהו "מספר לא מורשה".

בעת ייסודה היו חברי הוועדה: הרב צבי פרידמן נציג הליטאים, הרב ישראל פישביין נציג חסידות גור, הרב ברוך שרגא נציג הספרדים, הרב יוסף בנימין וואזנר נציג החסידויות והרב עמרם אופמן נציג העדה החרדית. בשנת 2019 נתגלעו חילוקי דעות בין חברי הוועדה לגבי המספרים שצריכים להיות חסומים[15], הרב צבי פרידמן שהתנגד לחלק מפעולות הוועדה שלח מכתב לחברות התקשורת ובהן הבהיר כי הוא מתנגד לחסימות מספרים קולקטיביות וטענות נוספות[16]. בתגובה, חברי העמותה האחרים הדיחו את הרב צבי פרידמן, ובמקומו מונה מזכיר הוועדה חיים לנג לחבר בוועדה[17]. באוקטובר 2019 פרסם אתר כיכר השבת תחקיר שממנו עולה כי עסקני הוועדה אינם מתייעצים עם רבניה[18].

חלק מהציבור החרדי מתרעם על מדיניות החסימה של הוועדה, שהיא מחמירה וגורפת מדי לטעמו. בראשית 2019 חתמו כחמישים אלף בעלי מספר כשר על עצומה הקוראת לשר התקשורת להתערב ולמנוע חסימת קווים של שיעורי תורה, ישיבות, התראות "צבע אדום" ועוד. תביעות נגד מדיניות החסימה והשיווק של הוועדה מתנהלות בבתי משפט ובבתי דין[19].

בתחקיר שפורסם ב"דה מרקר" ביולי 2019 נטען שהוועדה נשלטת בעיקר על ידי יונתן לבקוביץ, עסקן מחסיד גור, ואחד משני מזכירי הוועדה, לעיתים בניגוד לדעת רבני הוועדה. עוד נטען בתחקיר כי יהודה דוויק, מאנשי הוועדה המעורב באישור הכשרות, מפעיל חברה המשווקת בבלעדיות את המכשירים באמצעות רעייתו, והכנסות בני הזוג הן כמיליון ש"ח בחודש. עוד פורסם בתחקיר כי חברת "ימות המשיח", העוסקת בשיווק קווי תוכן ומרכזיות טוענת כי קווים רבים שהופעלו על ידה נחסמו בידי הוועדה והופעלו מחדש בחברת "קול כשר", השייכת לאחיינו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן[20].

באותה תקופה פורסם גם דו"ח של רשם העמותות[16], המעלה חשדות רבים כלפי העמותה, ובהם שקיבלה סכומי כסף ממפעילי הסלולר מבלי לדווח על כך, ושהעבירה נכסים לגופים עסקיים הקשורים לאנשיה. כמו כן קבע הרשם כי העמותה מסרה תשובות סותרות לשאלותיו[21].

בספטמבר 2019 חסמה הוועדה כחצי מיליון מספרים, רובם של בתים פרטיים ועסקים, כתגובה לכך שמשרד התקשורת חזר בו מכוונה לערוך שימוע[22] למפעילי קווי תוכן טלפוניים שהוועדה מעוניינת למנוע שימוש בהם[23]. ריבוי החסימות והיקפם הובילו להתמרמרות בקרב הציבור החרדי אשר חלקו מאשים את משרד התקשורת במתן חסות לחסימות הקווים הפוגעות בציבור, בכך שאיננו משתמש בסמכותו לעצור את חסימות הקווים[24].

