סמינר הרב וולף

סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף (מכונה "סמינר הרב וולף", או בקצרה "וולף") הוא סמינר לבנות חרדיות, הכולל בית ספר תיכון וסמינר ללימודי הוראה ומקצועות נוספים בעיר בני ברק. בסמינר מתחנכות כ-2,500 בנות המשתייכות בעיקר לזרם הליטאי או הספרדי תורני.

סמינר הרב וולף
המבנה הישן, רחוב הרב הירש בני ברק
המבנה הישן, רחוב הרב הירש בני ברק
סמינר
השתייכות חרדי ליטאי
מייסדים הרב יוסף אברהם וולף
שכבות לימוד 14-20
בעלי תפקידים
מנהל הרב זאב וולף
תלמידים
כ-2,500
שונות
מיקום בני ברק
קואורדינטות 32°4′49.01″N 34°49′53.9″E / 32.0802806°N 34.831639°E / 32.0802806; 34.831639
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המבנה החדש ברחוב בעל התניא בבני ברק

הסמינר והקמתועריכה

הסמינר הוקם בשנות ה-50 על ידי הרב יוסף אברהם וולף, בעידודו של החזון איש, כדי לתת מענה לבנות הרוצות חינוך חרדי השומר על עקרונות ומונע השפעות זרות. הסמינר נוהל על ידי הרב יוסף אברהם עד לפטירתו, אז עבר הניהול לידי בנו הרב זאב אלעזר וולף.

הסמינר היה מיועד לכל הבנות החרדיות המתגוררות במרכז הארץ, ולמשך תקופה ארוכה אף שימש לכל הזרמים. עם הזמן נפתחו סמינרים ייעודיים לזרם החסידי, ורובן של הבנות החסידיות מתחנכות שם. בשנות ה-90, בעקבות הגידול באוכלוסייה ועומס רב בקבלה לסמינר, נפתחו שני סמינרים נוספים הנושאים גם הם את השם "סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף": סמינר הרב כהנא וסמינר הרב מאיר. עשר שנים לאחר מכן נפתח סמינר נוסף לבנות מהמגזר הספרדי הנושא את אותו שם. בהנהלתה של הרבנית אלקיים. הסמינרים הללו למרות שכולם נושאים את שמו של סמינר הרב וולף הוותיק מנוהלים עצמאית.

קווי היסוד של הסמינרעריכה

בספרי "התקופה ובעיותיה" של מייסד הסמינר הרב וולף, נכתבו קווי היסוד הייחודיים של הסמינר:

  1. אהבת ה' ואהבת תורה
  2. אמונת חכמים
  3. יראת שמים ומידות טובות
  4. צניעות ודרך ארץ

מדבריו: "השם בית יעקב הוא כולו אמונה, כולו חינוך למידות נעלות בין אדם למקום ולחברו; השם "בית יעקב" אומר- מי היא המצוינת: לבוש צנוע, דקדוק בכשרות והכשרים, דיבור כשר, תפילה בכוונה, שמחה לעזור לזולת. השם בית יעקב כולל בהירות בהשקפות: הערכת תלמיד חכם אבל לא הערכת הפרופסור; שאיפה להדמות לצדקניות של הדורות שעברו גם אם לא למדו. התקווה היא להיות אשת תלמיד חכם אשר תורתו היא חייו ולהיות אם לבני תורה. לא הידיעות הן התכלית אלא ה"דעות"- ההשקפות והמידות. המובחרות שבין החניכות היא "אם הבנים שמחה".[1]

"אם נצליח להשריש לתלמידות שתכלית הלימודים לשאוף להידמות לאימותינו, שלא למדו, סימן שהצלחנו בחינוך הבנות".[2]

מבנה הסמינרעריכה

ארבעה השנתונים הראשונים בסמינר הם כיתות א-ד, לגילאי תיכון. שני השנתונים הבאים, ה-ו, הם ללימודי הוראה, גננות, תכנות ולימודים נוספים. במסגרת זו מפעיל הסמינר מרכז הכשרה והשתלמויות בשם "אוהל אברהם" בו לומדות חלק מהבנות גם לאחר חתונתן.

התלבושת הנדרשת בסמינר אינה אחידה אך התלמידות נדרשות לעמוד בתקנון צניעות המושתת על תקנון בית הדין "משמר התורה", הכולל קביעות לגבי האורך ההולם חצאיות וחולצות, וסוג התכשיטים והאיפור המותר.

הקבלה לסמינרעריכה

בשנים בהן מספר הנרשמות לסמינר גדול מהכמות שהסמינר מסוגל לקבל עורך הסמינר הגרלה, והבנות ששמן לא עלה בגורל עוברות לסמינרים כהנא או מאיר. כמו בסמינרי בית יעקב אחרים, גם בסמינר זה נשמעו תלונות על אי-קבלת בנות עקב מוצאן המזרחי.[3][4]

לקריאה נוספתעריכה

  • ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג. באתר אנשים ישראל.[דרוש מקור]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ וולף אברהם, התקופה ובעיותיה, בני ברק: קרן להוצאת ספרים ע"ש הרב י' א' וולף זצ"ל, תשמ"ג, כרך ב חינוך
  2. ^ מדברי הרב וולף. [1].
  3. ^ הסמינר פתח חרך: 15 בנות שובצו בחדרי חרדים.
  4. ^ מוטי לוי, האפליה נמשכת: 20 תלמידות ספרדיות מבני ברק יושבות בבית. באתר וואלה