סמי שלום שטרית

משורר פוליטי, איש רוח ופעיל חברתי

סמי שלום שטרית (נולד ב-15 במאי 1960) הוא סופר, דוקטור ומרצה למדע המדינה, לימודי תרבות, ספרות, קולנוע, המזרח התיכון, וחוקר החברה והתרבות בישראל. שטרית פרסם שישה ספרי שירה. הוא משמש כיו"ר פסטיבל קולנוע דרום וכראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך ופרופסור חבר-יוצר במכללת ספיר[1]. הוא מציג עצמו כ"משורר פוליטי, איש רוח ופעיל חברתי"[2].

סמי שלום שטרית
סמי שלום שטרית, 2015
סמי שלום שטרית, 2015
לידה 15 במאי 1960 (בן 62)
קְסַר אַ-סוּק (אַ-רשדייה), דרום מזרח מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אקדמאי, סופר, משורר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה יחסים אתניים-מעמדיים, תרבות, חינוך, הסכסוך הישראלי-פלסטיני
יצירות בולטות המאבק המזרחי בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שטרית נולד בעיירה קְסַר אַ-סוּק (היום אַ-רשדייה) בדרום מזרח מרוקו, לשם עברה משפחתו עקב עבודת אביו. אמו היא פנינה שטרית-אדרי אביו הוא הסופר נהוראי מאיר שטרית[3]. בשנת 1963 עלה לישראל עם משפחתו, גדל והתחנך באשדוד ובתיכון החקלאי נחלת יהודה בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 2021 הוא מתגורר באשדוד.

פעילות אקדמיתעריכה

שטרית למד באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר בוגר בספרות עברית, מוסמך ודוקטור במדע המדינה). כן למד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק כעמית בינלאומי בבית הספר ליחסים בינלאומיים (מוסמך במזרח תיכון). את עבודת הדוקטורט הוא כתב על ההיסטוריה הפוליטית של המזרחים בישראל. המחקר עוּבּד לספר ״המאבק המזרחי בישראל״ ויצא לאור בספריית אופקים של הוצאת עם עובד.

בעבר שימש כפרופסור חבר לעברית במחלקה לשפות ותרבויות המזרח התיכון ואסיה בקווינס קולג' בניו יורק[4]. הוא היה מרצה אורח באוניברסיטת ברקלי, ועמית מחקר במרכז ללימודי דתות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. היום שטרית מרצה וראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר בנגב מתגורר בשדרות הסמוכה למכללת ספיר.

שירהעריכה

שיריו התפרסמו בכתבי עת לספרות רבים כמו עיתון 77, אפיריון, מאזניים, שדמות, הכיוון מזרח ואחרים כמו גם במוספי הספרות של עיתונים רבים כמו הארץ[5][6], וכן תורגמו לשפות רבות כמו אנגלית[7], ערבית, גרמנית, צרפתית ודנית והופיעו באנתולוגיות שונות בעולם.

נכון לשנת 2021 פרסם שישה ספרי שירה. ספר שיריו הראשון - "פתיחה" - ראה אור ב-1988 בהוצאת עקד וזכה במקום הראשון לשירה של פרס "הרי הרשון לספרות" של האוניברסיטה העברית בירושלים באותה שנה. ספרו השני "פריחה שם יפה" ראה אור בהוצאת נור ב-1995. הספר "שירים באשדודית" ראה אור בהוצאת אנדלוס בשנת 2003 והיה לרב-מכר. הספר ועובד למופע מוזיקלי - שזכה להצלחה גדולה - על ידי השחקן והבמאי שמעון מימרן, בשיתוף עם המלחין יונתן כנען והמוזיקאי אדם מדר. ספרו "יהודים" ראה אור ב-2008 בהוצאת נהר ו"זמן מרוקו" ב-2015 בהוצאת בימת קדם. ב-2019 ראה אור ספר השירים "לא רך ולא קשה" בהוצאת בימת קדם אף הוא.

"כְּשֶׁנּוֹלְדָה פִּרְחִיָּה בְּדַאר אלְבֵּידָא / קָרְתָה אוֹתָהּ אִמָּהּ פְרֵיחָה / שֶׁיִּהְיוּ חַיֶּיהָ מְלֵאִים שִׂמְחָה. // פְרֵיחָה שֵׁם יָפֶה אָמְרָה. / פְרֵיחָה שֵׁם יָפֶה".

"פריחה שם יפה", סמי שלום שטרית, 1995

לשירתו נזקפת השפעה על משוררי ערס פואטיקה, ארז ביטון ואחרים. שירים שלו הולחנו והוקלטו על-ידי מוזיקאים כמו שם טוב לוי[8] וברי סחרוף[9].

