סמי מיכאל

סָמי מיכאל (נולד ב-15 באוגוסט 1926) הוא סופר ישראלי ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל.

סמי מיכאל

לידה	15 באוגוסט 1926 (בן 92) בגדאד, עיראק
שם לידה	כאמל סלאח
עיסוק	סופר
לאום	ישראלי
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	ספרות
סוגה	רומן
יצירות בולטות	שווים ושווים יותר, חצוצרה בוואדי, מים נושקים למים, יהלום מן הישימון
פרסים והוקרה	פרס קוגל לספרות יפה פרס אשמן פרס ברנר פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים פרס נשיא המדינה לספרות פרס א.מ.ת
הוצאות ספרים	עם עובד

תוכן עניינים

קורות חיים

סמי מיכאל נולד בשם כאמל סלאח בבגדאד בירת עיראק. הוא סיים את לימודיו התיכוניים ברשת החינוך של הקהילה היהודית בבגדאד, בבית הספר 'שמש', וב-1945 קיבל את תעודת הבגרות הממשלתית העיראקית. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בזמן לימודיו התיכוניים, היה מיכאל ממנהיגי המחתרת הקומוניסטית העיראקית שפעלה נגד המשטר ולמען דמוקרטיה וזכויות האדם. באותה תקופה סיים גם שנת לימודים באוניברסיטה האמריקנית בבגדאד (שלוחה של האוניברסיטה האמריקנית בביירות שבלבנון), וגם פעל כעיתונאי וכתב בעיתונות העיראקית. בשנת 1948, כאשר נשא עדיין את שם הולדתו, הוצא נגדו צו מאסר. באמצעות מבריח, שאִרגן אביו, חצה מיכאל את הגבול לאיראן ונאלץ לשנות את שמו.

באיראן שהה שנה והצטרף כחבר למפלגת תוּדה. ב-1949, בין השאר מחשש שהשלטון באיראן יסגירוהו לשלטונות העיראקיים, עלה מיכאל לישראל; הוא הגיע בטיסה שבה נאמר לנוסעים כי היעד של המטוס הוא פריז, אך שלא כמו מטוסים אחרים, הוא נחת בשדה תעופה חיפה. פרשה זו הייתה נושא הסיפור שכתב מיכאל - היום הראשון בישראל היה בחיפה שבו תיאר כיצד התאהב בעיר הקסומה עוד בראותו אותה מן האוויר. תחילה התיישב ביפו, ולאחר מכן עבר להתגורר בחיפה בעקבות הצעה שקיבל להיות חבר מערכת בעיתון אל-איתיחאד. יוזם המעבר של מיכאל לחיפה היה הסופר אמיל חביבי, לאחר שמיכאל שלח לעיתון שני מאמרים שפורסמו ועוררו תגובות. מיכאל התגורר בוואדי ניסנאס ופרסם ב"אל-איתיחאד" וב"אל-ג'דיד" סיפורים ומאמרים. היה לו טור קבוע שפרסם תחת שם העט "סמיר מארד".

ב-1955 פרש מיכאל מהמפלגה הקומוניסטית בעקבות הגילויים בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ובעקבות המדיניות האנטישמית של ברית המועצות.

בשנת 1974 פרסם מיכאל את הרומן הראשון שלו, שווים ושווים יותר, העוסק בחיי העולים החדשים של שנות ה-50 בישראל ועל החיים הבלתי נסבלים במעברות.

כתיבתו הושפעה רבות מחוויות הילדות והנערות שלו.

מיכאל סירב לקבל פנקס אדום של מפא"י וחיפש עבודה שלצורך קבלתה לא חויב להחזיק בפנקס. מיכאל החל לעבוד בשירות ההידרולוגי של משרד החקלאות, ותקופת עבודתו שם נמשכה עשרות שנים. קשייו אלה במציאת עבודה מתוארים בספרו החצי אוטוביוגרפי, מים נושקים למים (2001).

רומן פרי עטו, חצוצרה בואדי, אשר יצא לאור בשנת 1987 עובד למחזה מצליח ולסרט.

ב-1992 זכה מיכאל בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער בעבור ספרו "סופה בין הדקלים".

בשנת 2008 זכה בפרס ברנר.

ספריו של מיכאל תורגמו לשפות רבות וזכו בפרסים יוקרתיים. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. בשנת 2009 קיבל מיכאל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה, כהוקרה על מכלול יצירתו המשקפת את מגוון פניה של החברה הישראלית מתוך כבוד לאדם ולחירותו.

בשנת 2001 נבחר לכהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח.

