סמי ברדוגו

סופר ישראלי

סמי בֶּרדוגו (נולד ב-23 בפברואר 1970) הוא סופר ישראלי.

סמי ברדוגו
Sami Berdugo.jpg
לידה 23 בפברואר 1970 (בן 51)
מזכרת בתיה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברדוגו נולד במזכרת בתיה להורים יוצאי מרוקו, אחד מארבעה ילדים, בן לאסתר שעבדה כמנקה במרפאה ולמרדכי שהיה פועל במפעל לאריזות פרי הדר. כשהיה בן שלוש עשרה, נפטר אביו. למד בבית הספר התיכון בגדרה. את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית ברמת הגולן. לאחר שחרורו נסע לשנה לצרפת. ברדוגו למד לתואר ראשון בספרות כללית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית שבירושלים. ב-2004 נשלח לתוכנית הכתיבה הבינלאומית באוניברסיטת איווה שבארצות הברית. ב-2005 שב לישראל והחל ללמד כתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון. ב-2019 עבר לגור בברלין וכתב שם את ספרו חמור ב-2020 שב לישראל וחזר לגור במזכרת בתיה

הוקרה ופרסיםעריכה

על יצירתועריכה

בראיון שנתן ברדוגו בשנת 2018 הוא הגדיר מהי בעיניו כתיבה[5]

כתיבה היא תשוקה, אבל לא די בכך. לכל כתיבה צריך לבוא מסקרנות, מצורך עז לבטא משהו. אני תמיד יוצא אל הכתיבה ממקום של אי נחת, ואי הנחת גורם לי להיות דרוך וקופצני, ולא לשבת רגל על רגל ולכתוב. חוסר מסופקות וחוסר מרוצות זה דבר שמאלץ אותי להיות אקטיבי בכתיבה וחיוני עם עצמי.

סמי ברדוגו בראיון שהעניק לטליה לוין, 2018

הביקורת מרבה לציין את הדואליות שבין ילדותו של ברדוגו בפריפריה, במשפחה של אנשי עמל, לאם שלא ידעה קרוא וכתוב עקב נסיבות ילדותה הקשות,[6] ובין הסופר הבוגר, זוכה הפרסים על כתיבתו, שחי שנה בצרפת, מתגורר בתל אביב והשתלם באוניברסיטת איווה בארצות הברית. שניות זו, טוענים המבקרים, מתבטאת גם בסיפוריו.

חוקר הספרות אריאל הירשפלד מתנגד להבחנה זו. אין סיבה לנתח את יצירתו של סופר על פי הכלי העדתי, למקם את קולו בתוך הישראלית ואת ייחודו בין הכותבים המזרחיים בתוכה. יש להנמיך את השיח הפוליטי בביקורת ולהביט מעבר לקריאה האידאולוגית. אמנות הסיפור "הווירטואוזית" של ברדוגו צריכה להישפט על פי "איכותו של מעשה הסיפור עצמו, מבנייתו של הקול המספר ושל המנעד הסגנוני של דבריו על אודות 'העולם' שבו הוא חי". הוא מדגיש את מבטו הייחודי של ברדוגו המספר, את עצמות המחשבה שלו, את התרחבותה של רוחו היוצרת ואת חוש ההומור הנפלא והמקורי שלו. אלו הדברים שיש לדון בהם בביקורת ספריו, ולא להתמקד במוצאם של הוריו.[7]

גם אריק גלסנר רואה בחומרה את ה"פוליטיקה של זהות" שחדרה לביקורת, ומכנה אותה התנשאות. עם זאת, הוא גם מוצא פוליטיקה כזו בספריו של ברדוגו, וראה בכך את חולשתו של הסופר באסופה "יתומים". גישה פוליטית לכתיבה, טוען גלסנר, הופכת את הספרות לצפויה וגסה, משום שהיא הופכת להיות כוללנית ולא חד פעמית.[8] אך בביקורת מאוחרת יותר על "זה הדברים" מתרשם גלסנר, שמעבר לחולשות שכבר עמד עליהן בביקורתו הקודמת, זהו סיפור חזק, דיקנסי, מוסרי מאוד, ומצטיין בחסכוניות אלגנטית.[9]

גרשון שקד התפעל, בזמנו, כרבים מן המבקרים, מן האותנטיות והפשטות הספרותית של ברדוגו המספר. יש לברדוגו, אמר שקד, "כישרון ללא גימיקים, ללא פוסטמודרניזם וללא ניסיון מלאכותי לחידושים והמצאות". זה כישרון של אדם לספר סיפור, שהוא מספר ביכולת מרשימה, במילים פשוטות וללא פילוסופיות.[10][11]

ספריועריכה

 
מספריו של סמי ברדוגו על מדף חנות ספרים בבאר שבע

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סמי ברדוגו ואורלי קסטל-בלום מועמדים לפרס ספיר 2015, באתר ynet
  2. ^ הוכרזו זוכי פרס קוגל לספרות יפה, אתר "הבמה", 2 ביוני 2016
  3. ^ אלו המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות 2017, באתר ynet
  4. ^ הזוכה בפרס ספיר לשנת 2020: סמי ברדוגו 28 בפברואר 2021
  5. ^ טליה לוין, "הסופרים שהגיעו לגמר ספיר מגלים סודות מחדר הכתיבה", גלובס, 9 בפברואר 2018
  6. ^ "שיחת נפש" עם יורם יובל; ברדוגו טוען שדווקא האנאלפביתיות של אמו והצורך שלו לקרוא בפניה טקסטים החשובים בניהול הבית - חידדו אצלו את הרגישות לשפה ולכתיבתה.
  7. ^ אריאל הירשפלד, "אירוניה וחסד: הערה על קולו של סמי ברדוגו"
  8. ^ אריק גלסנר, על סמי ברדוגו, מבקר חופשי
  9. ^ אריק גלסנר, קריעה תמה: על "זה הדברים" מאת סמי ברדוגו, מעריב, 8 באוגוסט 2010
  10. ^ גרשון שקד, "המילים הפשוטות שישנן, שישנן עדיין", הארץ, 12 באוגוסט 1999
  11. ^ יוני לבנה, "מתי בכלל תפסתם אור: סמי ברדוגו מטביל את הקורא בדיו שחורה"
  12. ^ איתן גלס"חמור" של סמי ברדוגו מציג מופע חסר תקווה של הפריפריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2021
  13. ^ יוני ליבנה, בורח מבשורה, 7 לילות, ידיעות אחרונות, ‏05.03.2021