סליק המחסן באיילת השחר
סליק המחסן באיילת השחר היה סליק בנוי, שנחפר בקיבוץ איילת השחר והיה אחד מארבעת הסליקים הארציים שהקים ארגון ההגנה לאחר הקמתו. הסליק נבנה מתחת למחסן התבואות ופתחו הוסתר בשקי חיטה. לאחר קום המדינה הועברה תכולת הסליק לרשויות והוא נסגר. בכוונת הקיבוץ להקים במקום מוזיאון שיספר את תולדות הסליק.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
סליק  |
| מיקום |
איילת השחר |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1930 |
| תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־30 של המאה ה־20 |
  | |
רקע
עריכהעם תום מלחמת העולם הראשונה החל היישוב בארץ לאגור נשק לא חוקי, קנוי וגנוב, בסליקים ישוביים רבים, חלקם הגדול מאולתר, מתוך הבנה שהשלטון הבריטי לא תמיד ייתן מענה במקרים של סיכון ביטחוני. מגמה זו התחזקה ב-1920, כשארגון ההגנה הוקם והחל לבנות סליקים גדולים ברחבי הארץ. בשלב ראשון הוביל שאול אביגור בניית ארבעה סליקים מרכזיים, כשאחד מהם נועד להיבנות בקיבוץ איילת השחר. שאר שלושת הסליקים המרכזיים נבנו בגבעתיים (סליק אלדמע), בקבוצת גבע ובקבוצת כנרת.
ההיסטוריה של הסליק
עריכהבחפירת הסליק היה מעורב מספר מצומצם של בעלי סוד בקיבוץ. המקום שנבחר היה מחסן תבואות, שנבנה ב-1924 ושימש לאחסון תבואה ולהכנת תערובות עבור הרפת והאורווה. המחסן כלל ארבעה חדרים. בניית הסליק נעשתה במהלך המרד הערבי הגדול (1939-1936). חפירת פיר הירידה נעשתה דרך רצפת הבטון, ובסופו של תהליך נבנה סליק בגודל של שלושה מטר על שלושה מטר. כדי להסוות את הפתח הוערמו עליו שקי חיטה. לאחר כשלוש שנים נבנה לסליק פתח נוסף לחדר אחר במבנה המחסן[1]. פתח זה הוכן כדי להגביר את בטיחות השימוש בסליק. מאחר שהחדר שאליו הגיע הפתח הנוסף היה נמוך, נבנה הפתח בקיר החדר ולא ברצפתו, ולכן היה צורך לטייח את הפתח לאחר כל שימוש.
לאחר סיום בנייתו מונה חבר הקיבוץ יעקב שגב לשמש כמחסנאי של הסליק, ששימש כסליק המרכזי של הגליל העליון ואוחסן בו נשק של הקיבוץ וגם נשק שהועבר לארגון "ההגנה" מסוריה ולבנון ונשלח ליישובים אחרים בארץ.
ב-1 ביולי 1946, מייד לאחר השבת השחורה, החלו הבריטים לחפש סליקים באיילת השחר. על אף המאמצים לא נמצא אף אחד מהסליקים של הקיבוץ[2][3].
לאחר קום המדינה
עריכהלאחר תום מלחמת העצמאות נפתח הסליק לעיני כול ותכולתו נמסרה לרשויות המדינה.[4] מאז הסליק עומד ריק. בכוונת הקיבוץ להשיג תקציב על מנת להפוך את המקום למוזיאון לתולדות הסליק והגנת הקיבוץ ולהציג בו, בין השאר, גם כלי נשק מאותה תקופה.
לקריאה נוספת
עריכה- ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת, הוצאת אריאל, 2010, עמוד 98
קישורים חיצוניים
עריכה
סיפור הסליקים באיילת-השחר - תקופת המנדט הבריטי (1995), סרטון באתר יוטיוב, 24 באוגוסט 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ נכון ל-2020 משמש חדר זה כאיטליז
- ^ בנוסף לסליק תחת המחסן היו עוד מספר סליקים בקיבוץ
- ^ זהר בר-נץ, "השבת השחורה" באיילת השחר, באתר קיבוץ "איילת השחר"
- ^ קרני עם־עד, סליק של רימונים: ה"אוצר" המסוכן שהתגלה באיילת השחר, באתר mynet קיבוץ, 24 באוקטובר 2019