מיכאל הוא אחיה של נדיה, אלמנתו של אלי כהן, שפעל בסוריה בשירות המוסד הישראלי. היה נשוי שנים רבות למלכה מיכאל, מורה שהקימה וניהלה במשך שנים את בית הספר רוממה בחיפה. לשניים בת, דקלה, מורה אף היא, ובן, אמיר, המנהל את בית הספר העל יסודי משגב. אחר כך נשא לאישה את רחל יונה מיכאל, שהייתה עיתונאית בעיתונים דבר והפטיש וברדיו קול ישראל.

מיכאל הוא אתאיסט מוצהר, והביע את דעותיו על כך במספר ראיונות שערך בתקשורת.

ב-2013 הוקמה "עמותת סמי מיכאל" במטרה להפיץ את מורשתו. החל משנת 2017 מחלקת העמותה פרס ליחידים "העושים למען החברה בכל הקשור בצמצום פערים ובמתן שוויון הזדמנויות, ברוח תפיסת מורשתו של הסופר סמי מיכאל, תוך שימת דגש על פריפריה חברתית וגאוגרפית". בין הזוכים בפרס נמנים יואב ללום ושלמה סבירסקי.

פרסים והוקרה

• 1976 – פרס זאב לספרות ילדים ונוער, על ספרו "סופה בין הדקלים"
• 1978 – פרס קוגל לספרות יפה, על הרומן "חסות"
• 1981 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
• 1981 – פרס פתח תקווה לספרות, על הרומן "חופן של ערפל"
• 1990 – פרס הצילינדר הנודד מטעם אמנות לעם, משרד החינוך והתרבות וקרן התרבות אמריקה-ישראל
• 1992 – פרס זאב לספרות ילדים ונוער, על הספר "אהבה בין הדקלים"
• 1992 – עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער מטעם IBBY (ברלין), על הספר "סופה בין הדקלים"
• 1993 – הרומן "ויקטוריה" נבחר לספר השנה בקול ישראל
• 1993 – פרס הוצאת עם עובד ליצירה הספרותית המקורית, על הרומן "ויקטוריה"
• 1993 – פרס אשמן מטעם אקו"ם עבור הישג השנה בתחום היצירה הספרותית, על הרומן "ויקטוריה"
• 1993 – פרס ויצו פריז (צרפת), על הרומן "ויקטוריה"
• 1994 – פרס הספרות הישראלית מטעם המדור לספרות במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות – משרד המדע והאמנויות, על ספרו "ויקטוריה"
• 1996 – פרס הכבוד לספר "סופה בין הדקלים" שתורגם לגרמנית; ברלין, גרמניה
• 1997 – פרס עיריית חיפה ליצירה
• 1998 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
• 1998 – פרס רוטרי בינלאומי
• 1999 – פרס ע"ש יוסף אבילאה
• 2001 – פרס באיטליה על תרומתו להפצת רעיון הסובלנות בין עמים ובין הדתות במזרח התיכון, מטעם ארגונים ממשלתיים וציבוריים ברחבי איטליה בהם: הדסה וארגון הפיתוח הבינלאומי של האו"ם
• 2002 – עיטור יקיר חיפה
• 2003 – אות הוקרה מהתנועה למען איכות השלטון בישראל
• 2004 – פרס ברנר, על ספרו "מים נושקים למים" ועל כלל יצירתו
• 2005 – פרס נשיא המדינה לספרות, על מפעל חיים
• 2005 – יקיר המרכז הערבי-יהודי בית הגפן (ואדי ניסנאס, חיפה)
• 2007 – פרס א.מ.ת לספרות על מצוינות, פריצת דרך והשפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית
• 2007 – פרס ויצ"ו פירנצה (איטליה), על הרומן "חצוצרה בואדי"
• 2008 – אות הגלבוע לסובלנות ודו-קיום
• 2018 - פרס עגנון

תוארי דוקטור לשם כבוד

• 1995 – האוניברסיטה העברית בירושלים
• 2000 – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• 2002 – אוניברסיטת תל אביב
• 2008 – המסלול האקדמי המכללה למינהל
• 2009 – אוניברסיטת חיפה

יצירתו

רומנים

• שווים ושווים יותר (1974)
• סופה בין הדקלים (1975), עטיפה ורישומים מאת יעקב קמחי, עם עובד, תל אביב.
• חסות (1977)
• חופן של ערפל (1979)
• פחונים וחלומות (1979)
• חצוצרה בואדי (1987), עובד לתיאטרון ולקולנוע.
• אהבה בין הדקלים (1990)
• ויקטוריה (1993)
• שדים חומים (1993)
• הכנף השלישית (2000)
• מים נושקים למים (2001)
• יונים בטרפלגר (2005), ראה אור גם כספר אלקטרוני במנדלי מוכר ספרים ברשת.
• עאידה, כנרת זמורה-ביתן. (2008), יצא לאור גם כספר אלקטרוני במנדלי מוכר ספרים ברשת. הספר יראה אור בכורדיסטן
• מעוף הברבורים, כנרת-זמורה-ביתן, תשע"א (2011)
• יהלום מן הישימון, כנרת-זמורה-ביתן, (2015)

