סמיון בוגדנוב
סמיון איליץ' בוגדנוב (ברוסית: Семён Ильич Богданов; 29 באוגוסט 1894 - 12 במרץ 1960) היה קצין בכיר בצבא האדום, פיקד על כוחות שריון במהלך מלחמת העולם השנייה, ונחשב לאחד ממפקדי השריון המוכשרים ביותר בצבא האדום.
 | |
| סמיון בוגדנוב | |
| לידה |
29 באוגוסט 1894 סנט פטרסבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1960 (בגיל 65) מוסקבה, ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| השכלה |
Vystrel course |
| השתייכות |
האימפריה הרוסית ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1915–1956 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 מרשל כוחות השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד החטיבה הממוכנת ה-134 מפקד חטיבת הטנקים ה-30 מפקד הקורפוס הממוכן ה-6 מפקד ארמיית הטנקים השנייה מפקד ארמיית המשמר המשוריינת השנייה מפקד כוחות השריון של הצבא האדום מפקד ארמיית הטנקים השביעית מפקד האקדמיה הצבאית על שם סטלין | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה המלחמה הפולנית-סובייטית מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות  עיטור לנין עיטור הדגל האדום (4 פעמים) עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה שנייה | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה צבאית עריכה
בוגדנוב נולד ב-29 באוגוסט (17 באוגוסט לפי הלוח היוליאני) 1894 בסנט פטרסבורג, שהשתייכה לאימפריה הרוסית. בשנת 1915 התגייס בוגדנוב לצבא האימפריה הרוסית, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר מהפכת אוקטובר הצטרף לצבא האדום, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ובמהלך המלחמה הפולנית-סובייטית. במאי 1932 מונה בוגדנוב למפקד החטיבה הממוכנת ה-134, שהשתייכה לקורפוס הממוכן ה-45, ופיקד עליה עד אוקטובר 1935. בשנת 1938 נעצר בוגדנוב ונידון לשנתיים מאסר, אך עד מהרה קיבל חנינה.
מלחמת העולם השנייה עריכה
ב-22 ביוני 1941 היה בוגדנוב מפקד חטיבת הטנקים ה-30, שהשתייכה לקורפוס הממוכן ה-14 במסגרת הארמייה הרביעית, ולחם עמה במהלך קרב ביאליסטוק-מינסק. לאחר מכן מונה לסגן מפקד הארמייה החמישית, ולחם עמה במהלך הקרב על מוסקבה. בשנת 1942 מונה בוגדנוב למפקד הקורפוס הממוכן ה-6, ובשנת 1943 מונה למפקד ארמיית הטנקים השנייה, שהפכה בהמשך לארמיית המשמר המשוריינת השנייה. בוגדנוב לחם עם הארמייה שבפיקודו במהלך מבצע קוטוזוב, ולאחר מכן בקרבות באוקראינה, ובכלל זה קרב קורסון-צ'רקאסי. לאחר מכן לחם עמה במבצע לובלין-ברסט, מבצע ויסלה-אודר, ולבסוף לחם עמה בקרב על ברלין.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה מילא בוגדנוב תפקידים בכירים בצבא האדום. בשנת 1948 מונה למפקד כוחות השריון של הצבא האדום, ובשנת 1953 מונה למפקד ארמיית הטנקים השביעית. בשנת 1954 מונה למפקד האקדמיה הצבאית על שם סטלין, ובשנת 1956 פרש מהצבא מטעמי בריאות.
ב-12 במרץ 1960 מת בוגדנוב בביתו שבמוסקבה, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.
קישורים חיצוניים עריכה
- סמיון בוגדנוב (ברוסית)
- סמיון בוגדנוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)