סמי ברדוגו

סופר ישראלי

סמי בֶּרדוגו (נולד ב-23 בפברואר 1970) הוא סופר ישראלי.

סמי ברדוגו
לידה 23 בפברואר 1970 (בן 54)
מזכרת בתיה, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
שפות היצירה עברית
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ברדוגו נולד במזכרת בתיה להורים יוצאי מרוקו, אחד מארבעה ילדים, בן לאסתר שעבדה כמנקה במרפאה ולמרדכי שהיה פועל במפעל לאריזות פרי הדר. כשהיה בן שלוש עשרה, נפטר אביו. למד בבית הספר התיכון בגדרה. את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית ברמת הגולן. לאחר שחרורו נסע לשנה לצרפת. ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "ילדה שחורה", ראה אור בשנת 1999 (הוצאת בבל), בעריכת יהודית קציר. בעקבותיה עבר ברדוגו לספריה החדשה והחל לעבוד עם מנחם פרי, שהוא מאז עורכו הקבוע.

ברדוגו למד לתואר ראשון בספרות כללית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית שבירושלים. ב-2004 נשלח לתוכנית הכתיבה הבינלאומית באוניברסיטת איווה שבארצות הברית. ב-2005 שב לישראל והחל ללמד כתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון. ב-2019 עבר לגור בברלין וכתב שם את ספרו חמור. ב-2020 שב לישראל וחזר לגור במזכרת בתיה. בנוסף לעיסוקו זה ברדוגו מרצה בהמכללה האקדמית ספיר ובמחלקת הכתיבה במנשר לאמנות.

הוקרה ופרסים עריכה

על יצירתו עריכה

בראיון שנתן ברדוגו בשנת 2018 הוא הגדיר מהי בעיניו כתיבה[5]

כתיבה היא תשוקה, אבל לא די בכך. לכל כתיבה צריך לבוא מסקרנות, מצורך עז לבטא משהו. אני תמיד יוצא אל הכתיבה ממקום של אי נחת, ואי הנחת גורם לי להיות דרוך וקופצני, ולא לשבת רגל על רגל ולכתוב. חוסר מסופקות וחוסר מרוצות זה דבר שמאלץ אותי להיות אקטיבי בכתיבה וחיוני עם עצמי.

סמי ברדוגו בראיון שהעניק לטליה לוין, 2018

הביקורת מרבה לציין את הדואליות שבין ילדותו של ברדוגו בפריפריה, במשפחה של אנשי עמל, לאם שלא ידעה קרוא וכתוב עקב נסיבות ילדותה הקשות,[6] ובין הסופר הבוגר, זוכה הפרסים על כתיבתו, שחי שנה בצרפת, מתגורר בתל אביב והשתלם באוניברסיטת איווה בארצות הברית. שניות זו, טוענים המבקרים, מתבטאת גם בסיפוריו.

חוקר הספרות אריאל הירשפלד מתנגד להבחנה זו. אין סיבה לנתח את יצירתו של סופר על פי הכלי העדתי, למקם את קולו בתוך הישראלית ואת ייחודו בין הכותבים המזרחיים בתוכה. יש להנמיך את השיח הפוליטי בביקורת ולהביט מעבר לקריאה האידאולוגית. אמנות הסיפור "הווירטואוזית" של ברדוגו צריכה להישפט על פי "איכותו של מעשה הסיפור עצמו, מבנייתו של הקול המספר ושל המנעד הסגנוני של דבריו על אודות 'העולם' שבו הוא חי". הוא מדגיש את מבטו הייחודי של ברדוגו המספר, את עצמות המחשבה שלו, את התרחבותה של רוחו היוצרת ואת חוש ההומור הנפלא והמקורי שלו. אלו הדברים שיש לדון בהם בביקורת ספריו, ולא להתמקד במוצאם של הוריו.[7]

גם אריק גלסנר רואה בחומרה את ה"פוליטיקה של זהות" שחדרה לביקורת, ומכנה אותה התנשאות. עם זאת, הוא גם מוצא פוליטיקה כזו בספריו של ברדוגו, וראה בכך את חולשתו של הסופר באסופה "יתומים". גישה פוליטית לכתיבה, טוען גלסנר, הופכת את הספרות לצפויה וגסה, משום שהיא הופכת להיות כוללנית ולא חד פעמית.[8] אך בביקורת מאוחרת יותר על "זה הדברים" מתרשם גלסנר, שמעבר לחולשות שכבר עמד עליהן בביקורתו הקודמת, זהו סיפור חזק, דיקנסי, מוסרי מאוד, ומצטיין בחסכוניות אלגנטית.[9]

גרשון שקד התפעל, בזמנו, כרבים מן המבקרים, מן האותנטיות והפשטות הספרותית של ברדוגו המספר. יש לברדוגו, אמר שקד, "כישרון ללא גימיקים, ללא פוסטמודרניזם וללא ניסיון מלאכותי לחידושים והמצאות". זה כישרון של אדם לספר סיפור, שהוא מספר ביכולת מרשימה, במילים פשוטות וללא פילוסופיות.[10][11]

ספריו עריכה

 
מספריו של סמי ברדוגו על מדף חנות ספרים בבאר שבע

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סמי ברדוגו בוויקישיתוף

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סמי ברדוגו ואורלי קסטל-בלום מועמדים לפרס ספיר 2015, באתר ynet
  2. ^ הוכרזו זוכי פרס קוגל לספרות יפה, אתר "הבמה", 2 ביוני 2016
  3. ^ אלו המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות 2017, באתר ynet
  4. ^ יובל פלוטקין, הזוכה בפרס ספיר לשנת 2020: סמי ברדוגו, באתר ynet, 28 בפברואר 2021
  5. ^ טליה לוין, ‏הסופרים שהגיעו לגמר ספיר מגלים סודות מחדר הכתיבה, באתר גלובס, 9 בפברואר 2018
  6. ^ "שיחת נפש" עם יורם יובל; ברדוגו טוען שדווקא האנאלפביתיות של אמו והצורך שלו לקרוא בפניה טקסטים החשובים בניהול הבית - חידדו אצלו את הרגישות לשפה ולכתיבתה.
  7. ^ אריאל הירשפלד, "אירוניה וחסד: הערה על קולו של סמי ברדוגו"
  8. ^ אריק גלסנר, על סמי ברדוגו, מבקר חופשי
  9. ^ אריק גלסנר, קריעה תמה: על "זה הדברים" מאת סמי ברדוגו, מעריב, 8 באוגוסט 2010
  10. ^ גרשון שקד, "המילים הפשוטות שישנן, שישנן עדיין", הארץ, 12 באוגוסט 1999
  11. ^ יוני לבנה, "מתי בכלל תפסתם אור: סמי ברדוגו מטביל את הקורא בדיו שחורה"
  12. ^ איתן גלס, "חמור" של סמי ברדוגו מציג מופע חסר תקווה של הפריפריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2021
  13. ^   אסתי אדיבי שושן, אתה רק צריך להיות יהודי, זה הכל, באתר הארץ, 5 במאי 2022
  14. ^   בורח מבשורה, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2021