ספרי ילדים

• אותיות הולכות לים, דביר (2009), איורים מאת שחר קובר)
• צרצרון שר גם בחורף, דביר (2012), איורים מאת ליאורה גרוסמן)
• טיפה וטיפונת, דביר, (2014) איורים מאת ליאורה גרוסמן)

ספרי עיון

• אלה שבטי ישראל (1984)
• גבולות הרוח: שיחות עם רוביק רוזנטל, סדרת "קו אדום", הוצאת הקיבוץ המאוחד (2000)
• החוויה הישראלית (2001)

מחזות

• שדים במרתף – הועלה בתיאטרון חיפה, 1983
• תאומים – הועלה בתיאטרון חיפה, 1988
• הוא – הועלה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא תל אביב, 1999

לקריאה נוספת

• גבולות הרוח: רוביק רוזנטל משוחח עם סמי מיכאל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, תל אביב, 2000.
• קובי נסים, שיעור באירוניה עצמית, הארץ, מוסף ספרים, גל' 454 (כ"א בחשוון תשס"ב, 7 בנובמבר 2001), עמ' 6. על: סמי מיכאל, מים נושקים למים (תל אביב : עם עובד, תשס"ב 2001)
• יגאל שוורץ (עורך), נסיך ומהפכן: עיונים בפרוזה של סמי מיכאל, הוצאת גמא, 2016. אסופת מאמרים פרי כנס על יצירתו של מיכאל שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו בשנת 2015.
• שי חורב, סמי מיכאל, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 236, 2018.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של סמי מיכאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• סמי מיכאל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• סמי מיכאל, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• סמי מיכאל, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של סמי מיכאל באתר עם עובד
• הספרים של סמי מיכאל, באתר "סימניה"מרב יודילוביץ', החלום ושברו, באתר ynet
• רוני סומק, על 'עאידה', באתר הארץ, 20 ביוני 2008,אריאנה מלמד, על 'עאידה', באתר ynet, 30 ביוני 2008
• חמש חקירות ביצירתו של סמי מיכאל, עם צאת ספרו "עאידה", הארץ, 10 ביולי 2008:
  • אסתי אדיבי-שושן, היהודי האחרון במקום הזה, שאומרים עליו שהיה פעם גן עדן
  • בתיה שמעוני, וריאציה על רעיון החסות
  • יפה ברלוביץ, על נהרות בבל: קינה מודרנית
  • ניצה בן-דב, השיזף, הדקל, הנענע והחידקל
• אריק גלסנר, תרבות, "עאידה" - רומן הגון על אנשים לא הגונים, באתר nrg‏, 11 ביולי 2008
• קציעה עלון, מעוף הברבורים מאת סמי מיכאל, ברבור שחור, ברבור לבן, באתר הארץ, 11 במאי 2011
• סמי מיכאל מציג: קולה של אמא, באתר ynet, 5 בינואר 2009
• עקיבא אלדר, הארץ‏, סמי מיכאל מבין ללבם של אנשי החמאס, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באוקטובר 2004
• עמר לחמנוביץ, ‏"אני כותב לאדם שבתוכי", באתר ישראל היום, 22 באפריל 2011
• מרים קוץ, חיפה, סיפור אהבה: סיור עם סמי מיכאל, באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
• רויטל חובל, סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח, באתר הארץ, 26 ביוני 2012
• נילי גולד, סמי מיכאל בקו התפר הטראגי של חיפה, באתר הארץ, 15 בינואר 2016
• כרמית ספיר ויץ, ‏סמי מיכאל: "לא יודע איך העם מרשה לכנופיה של מושחתים וגזלנים לשלוט", באתר מעריב השבוע, 29 באוקטובר 2018
• גילי איזיקוביץ, סמי מיכאל: "אילו רגב כתבה את התנ"ך, בוודאי היתה מוחקת את חטאו של דוד", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2018
• יצחק רובין, ‏חי ובועט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בדצמבר 2018

מכּתביו:

• תאדיב, באתר הארץ
• פרק מהספר עאידה, באתר הארץ, 29 במאי 2008
• סמי מיכאל, להתחיל מחדש: קטע מ"מעוף הברבורים", באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2010
• הכל מחלחל אל הדף, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2009
• צה"ל לא יכול להביס את חמאס, באתר הארץ, 22 ביולי 2014