סנה יורינאץ
סנה יורינאץ (בסרבו-קרואטית: Sena (Srebrenka) Jurinac; 24 באוקטובר 1921 בטראווניק, בוסניה - 22 בנובמבר 2011 באאוגסבורג, גרמניה) הייתה זמרת סופרן אופראית.
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1921 טראווניק, בוסניה והרצגובינה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 2011 (בגיל 90) Hainhofen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות דבלינג |
| מוקד פעילות |
גרמניה, אוסטריה |
| סוג קול |
סופרן, מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
גרמנית, בוסנית |
| בן או בת זוג |
Sesto Bruscantini |
| פרסים והוקרה |
אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייה עריכה
אביה של יורינאץ היה רופא קרואטי ואמה הייתה וינאית. היא למדה באקדמיה למוזיקה של זגרב וגם אצל מילקה קוסטרנצ'יץ' (שעוד תלמידה ידועת שם שלה היא זינקה מילאנוב).
קולה האפל ורב-העוצמה של יורינאץ נמצא בדיוק בין סופרן למצו סופרן. הרפרטואר שלה כלל את מאדאם באטרפליי, דסדמונה באותלו, אליזבת בטנהויזר, איליה, איפיגניה, ינופה, לאונורה (בכוחו של גורל, המלחין ב"אריאדנה בנקסוס", מריה ווצק, פמינה (חליל הקסם), פופאה וטוסקה. באופרות רבות כלל הרפרטואר שלה יותר מתפקיד ראשי אחד: כרובינו והרוזנת אלמביבה בנישואי פיגארו, דונה אנה ודונה אלווירה בדון ג'ובאני, פיורדיליג'י ודוראבלה (בכך עושות כולן), אמור ואאורידיצ'ה, לאונורה ומרצלינה (בפידליו), מרינה ופיודור (בבוריס גודונוב), אוקטביאן, מדי פעם סופי ולבסוף המרשלין (ב"אביר הוורד"). כמו כן שיחקה בתפקידים משניים בטבעת הניבלונגים: ווגלינדה, גוטרונה וכמה מן הנורנות (טוות חוט הגורל).
הופעת הבכורה של סנה יורינאץ הייתה בתפקיד מימי (לה בוהם) בזגרב, בשנת 1942. בשנתיים הבאות שרה בתפקידי הרוזנת, פריה ואיזבלה בהצגת הבכורה של "קולומבוס" מאת ורנר אגק. ב-1944 נשכרה לעבודה באופרה של וינה. בגלל המלחמה לא יכלה לשיר שם עד 1946, אז שרה בתפקיד כרובינו. בשנתה הראשונה בווינה הופיעה בלמעלה מ-150 הצגות. יורינאץ עמדה במשך קרוב לארבעים שנה בקשר עם האופרה הווינאית וקיבלה חברות כבוד בלהקה, שהעניקה לה את התואר "קאמרזנגרין" ("זמרת הלשכה") ואת מדליית מוצרט.
בסתיו 1946 הופיעה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון עם להקת האופרה של וינה, בתפקיד דוראבלה. הופעתה הראשונה בפסטיבל זלצבורג הייתה בשנת 1947. בלה סקאלה שבמילאנו שרה בתפקיד כרובינו. יורינאץ הייתה בין הזמרים הקבועים באנסמבל הווינאי (יחד עם אירמגרד זיפריד, אליזבת שוורצקופף, כריסטה לודוויג, ליזה דלה קאזה, אנטון דרמוטה ואחרים). נוסף לכך, המשיכה לבקר בקביעות באנגליה: בין השנים 1951 ל-1956 שרה את תפקידי הסופרן הראשיים באופרות של מוצרט בפסטיבל גליינדבורן, והקליטה הן את הרוזנת ב"נישואי פיגארו" והן את איליה ב"אידומניאו". היא הופיעה דרך קבע בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון בשנים 1959 ו-1963, בשירת ליאונורה ב"פידליו" בהפקה של קלמפרר בשנת 1961. הופעתה הראשונה בארצות הברית הייתה בתפקיד מאדאם באטרפליי בסן פרנסיסקו בשנת 1959.
הופעתה בתפקיד אוקטביאן הונצחה בסרט "אביר הוורד" של פאול צינר, בניצוח הרברט פון קאראיין, עם שוורצקופף בתפקיד המרשלין. יורינאץ גילמה את מריה בסרט ווצק.
הופעתה האופראית האחרונה של סנה יורינאץ הייתה בתפקיד המרשלין באופרה של וינה בנובמבר 1982. היא המשיכה לשיר ברסיטלים ולהגיש כיתות אמן, וישבה בחבר השופטים בתחרויות זמרה בינלאומיות.
לקריאה נוספת עריכה
- Bach Cantata website[1]
- Classical CD Review [2]
- Naxos website [3]
- Rasponi, Lanfranco: The Last Prima Donnas, Alfred A Knopf, 1982. ISBN 0-394-52153-6
- Discography (Capon's Lists of Opera Recordings)
קישורים חיצוניים עריכה
סנה יורינאץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סנה יורינאץ, באתר AllMovie (באנגלית)
סנה יורינאץ, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סנה יורינאץ, באתר AllMusic (באנגלית)
סנה יורינאץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סנה יורינאץ, באתר Discogs (באנגלית)- סנה יורינאץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
