סלו גולדפרב
סלו גולדפרב (בנורווגית: Salo Goldfarb; 5 באפריל 1918 - 1 בפברואר 1986) הנודע בשם העט פדרו גרנינג (Pedro Grenning) היה מאייר וקריקטוריסט יהודי-נורווגי.
 | |
| לידה |
5 באפריל 1918 ברגן, Bergen amt, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1986 (בגיל 67) |
| מדינה |
נורווגיה |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
במלחמת העולם השנייה שירת בצבא נורווגיה כקצין בגדוד הקומנדו מספר 10, שלמעשה הסתפח לקומנדו הבריטי. במסגרת "מבצע התאהבות" הוביל גולדפרב כוח של טנק בודד ו-11 חיילים ובאמצעותו הביא לכניעתה ללא תנאי של דיוויזיית הרגלים ה-70 של הוורמאכט ובה 2,000 לוחמים. בכך שוחרר האי ואלכרן ונפתח נמל אנטוורפן, הנמל היחיד של בעלות הברית במערב אירופה. על מבצעו זה עוטר סלו בעיטורים נורווגים, בריטים והולנדים ואף זכה לאזרחות כבוד של העיר מידלבורך.
רקע עריכה
סלו גולדפרב נולד בברגן, נורווגיה, למשפחה מיהדות פולין. אביו, איש העסקים ליאופולד גולדפרב (1878–1933) הגיע מראיגרוד, ואמו, סוניה לבית אפשטיין (1888–1970) מסובאלק[1].
בשנת 1933 פורסם ציורו הראשון בעיתון ברגנס ארבידרבלאד (אנ')[2]. בין השנים 1935 ל-1936 הוא למד בבית הספר לאמנות בבלפסט, באקדמיה הלאומית לאמנויות בברגן בין השנים 1936 ל-1937, ובאקדמיה הלאומית הנורווגית לתעשיית המלאכה והאמנות בין השנים 1937 ל-1938. בפברואר 1941 אימץ את שם העט פדרו, שנה לאחר פלישת גרמניה הנאצית לנורווגיה.
מלחמת העולם השנייה עריכה
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לנורווגיה במלחמת העולם השנייה, התגייס האמן הצעיר למען מולדתו. ב-9 בפברואר 1941 חמק גולדפרב ממעגן טורוי (אנ'), השוכן צפונית-מערבית לברגן, והצטרף למסעו הראשון של המלח לייף לארסן (אנ') לבריטניה. על סיפון ספינת הדייג "מוטיג 1" הוברחו מספר נוסעים לבריטניה דרך איי שטלנד ומשם לסקוטלנד[3]. כל הנוסעים על הספינה השתמשו בשמות בדויים וסלו בחר לעצמו את השם "פדרו", אשר לימים ישמש אותו כשם עט.
בהגיעו לסקוטלנד, הצטרף סלו לחטיבה הנורווגית והפך למפקד מחלקת רובאים. מיומנותו וכישוריו הקנו לו מעמד של מפקד צוות-קרב בכוחות למבצעים מיוחדים של הצבא הנורווגי בגולה (אנ'). לאחר תקופה קצרה עם החטיבה הנורווגית בסקוטלנד, הוא הועבר לכוחות הבריטיים. הבריטים הקימו את קומנדו מספר 10, שהורכב מחיילים של ממשלות בעלות הברית אשר שהו בגולה. היו לו 10 צוותי קרב פלוגתיים בפיקוד רוברט לייקוק. הם אומנו בסקוטלנד על ידי הקומנדו הבריטי ולמעשה הסתפחו אליו.
בספטמבר 1944 שוחררה אנטוורפן על ידי הבריטים ונמל אנטוורפן אף הוא שוחרר ללא פגע. אולם לרוע המזל, ומשום רשלנות המפקדים הבריטים, לא שוחרר שפך הסכלדה והאי ואלכרן שבדרום הולנד. הדיוויזיה הגרמנית שנותרה שם, חמושה בתותחים כבדים, איימה על כל כלי שיט שחשב להתקרב. לכן, על אף שבעלות הברית שמו ידם על נמל גדול ותקין, הן לא יכלו לעשות בו כל שימוש. הייתה לכך חשיבות אסטרטגית מכרעת, שכן עד אז הן נאלצו להסתמך על נמל אחד בלבד, בנורמנדי, המרוחק כ-1,500 קילומטרים.
בתחילת חודש נובמבר 1944, במסגרת "מבצע התאהבות" הוביל גולדפרב כוח של טנק בודד ו-11 חיילים לתוך מידלבורך. מנגד, לרשות מפקד חיל המצב הגרמני, גנרל-לויטננט ויליאם דאסר (אנ'), עמדו כ-2,000 חיילים חמושים ומצוידים בתותחים. אולם המצב בחזית, וההפתעה שבהופעת הלוחמים, גרמו לדאסר לבחור במשא ומתן במקום בקרב. דאסר כבר היה מוכן להיכנע, אך משראה את דרגות הלוטננט של גולדפרב, התקשה להיכנע לקצין בדרגה כה נמוכה. גולדפרב התעשת וטען בפני דאסר שהוא קולונל, אשר עונד דרגות לוטננט לשם הסוואה. הוא אף יצר קשר עם המפקדה, וקיבל אישור מיוחד להזדהות כקולונל. דאסר התרצה ונכנע ללא תנאי לגולדפרב. בכך נמל אנטוורפן שב לפעילות, והקנה יתרון אסטרטגי משמעותי לבעלות הברית[4]. על מבצעו זה עוטר סלו במדליית ההגנה הנורווגית ומדליית ההגנה הבריטית ואף זכה לאזרחות כבוד של העיר מידלבורך[1].
בתפקידו האחרון סלו היה מפקד פלוגה והשתחרר משירות בדרגת סרן[5].
לאחר המלחמה עריכה
בין השנים 1944–1945 היה מאייר בעיתון נורסק טידנד (אנ') הלונדוני. ב-1945 שינה את שם משפחתו מגולדפרב לגרנינג. הוא התקבל לעבודה בעיתון ורדנס גנג (אנ'), ביוזמתו של העיתונאי Asbjørn Barlaup . פדרו נשאר בעיתון למשך שארית הקריירה שלו. בנוסף, גם עיצב כריכות ספרים. עבודותיו הוצגו בתערוכת הסתיו השנתית באוסלו (Høstutstillingen).
יצירותיו נרכשו על ידי מוזיאון מונטריאול לאמנויות יפות (אנ') בקנדה והמוזיאון הלאומי לאמנות, אדריכלות ועיצוב (אנ') בנורווגיה[1][6].
חייו האישיים עריכה
ביולי 1961 הוא התחתן בסטברן (אנ') עם Bjørg Sigrunn Støland (1924–1998).
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Salo Grenning Pedro, לקסיקון הביוגרפיה הנורווגי (בנורווגית)
- ^ Norland, Andreas (3 בפברואר 1986). "Tegneren Pedro er død". Verdens Gang (בנורווגית). p. 2.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ קצין הקומנדו סלו גולדפרב (פדרו גרנינג), מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- ^ סימון שכטר, פדרו גרנינג - סלו גולדפרב, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, 4 בספטמבר 2020
- ^ ד"ר בני מיכלסון, יהודי נורווגיה במאבק נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה (עמ' 42), השריון, ביטאון עמותת יד לשריון, גיליון 35, יוני 2010
- ^ "Pedro – tegner". Store norske leksikon (בנורווגית). Oslo: Kunnskapsforlaget. 2007. נבדק ב-23 במאי 2010.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)