על שיריו נכתבו עבודות אקדמיות רבות בשפות שונות כולל עבודת דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון.

פעילות חברתיתעריכה

בשנות התשעים היה פעיל מרכזי בתנועות חברתיות ומזרחיות כמו "קדמה - למען חינוך עיוני שוויוני בישראל", ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית". הוא שימש כמורה ומחנך בבית הספר על שם רוגוזין בתל אביב ואחר-כך מנהל-מייסד של בית הספר התיכון "קדמה תל אביב" בשכונת התקווה[10]. את הסיבות לכשלונה של היוזמה הוא תיאר כך:

"קדמה – העמותה לחינוך עיוני שוויוני בישראל" נוסדה ב-1993 ע"י אנשי חינוך ואקדמים מזרחים והורים בקהילות בשכונת התקווה, בקטמון, באופקים ובקריית מלאכי. ההגמוניה הציונית אשכנזית ושותפיה המזרחים חשו איום מעיק מהופעתם של בתי ספר עיוניים שוויוניים המאזנים את תכנית הלימודים מבחינה תרבותית וכותבים את הנרטיב המזרחי החדש יחד עם תלמידים והוריהם. זו הייתה המהפכה התודעתית המזרחית המאורגנת ביותר עד כה ולכן היא נתפסה כאיום [...] להבדיל מתקופת "הפנתרים השחורים", את העבודה השחורה של רדיפת אנשי "קדמה" בת"א עשו ממ"פים [מזדהים ומשתפי פעולה] מזרחים מקומיים, חברי מועצת העיר מטעם המפלגות בעיר, כמו סגן ראש העיר איתן סולמי ויו"ר וועד שכונת התקווה שלמה מסלאווי. הם השמיצו, רדפו, הסיתו את האוכלוסייה נגד בית הספר ופגעו בתהליכי ההרשמה ובתמיכת העירייה בו, לחצו על ראש העיר רוני מילוא - שהקים את בית הספר – לסגור את בית הספר והוא דחה אותם שוב ושוב.

סמי שלום שטרית, המאבק המזרחי בישראל

יחד עם אלי חמו שטרית יצר ב-2003 את הסרט התעודי "הפנתרים השחורים מדברים".

בשנת 2016 יזם יחד עם מוטי מלכא את פסטיבל "אשדודשירה", שהפך תוך שנים ספורות לפסטיבל השירה הגדול ביותר בישראל[11][12]. שטרית מכהן בתפקיד המנהל האמנותי שלו[13].

דעותיועריכה

מאמרים של שטרית התפרסמו בישראל ומחוצה לה. הוא עוסק בחברה הישראלית, יחסים אתניים-מעמדיים, תרבות, חינוך והסכסוך הישראלי-פלסטיני. שטרית מרבה לתקוף את האליטה האינטלקטואלית בישראל[14] - כגון עיתון הארץ[15] וכותבים כמו ביאליק[16] וגרוסמן[17] - אותה הוא מאשים בשנאת מזרחיים, בשכתוב ההיסטוריה ובאוריינטליזם. במקביל, הוא תוקף את הממסד הדתי והמסורתי, מביע חשש ממדינת הלכה[18] ותומך בחילוניות[19]. לדבריו, על המזרחיים ועל השמאל ליצור חזון חדש, יהודי-ערבי, אשר "לא יצריך לזרוק איש מביתו, לא יהודי ולא ערבי."[20]

ספרים וסרטיםעריכה

ספרים
  • פתיחה (תל אביב: עקד, תשמ"ט 1988)
  • פריחה שם יפה: שירים 1987–1992 (תל אביב: ספרי־נור, 1995)
  • המהפכה האשכנזית מתה: הירהורים על ישראל מזווית כהה: קובץ מאמרים, 1992–1999 (תל אביב: בימת קדם לספרות, 1999)
  • שירים באשדודית: מוקדמים ומאוחרים, 1982–2002 (תל אביב: הוצאת אנדלוס, 2003)[21]
  • המאבק המזרחי בישראל: בין דיכוי לשחרור, בין הזדהות לאלטרנטיבה 1948–2003 (תל אביב: עם עובד, תשס"ד 2004) <תורגם לערבית>[22]
  • – 1984-2003 / . ; - -
  • (עורך) מאה שנים – מאה יוצרים: אסופת יצירות עבריות במזרח במאה העשרים (תל אביב: בימת קדם לספרות, 1998–1999)
  • עין הבובה. רומן. (תל אביב: חרגול-עם עובד, 2007)[23]
  • יהודים. שירים, 2003-2008. (תל אביב: נהר ספרים, 2008)
  • יהודית ודמוקרטית: מבחן בחינוך. חיבור עיוני. (הוצאת בימת קדם, 2014)
  • זמן מרוקו. שירים. (הוצאת בימת קדם, 2015)
  • לא רך לא קשה, הוצאת בימת קדם, 2019[24]
סרטים

פרסים והוקרהעריכה

בשנת 2014 קיבל שטרית אות הוקרה של "קואליציית לבי במזרח" במסגרת פסטיבל לבי במזרח.