קידומות המספרים הכשרים בישראלעריכה

מספרים אלה מיועדים למכשירים המאושרים על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת[25]:

מספר מפעיל
(0X) 80X-XXXX
בזק
050-41X-XXXX
פלאפון
052-71X-XXXX
052-76X-XXXX
סלקום
054-84X-XXXX
054-85X-XXXX
פרטנר
053-31X-XXXX
053-41X-XXXX
הוט מובייל
058-32X-XXXX
גולן טלקום
055-67X-XXXX
רמי לוי תקשורת

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סלולרי כשר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עומרי לוי, סלולרי בהכשר בד"ץ: סיפורו של הטלפון לחרדים, באתר ynet, 1 ביוני 2009
  2. ^ יוסי זילברמן, ‏בעלי קו כשר: לא יכולים להתנייד, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בדצמבר 2013‏
  3. ^ כיכר השבת, ‏האיום החדש על ההגמוניה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת, באתר כיכר השבת, 22 בספטמבר 2016
  4. ^ כתבה ב"סרוגים"
  5. ^ טלי פרקש, הסלולרי הכשר: מספרי החירום לנפגעי אונס וער"ן נחסמו, באתר ynet, 15 בספטמבר 2013
  6. ^ בת שבע ברטמן, ‏מספרי סלולארי כשרים חסומים לחיוג למרכזי תמיכה בנפגעי התעללות, באתר כיכר השבת, 16 בספטמבר 2013
  7. ^ חנן גרינווד, דווקא עכשיו? קו חירום בדרום נחסם, www.israelhayom.co.il, ‏2019-11-13
  8. ^ יאיר אטינגרהרב אלישיב: בתי"ס חרדיים לא יקבלו תלמידים שלהוריהם אין סלולרי כשר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2007
  9. ^ קובי נחשוני, מקורב לרב אלישיב: "הוא כלל לא שולל SMS", באתר ynet, 20 במאי 2009
  10. ^ יוסי כץ, הפתעה: הגרי"ש אלישיב מתיר sms, באתר בחדרי חרדים, 20 במאי 2009
  11. ^ פרסום ראשון: 'נתיב' מעבירה את לקוחותיה לווטסאפ האדום הכשר, באתר בחדרי חרדים, 16 באוגוסט 2016
  12. ^ מחריד: הפגינו נגד חנות טלפונים והיכו את המוכר באלימות, כיכר השבת (בעברית)
  13. ^ פורום: בחדרי חרדים - משמרת הצניעות פיצצו במא"ש חנות לממכר פלאפונים – בחדרי חרדים, www.bhol.co.il
  14. ^ תקפו באלימות בת עשר - בגלל טלפון "לא כשר", ynet, ‏2017-02-07 (בעברית)
  15. ^ בג"ץ 1578/19 אליעזר בן אפרים נ' משרד התקשורת, ניתן ב-18 באפריל 2019
  16. ^ 16.0 16.1 זייד אבו חמיד - רשם העמותות, התראה לפני פירוק, Google Docs
  17. ^ חזקי שטרן, ‏כ-15 שנים אחרי: מהפך ב"ועדת הרבנים לענייני תקשורת", באתר כיכר השבת, 30 באפריל 2019
  18. ^ הקלטות הרבנים מ'וועדת רבנים לענייני תקשורת' נחשפות, כיכר השבת (בעברית)
  19. ^ דני זקן, ‏המרד החרדי: 50 אלף חרדים כבר חתמו על עצומה נגד הוועדה שמתערבת להם בטלפונים הסלולריים, באתר גלובס
  20. ^ נתי טוקרהאיש ששולט בסלולרי של מיליון ישראלים - ומה יקרה אם תחייגו ממספר שמתחיל ב-052-76?, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2019
  21. ^ האשמה: ועדת הרבנים פועלת "ללא אישור", כיכר השבת (בעברית); האם עמותת "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" תפורק בקרוב?, אתר טלקום ניוז
  22. ^ החדשות - קווי התקשורת החרדיים ייסגרו?, mako, ‏2019-06-19
  23. ^ נקמת ועדת הרבנים: כחצי מיליון מספרים נחסמו ביממה, כיכר השבת (בעברית); חולי צליאק חרדים זועמים על וועדת הרבנים, כיכר השבת (בעברית); ארי קלמן, ועדת הרבנים מתעללת בזקנים, נזקקים וחולים • צפו, באתר בחדרי חרדים, 31 באוקטובר 2019
  24. ^ ועדת הרבנים חסמה את הקו של 'הדף היומי', כיכר השבת (בעברית)
  25. ^ רשימת "קומות כשרות" באתר משרד התקשורת