סלקוקסיב

תרכובת

סלקוקסיבאנגלית: Celecoxib), הנמכרת בישראל בין היתר תחת השמות המסחריים ״סלברה״, ״סלוקס״, ״סלקוקסיב טבע״, הוא מעכב סלקטיבי של רצפטור COX-2 ממשפחת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID)[1]. הוא משמש לטיפול בכאב ודלק ממגוון מחלות דלקתיות כגון דלקת פרקים ניוונית, דלקת פרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת, כאבי מחזור וכאבים אחרים במבוגרים[1]. לרוב ניטל בצורה פומית עם הטבה בתוך כשעה. בנוסף ניתן כטיפול מונע לאנשים הסובלים מפוליפוזיס משפחתית בגלל שכנראה סלקוקסיב מפחית את יצירת הפוליפים בסרטן המעי הגס, אך לא ידוע אם הוא גם מפחית את שכיחות הסרטן[1].

סלקוקסיב
מבנה מולקולרי של סלקוקסיב
מבנה מולקולרי של סלקוקסיב
נתונים כימיים
מסה מולרית 381.076 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT M01AH01, L01XX33 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 169590-42-5
PubChem 2662
ChemSpider 2562
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תופעות לוואי נפוצות הן כאבי בטן, בחילה ושלשול. סלקוקסיב נמצא כקשור לעלייה בסיכוי לפתח קרישי הדם, ולכן עשוי לגרום למחלות קרדיוווסקולריות כמו התקף לב, שבץ, ועוד[1]. כתוצאה מכך, השימוש בסלקוקסיב אינו ממולץ לחולים בסיכון גבוה למחלות לב[2]. תופעות לוואי משמעותיות נוספות הן כיבי קיבה, התנקבויות מעי, דימומי מעי, כשל כלייתי ואנאפילקסיס[1]. סלקוקסיב כמו שאר נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים גורם לסגירה מוקדמת של הצינור העורקי בעובר ולכן אינו מומלץ לנשים בהריון בטרימסטר השלישי[3][4]. בנוסף סלקוקסיב כנראה עובר לחלב האם ולכן אסור בהנקה[4].

מנגנון פעולה עריכה

סלקוקסיב הוא מעכב הפיך סלקטיבי של ציקלואוקסגינאז סוג 2 (COX-2), ולכן מעכב יצירת פרוסטגלנדינים מחומצה ארכאדונית[5]. COX-1 הוא מבוטא באופן קבוע ואחרי על הגנה של מוקוזת מערכת העיכול, מעורב בבקרת זרימת הדם בכליה ויצירת קרישים מטסיות[5], אך COX-2 מבוטא רק במצבי דלקת בתאי מערכת החיסון בעקבות חשיפה לדפוסים מולקולריים מעודדי דלקת[5]. כתוצאה מהסלקטיביות הגבוהה סלקוקסיב גורם לפחות תופעות לוואי מנוגדי דלקת שאינם סטרואידים אחרים, ומשפיע פחות על מוקוזת הקיבה והמעי (ולכן גורם פחות לכיבי קיבה)[5].

תופעות לוואי עריכה

מחלות לב עריכה

כמו כל נוגדי דלקת שאינם סטרואידים אחרים, סלקוקסיב נמצא קשור לעלייה סיכון למחלות קרדיווסקולריות ולאירועים תרמבוטיים אחרים כגון שבץ[6][7]. הסיכון גדל בשימוש ממושך או גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים[7][6]. יתר לחץ דם חדש או מתגבר יכול לקרות – יש להשתמש במינון האפשרי הנמוך ביותר של התרופה או לשקול שימוש בתרופות אחרות[6].

מחלה מערכת העיכול עריכה

כמו כל נוגדי דלקת שאינם סטרואידים אחרים, סלקוקסיב נמצא קשור לכיבי קיבה, התנקבויות מעי ודימומי מעי, במיוחד בשילוב עם אספירין, נוגדי קרישה וקורטיקוסטרואידים[8]. בנוסף יש להיזהר במתן סלקוקסיב לחולים מבוגרים, נכים, מעשנים או חולים עם צריכת אלכוהול גבוהה[8]. בחולים אלה יש להשתמש במינון האפשרי הנמוך ביותר או להשתמש בטיפול תרופתי המגן על הקיבה (כגון מעכבי משאבות פרוטונים)[8].

אלרגיה עריכה

סלקוקסיב היא תרופה המכילה קבוצת סולפה-אמיד, ולכן יכולה לגרום לתגובה אלרגית אצל אנשים הסובלים מאלרגיות לתרופות דומות[1]. בנוסף, אנשים הסובלים ממחסור באנזים G6PD צריכים להימנע מנטילת התרופה[1].

תגובות בין תרופתיות עריכה

סלקוקסיב עובר עיבוד בעיקר על ידי ציטוכרום P450 2C9, ולכן יש לשים לב במתן סלקוקסיב יחד עם תרופות אחרות העוברות עיבוד על ידי ציטוכרום זה כגון נוגדי דלקת שאינם סטרואידים אחרים, קומודין, נוגדי דיכאון מסוימים, תרופות סולפה-אמידיות אחרות, תרופות אנטי פטריתיות ועוד[5].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סלקוקסיב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Celecoxib Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  2. ^ Elliott M. Antman, Joel S. Bennett, Alan Daugherty, Curt Furberg, Harold Roberts, Kathryn A. Taubert, Use of Nonsteroidal Antiinflammatory Drugs: An Update for Clinicians: A Scientific Statement From the American Heart Association, Circulation 115, 2007-03-27, עמ' 1634–1642 doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.106.181424
  3. ^ Ronald I. Clyman, Ibuprofen and Patent Ductus Arteriosus, New England Journal of Medicine 343, 2000-09-07, עמ' 728–730 doi: 10.1056/NEJM200009073431009
  4. ^ 1 2 Celecoxib Use During Pregnancy, Drugs.com (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 5 DailyMed - CELEBREX- celecoxib capsule, dailymed.nlm.nih.gov
  6. ^ 1 2 3 Scott D. Solomon, John J.V. McMurray, Marc A. Pfeffer, Janet Wittes, Robert Fowler, Peter Finn, William F. Anderson, Ann Zauber, Ernest Hawk, Monica Bertagnolli, Cardiovascular Risk Associated with Celecoxib in a Clinical Trial for Colorectal Adenoma Prevention, New England Journal of Medicine 352, 2005-03-17, עמ' 1071–1080 doi: 10.1056/NEJMoa050405
  7. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org, ‏2005-09-09
  8. ^ 1 2 3 צוות מחברים, Vascular and upper gastrointestinal effects of non-steroidal anti-inflammatory drugs: meta-analyses of individual participant data from randomised trials, The Lancet 382, 2013-08, עמ' 769–779 doi: 10.1016/S0140-6736(13)60900-9