בשנת תשמ״ח, 1988, קובץ שירים שלו זכה במקום הראשון בפרס ״הרי הרשון״ לספרות של האוניברסיטה העברית. הקובץ יצא בספר ״פתיחה״ בהוצאת עקד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סמי שלום שטרית בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המועצה להשכלה גבוהה אישורי הדרגות בתחום מדעי הרוח והאמנויות
  2. ^ נאומו של המשורר סמי שלום שטרית | خطاب الشاعر سامي شالوم شطريت, נבדק ב-2021-12-21
  3. ^ נהוראי מ. שטרית, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  4. ^ Sami S. Chetrit, Queens College, דף הבית של שטרית באתר קווינס קולג'
  5. ^ סמי שלום שטרית, שיר | זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. זוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2019
  6. ^ סמי שלום שטרית, חַסְרֵי הַבַּיִת הֵם אוֹתָם חַסְרֵי בַּיִת / וַאֲנִי חָסֵר אוֹתָךְ, באתר הארץ, 04 בדצמבר 2018
  7. ^ Sami Shalom Chetrit, Jews : poems, translations from Hebrew, 1982-2013, 2015, ISBN 0-692-33628-1
  8. ^ שיר צומת בחורף, פטיפון
  9. ^ כשייתמו המילים, by ברי סחרוף, Berry Sakharof | ברי סחרוף (באנגלית)
  10. ^ דליה קרפל, מדוע נכשל מפעל החינוך המזרחי: עשרים שנה לקדמה, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
  11. ^ איתי שטרן, סמי שלום שטרית ייסד פסטיבל שירה באשדוד ובטוח: המהפכה המזרחית תושלם, באתר הארץ, 20 בנומנבר 2016
  12. ^ ויקטוריה קונבסקי, פסטיבל אשדודשירה 2019: פסטיבל שירה באשדוד, באתר "כאן דרום", 25 באוקטובר 2019
  13. ^ חן בוקר, עכבר העיר, סמי שלום שטרית: "אני מתרגש מיהודה עמיחי, ביאליק ומחמוד דרוויש", באתר הארץ, 18 בנומנבר 2016
  14. ^ אילן ברקוביץ', משורר בשטח | הזיונים היו מהשמים, ישתבח שמו לעד, באתר הארץ, 27 בינואר 2020
  15. ^ סמי שלום שטרית, חשבון מזרחי, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2014
  16. ^ Sami Shalom Chetrit, Revisiting Bialik: A Radical Mizrahi Reading of the Jewish National Poet, Comparative Literature 62, 2010-01-01, עמ' 1–21 doi: 10.1215/00104124-2009-029
  17. ^ סמי שלום שטרית, "15 דולר לראש", מתוך "לא רך ולא קשה" (עמ' 82)
  18. ^ סמי שלום שטרית, נעשה פה יותר ויותר מפחיד, באתר הארץ, 20 באפריל 2017
  19. ^ מלחמות היהודים האשכנזים | סמי שלום שטרית, העוקץ, ‏2021-03-18
  20. ^ סמי שלום שטרית, אם תרצו: החזון הוא יהודי ערבי, באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
  21. ^ גל קרניאל, אני במזרח ולבי במזרח, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2003
  22. ^ ביקורות:
    דוד חמו, מתנדנד בין שתי תפיסות נוגדות וסותרות, באתר הארץ, 6 ביוני 2004
    יצחק לאור, "הוא לא משלנו", באתר הארץ, 18 במאי 2004
    אפרים דוידי, מאבק חברתי ומאבק מעמדי; על הספר "המאבק המזרחי בישראל", הגדה השמאלית, 6 באפריל 2004
  23. ^ אורן קקון, המזרחי שיביא לנו את הפלשתינאי, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2007
  24. ^ אילן ברקוביץ', משורר בשטח - הזיונים היו מהשמים, ישתבח שמו לעד, באתר הארץ, 27 בינואר 2020
  25. ^ מתי שמואלוף, לאחות את הקריעה, באתר "העוקץ", 18 בנובמבר 2010