סלמאן רושדי
סר אחמד סלמאן רושדי (באנגלית: Sir Ahmed Salman Rushdie; באורדו: احمد سلمان رشدی; נולד ב-19 ביוני 1947) הוא מסאי וסופר בריטי-אמריקאי יליד הודו. עבודתו משלבת לעיתים קרובות ריאליזם פנטסטי עם רומן היסטורי ועוסקת בעיקר בקשרים בין תרבויות המזרח והמערב. עלילות ספריו מתרחשות לרוב בתת-היבשת ההודית.
לידה |
19 ביוני 1947 (בן 77) מומבאי, נשיאות בומביי, הראג' הבריטי |
---|---|
שם לידה | احمد سلمان رشدی |
מדינה | הממלכה המאוחדת, ארצות הברית, הודו |
אירועים משמעותיים | stabbing of Salman Rushdie (12 באוגוסט 2022) |
מקום לימודים | בית הספר רוגבי, קינגס קולג', Cathedral and John Connon School |
שפות היצירה | אורדו, אנגלית, קשמירית |
סוגה | ריאליזם קסום |
זרם ספרותי | ביקורת היסטורית |
יצירות בולטות | פסוקי השטן |
תקופת הפעילות | מ-1975 |
הושפע מ | איטלו קאלווינו, כריסטופר היצ'נס, ולדימיר נבוקוב, גבריאל גארסיה מארקס |
בן או בת זוג | |
צאצאים | Zafar Rushdie, Milan Rushdie |
פרסים והוקרה |
|
www | |
ספרו השני של רושדי "ילדי חצות" זכה בפרס בוקר הבריטי ב-1981, ונחשב כ"הרומן הטוב מכל הזוכים" בשתי הזדמנויות, לציון 25 ו-40 שנה לפרס.[1]
בעקבות פרסום הרומן הרביעי שלו, "פסוקי השטן" (1988), הפך רושדי למושא של מספר ניסיונות התנקשות ואיומי מוות, כולל פתווה הקוראת למותו שהוציא רוחאללה ח'ומייני, המנהיג העליון של איראן. מספר מקרי רצח ופיגועים בוצעו על ידי קיצוניים שציינו את ספרו כמניע למעשיהם,[2] דבר שעורר הד תקשורתי על צנזורה ואלימות על רקע דת. ב-12 באוגוסט 2022, נדקר רושדי באירוע ספרותי במכון צ'וטקווה שבמדינת ניו יורק, לאחר שהתוקף הסתער על הבמה, דקר אותו מספר פעמים ופצעו באורח קשה.[3]
ביוגרפיה
עריכהרושדי נולד וגדל בבומביי (כיום מומבאי) שבהודו הבריטית, למשפחה מוסלמית דוברת-אורדו ממוצא קשמירי. אביו לא היה מרוצה מצורת הלימוד בהודו ושלח את רושדי בן ה-13 ללמוד באנגליה למרות התנגדות האם. בינואר 1961 החל ללמוד בבית הספר "ראגבי" וסיים בהצטיינות. לאחר מלחמת הודו–פקיסטן השנייה ב-1965 עברה משפחתו לפקיסטן ורושדי חזר לבית הוריו. לאחר זמן קצר חזר שוב לאנגליה, לדבריו לאחר שהרגיש לא שייך בפקיסטן. באנגליה, התקבל לקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג' וסיים בהצטיינות בשנת 1969. באותה השנה הכיר את מי שהייתה אשתו הראשונה קלריסה לוארד. למרות המעמד הגבוה של לוארד, עבד רושדי במשרד פרסום ולטענתו שנא את עבודתו[דרושה הבהרה].
מצבם הכלכלי של הזוג הצעיר היה עגום והם נאלצו להשכיר חדר בדירתם. לחדר הצטרפו מי שעתידה להיות המו"לית של בלומסברי פרס, ליז קולדר. את ספרו הראשון, ספר פנטזיה בשם "גריימוס", סיים לכתוב בשנת 1975. הספר לא זכה באהדת המבקרים, שחלקם מחו על היעדר הרלוונטיות שלו לעם הבריטי.
בשנת 1979 נולד בנו הבכור זאפאר. שנה לאחר מכן כתב את הרומן "ילדי חצות"[4] וזכה בפרס בוקר היוקרתי באנגליה. בהמשך אותה שנה התגרש מאשתו קלריסה.
סגנונו הנרטיבי, המשלב מיתוס ופנטזיה יחד עם החיים האמיתיים, תואר כקשור לז'אנר הריאליזם המאגי.
פסוקי השטן
עריכה- ערך מורחב – פסוקי השטן
בספטמבר 1988 פרסם רושדי את ספרו "פסוקי השטן", שזכה בפרס ויטברד. הספר עורר את זעמם של מוסלמים רבים בשל הדרך שבה מוצגת בו דמותו של הנביא מוחמד. בעת יציאתו נאסר הספר לפרסום בהודו, בעיקר בשל לחצו של סייד שאהבודין, חבר מפלגת הג'נטה.[5] בפברואר 1989 נאסר הספר לפרסום ולהפצה בכל מדינה מוסלמית.[דרושה הבהרה] ב-14 בפברואר 1989 הוציא המנהיג העליון של איראן, האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, פתווה הקוראת לרצח רושדי, בעקבות דמות בעל ביוגרפיה המזכירה את הביוגרפיה שלו־עצמו המוצגת בספר באופן שלילי. רושדי נכנס לעשור בו חי במחתרת והסתובב עם מאבטח צמוד. לפי דברי רדיו טהראן הובטח פרס של ארבעה מיליון דולר למי שירצח את רושדי.[6] בפקיסטן ובהודו התנהלו הפגנות נגד הספר בהן השתתפו אלפים, ונהרגו שישה אנשים.[7]
במרץ 1989 הגיע הספר לראש רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס.[8] ב-1998 שוקמו יחסי ממשלות איראן ואנגליה בין השאר בתנאי שהפתווה לא תיאכף (מאחר שלא הסכימו לבטלה). עם זאת, מוסדות מוסלמיים לא ממשלתיים קבעו פרס כספי גבוה למי שיפגע בסופר, כך למשל ב-2012 קבעה קרן דתית איראנית פרס של 3.3 מיליוני דולר למי שיהרוג את רושדי. ב-2005 הודיע המנהיג הדתי של איראן עלי ח'אמנאי על החזרת אכיפת הפתווה מטעמו ומשמרות המהפכה האסלאמית אישרו זאת.
המשך הקריירה
עריכהב-6 באוקטובר 2006 רושדי הצטרף למחלקה לספרות אנגלית של אוניברסיטת אמורי.
רושדי חבר באגודת הספרות המלכותית, ובעל עיטור מפקד מסדר האמנויות והספרות של צרפת.
בשנת 2015, הוציא רושדי ספר חדש העוסק בדמויות מהאסלאם בשם: "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות". כחודש אחרי הוצאת הספר, הוא נאם בפתיחת יריד ספרים בפרנקפורט, ואמר שם, בין היתר: ”כשאידאולוגיה מייעדת עצמה להפוך לדת, עוינות כלפי נשים ויהודים מטואטאת מתחת לשטיח במערב”.
בשנת 2017 השתתף רושדי בעונה התשיעית של הסדרה "תרגיע", בתפקיד עצמו. בעונה זו לארי דייוויד נכשל בניסיונו להעלות מחזמר ביוגרפי על אודות חייו של רושדי בשם "פתווה".
הוקרה
עריכהבשנת 1993 קיבל הספר "ילדי חצות" את פרס "הבוקר של הבוקרים", לספר הטוב ביותר שזכה בפרס בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו. בשנת 2008 זכה לרגל לציון 40 שנות הפרס.[9]
בשנת 1995 זכה ספרו "האנחה האחרונה של המורי" בפרס ויטברד, וב-1996 זכה גם בפרס אריסטיון של האיחוד האירופי.
בשנת 2007 הוענק לרושדי תואר האצולה הבריטי "סר". בעקבות זאת פרצה סערה בעולם המוסלמי. איראן ופקיסטן ייחסו את ההחלטה לגישה אסלאמופובית בבריטניה ושל ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר.[10]
התקיפה על במת מכון צ'וטקווה
עריכהב-12 באוגוסט 2022 הגיע רושדי למכון צ'וטקווה בניו יורק כדי לשאת דברים במסגרת כנס שעסק במקלט שמעניקה ארצות הברית לאומנים שנמלטו מארצם, ועל היותה "בית לחופש ביטוי יצירתי".[11] בעת שהיה על הבמה, הותקף רושדי ונדקר בצווארו. הוא הובהל במסוק לבית חולים במדינת פנסילבניה. הוא סבל מדקירות שגרמו נזקים לעצבים בידו, לכבד שלו ולאחת מעיניו. לפי הודעת סוכנו אנדרו ווילי, רושדי היה מחובר למכונות הנשמה וככל הנראה יאבד את אחת מעיניו.[12]
התוקף זוהה כהאדי מטר, צעיר ממוצא לבנוני שהתגורר בניו ג'רזי[13], שהביע תמיכה ברשתות החברתיות בממשלת איראן ובמשמרות המהפכה. הוא נתפס עם רישיון נהיגה מזויף על שם חסן מורנייה, שילוב בין שמו הפרטי של מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, לבין שם משפחתו של סגנו לשעבר, עימאד מורנייה. להערכת משטרת ניו יורק, התוקף פעל לבדו.[14]
ב-14 באוגוסט 2022 נותק רושדי ממכונת ההנשמה וחזר לדבר.
מספריו שתורגמו לעברית
עריכהסיפורת:
- ילדי חצות (1981), תרגם אהרן אמיר, הוצאת זמורה-ביתן, 1987. תרגום נוסף: ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2011.
- בושה (1983), תרגם אהרן אמיר, הוצאת זמורה-ביתן, 1987. תרגום נוסף: ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2011.
- פסוקי השטן (1988),[16] תרגם משה הנעמי (זינגר),[17] הוצאת כתר, 1989.
- הרון וים הסיפורים (1990), תרגמו גדעון בן-ישראל ודינה בן ישראל, הוצאת כתר, 1993.
- מזרח-מערב (1994), תרגם עודד פלד, הוצאת כתר, 1996.
- האנחה האחרונה של המורי (1995), תרגם יורם מלצר, הוצאת כתר, 1999.
- האדמה מתחת לרגליה (1999), תרגמו אמנון כץ ושהם סמיט, הוצאת משכל, 2002.
- שאלימר הליצן (2005), תרגם ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2007.
- הקוסמת מפירנצה (2008), תרגם ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2009.
- לוקה ואש החיים (2010), תרגמה איריס ברעם, הוצאת כתר, 2011.
- שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות (2015), תרגמה קטיה בנוביץ', הוצאת זמורה-ביתן, 2015.
- בית גולדן (2017), תרגם ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2020.
עיון:
- חיוך היגואר (1987), תרגם משה זינגר, הוצאת כרם, 1987.
- הקוסם מארץ עוץ (1992), תרגם יניב פרקש, הוצאת רסלינג, 2008.
- חצה את הקו הזה (2002), תרגם בועז וייס, הוצאת מודן, 2005.
לקריאה נוספת
עריכה- קובי נסים, אולם נשף גדוש בחלילים ונחשים, מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח באייר תשנ"ט, 14 במאי 1999, (עמ' 45), על: סלמאן רושדי (בתרגום יורם מלצר) האנחה האחרונה של המורי / סלמאן רושדי (ירושלים: כתר, 1999).
- יהודה אטלס, "סלמאן רושדי: מלחמת בני אור בבני חושך", בספר ילדים גדולים (כרך 3, עמ' 206-201), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סלמאן רושדי (באנגלית)
- סלמאן רושדי, ברשת החברתית פייסבוק
- סלמאן רושדי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סלמאן רושדי, ברשת החברתית Goodreads
- רשימת הפרסומים של סלמאן רושדי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- סלמאן רושדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סלמאן רושדי (1947-), דף שער בספרייה הלאומית
- אלי שאלתיאל, יש בושה נושאת פרס, כותרת ראשית, 26 באוקטובר 1983
- ניר ברעם, הנפילה מגן עדן, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
- אריאנה מלמד, מי כאן הליצן?, באתר ynet, 7 בנובמבר 2007
- לילך וולך, אקרובטיקה, באתר nana10, 1 בנובמבר 2007
- פטרישיה כהן, עכבר העיר אונליין, הצד הכי מוצלח שלי, באתר הארץ, 8 ביוני 2008
- גילי בר-הלל סמו, שלום לדרך האבנים הצהובות, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2008
- אנדרו אנתוני, אובזרבר, כיצד השתיק הפחד מאלימות את חופש הביטוי, באתר nrg, 17 בינואר 2009
- סלמאן רושדי, עכבר העיר אונליין, איך הופכים ספר לסרט?, באתר הארץ, 13 במרץ 2009
- אפרת אסקירה, הודו במבוך המראות, באתר הארץ, 8 ביוני 2009
- גידי וייץ, נביא בניו יורק, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
- מה מציע סלמן רושדי למערב לעשות מול זעם האסלאם?, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2012
- ציפי שמילוביץ, סלמן רושדי: "משהו רע קרה באיסלאם בשנים האחרונות", באתר "ידיעות אחרונות", 26 במאי 2017
- אריק גלסנר, על "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות", של סלמאן רושדי, המדור לספרות ב-"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", יולי 2017
- ריאיון רדיו של סלמאן רושדי עם גואל פינטו בכאן תרבות, 18 בפברואר 2020 (באתר ארכיון האינטרנט)
- קרן דותן, "לפני 30 שנה הצנזורה הגיעה מהימין. היום היא מגיעה מהשמאל. עצוב שדווקא הקולות הצעירים הם הצנזורים", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2020
- גרדיאן, סלמן רושדי בראיון ראשון מאז נדקר ב-2022, באתר הארץ, 6 בפברואר 2023
- עופרה עופר אורן, "סכין: הרהורים בעקבות ניסיון רצח": מה קורה כשמוסלמי בור מנסה לרצוח סופר, בבלוג "סופרת ספרים", 28 באפריל 2024
- דוד ברון, סלמאן רושדי: "מדינה פלשתינית עכשיו תהיה מדינת טליבאן", באתר ישראל היום, 20 במאי 2024
- ניו יורק טיימס, סלמאן רושדי התעוור בעין אחת, אבל ראיית העולם שלו לא נפגעה, באתר הארץ, 19 במאי 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ "Rushdie wins Best of Booker prize" (באנגלית). 2008-07-10. נבדק ב-2023-02-14.
- ^ 7 הערות על ניסיון ההתנקשות בסלמאן רושדי, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2022
- ^ הסופר סלמאן רושדי נדקר באירוע במדינת ניו יורק; התוקף - בן 24 מג'רזי, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2022
- ^ יגאל תומרקין, כך שהוא גם לא; ילדי חצות, כותרת ראשית, 1 ביולי 1987
- ^ אלי שי, מרגיז את המוסלמים, חדשות, 20 בינואר 1989
- ^ הפרס על ראשו של הסופר סלמאן רושדי: 4 מיליון דולר, מעריב, 17 בפברואר 1989
- ^ חומייני הוציא חוזה על הסופר רושדי, חדשות, 15 בפברואר 1989
- ^ חומייני לועג למדינות השוק שהחזירו שגריריהן לאיראן "מושפלים מבויישים ונכלמים", מעריב, 23 במרץ 1989
- ^ "ילדי חצות" של רושדי נבחר לטוב מבין זוכי פרס בוקר, באתר הארץ, 14 ביולי 2008
- ^ מאיה שני, מלכת בריטניה הכתירה את רושדי לאביר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 ביוני 2008
- ^ יואב זהבי וגל אהרונוביץ', הסופר סלמאן רושדי נדקר לפני הרצאה בניו יורק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוגוסט 2022
- ^ Jay Root, David Gelles, Elizabeth A. Harris and Julia Jacobs, Salman Rushdie is attacked onstage in Western New York., The New York Times, 12.8.2022
- ^ הסופר סלמן רושדי מונשם לאחר שנדקר על הבמה, נעצר חשוד במעשה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2022
- ^ דקר כמה פעמים תוך 20 שניות: "החשוד בתקיפת רושדי - תומך המשטר האיראני", באתר ynet, 13 באוגוסט 2022
- ^ בונו, Salman Rushdie Is on the 2023 TIME 100 List, טיים, 13 באפריל 2023
- ^ שם המתרגם הושמט כדי להגן עליו.
- ^ גידי וייץ, נביא בניו יורק, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011