פתיחת התפריט הראשי
"סנונית" במפרץ עתלית

סנונית היא סירה מהירה מתוצרת חברת ברטראם מארצות הברית, ששימשה את שייטת 13 של חיל הים הישראלי החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20.

בעקבות מינויו של רס"ן זאב אלמוג למפקד שייטת 13 במאי 1968, נרכשו לשייטת 10 סירות מהירות מתוצרת ברטראם באורך 28 רגל, וניתן להן השם "סנונית". הורכב עליהן מכ"ם, ולצורך לחימה במחבלים חומשו במקלעים.

בשנת 1973 פותחה בשייטת 13 סירת נפץ שכונתה "פצחן", על בסיס גוף "סנונית", ונשאה 270 ק"ג חנ"ם. מפעיל הסירה השיט אותה לעבר מטרתה, וקפץ ממנה זמן קצר לפני פגיעתה במטרה.

הסנוניות והפצחנים שימשו את לוחמי שייטת 13 במבצעים אחדים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ובלחימה בלבנון:

  • במבצעי דבש ועוקץ שנערכו בלבנון בתחילת שנות ה-70 שימשו "סנוניות" בסיורים אלימים שנועדו לפגוע במחבלים.
  • במבצע ליידי - פשיטה שביצעה שייטת 13 על נמל פורט סעיד בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973 - שימשו שתי "סנוניות" לחילוץ הלוחמים שחדרו לנמל.
  • במוצאי שבת 13 באוקטובר נעשה ניסיון לתקיפת המעגן באי שדואן, מתוך מחשבה שנמצאות בו סירות גומי. שתי "סנוניות" חמושות בפיקוד רס"ן אלי מרק לא מצאו סירות ותקפו באש את החוף. המצרים השיבו אש והסירות חזרו ללא תוצאות.
  • במבצע מגבית 15, שנערך בנמל ע'רדקה בלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר השתמשו לוחמי שייטת 13 בשתי "סנוניות" ובשני "פצחנים", בפיקוד רס"ן גדי שפי. בשלב זה הפצחנים טרם עברו ניסויי אמינות, ולא הוכרזו כמבצעיים. הפצחן הראשון סטה ממסלולו וביצע מעגלים בשטח המעגן עד שהתפוצץ ממנגנון ההשמדה העצמית. הפצחן השני פגע במזח של מעגן ע'רדקה בין שני קומארים אך לא התפוצץ. שני המפעילים נאספו תחת אש כבדה ב"סנוניות" האיסוף, ונסוגו לשארם א-שייח'.[1]
  • במבצע מגבית 16, שנערך בלילה שבין 21 ל-22 באוקטובר, יצאו לוחמי שייטת 13, חמושים ברקטות "לאו", בשלוש סנוניות, תקפו סטי"ל מצרי שעגן במעגן ע'רדקה, והעלו אותו באש.[1]
  • ביוני 1984 השתתפה סירת "סנונית" בתקיפת אי הארנבות בלבנון.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סנונית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה