פתיחת התפריט הראשי
סנונית בהפלגה. ה"רהב" של צופי-ים הרצליה במהלך מחנה קיץ, מפליגה מול חוף פלמחים, צולם בקיץ 2006.
שייטת סנוניות מול נתניה. צולם אוקטובר 2006
מפרשית בהפלגה. "יסטרוב" של כפר הנוער הימי "מבואות ים" במהלך הפלגה לשדות-ים מול ארובות חדרה, צולם 2014.

סנונית, סוג של מפרשית חד תרנית פתוחה. שמה של המפרשית נגזר משמה של הציפור סנונית. היא בנויה מעץ או מפיברגלס. אורכה הוא כ-7.6 מטרים, וגובה התורן שלה הוא כעשרה מטרים.

בשנות השלושים, תחת המנדט הבריטי, התחיל השיט לתפוס תאוצה בארץ ישראל. בתחילת הדרך, מטרות השיט העיקריות היו כיבוש הים (דיג, מסחר ולוחמה) וההעפלה הבלתי חוקית לישראל. בתחילה כלי השיט ששימשו את היהודים היו סירות דיג ערביות וסירות הצלה בריטיות, ובהמשך פותחו בארץ סירות הלווייתנית. הלווייתנית שימשה בעיקר להורדת מעפילים מהספינות הגדולות ולחינוך הימי. השימוש בלווייתנית קטן, ובה בעת החלו בייצור הסנונית. תחילה היא יוצרה מעץ, ומאוחר יותר מפיברגלס.

ישנם שני סוגים של סנונית - סנונית עבד וסנונית עמירם. סנוניות העמירם (סנונית בינלאומית) הן סנוניות קלות וצרות יותר. התחתית שלהן שטוחה יותר, והן מהירות יותר ברוחות חדות. סנוניות העבד (סנונית ישראלית) רחבות יותר, כבדות ובתחתיתן בולטת השדרית לאורך כל הסירה.

כיום הסנוניות משמשות את שבטי צופי הים השונים, כפר הנוער הימי "מבואות ים", בית הספר לקציני ים עכו וכן את המרכזים הימיים. המקום היחיד בו עדיין בונים סנוניות הוא "מספנת האחים חמאדי" שבעכו.

ממדיםעריכה

אורך כולל: 7.6 מטר

גובה התורן: 9.5 מטר

משקל גוף מינימלי: 300 ק"ג

אורך מנור: 3.6 מטר