סנטה מריה לה מז'ור

סנטה מריה לה מז'ורספרדית: Santa María la Mayor) היה רדוקסיון ישועי שפעל במאות ה-17 וה-18 במיסיונס של ימינו, בצפון-מזרח ארגנטינה.

סנטה מריה לה מז'ור
Misión jesuítica de Santa María la Mayor
Ruinas Santa Maria Capilla Interiores.jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים בשנת 1984, לפי קריטריונים 4
שטח האתר 118 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך המיסיונים הישועיים של הגוארני: סן איגנסיו מיני, נואסטרה סניורה דה סנטה אנה, נואסטרה סניורה דה לורטו וסנטה מריה לה מז'ור (ארגנטינה), חורבות סאו מיגל דאס מיסואס (ברזיל)
מידע כללי
סוג אתר ארכאולוגי, חורבות, המיסיונים הישועיים של הגוארני, אתר מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מרים, אם ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סנטה מריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מידות
שטח 118 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 27°53′22″S 55°20′42″W / 27.889527777778°S 55.345°W / -27.889527777778; -55.345
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

מיסיונרים ישועים הקימו את הרדוקסיון ב-1626, והוא הועתק למקומו הנוכחי, בסמוך לנהר האורוגוואי, ב-1633. לשיאו הגיע ב-1690, אז התגוררו בו כ-5,500 תושבים, שעסקו בגידול בקר, כבשים וסוסים. בשנות ה-20 של המאה ה-18 פעל בסנטה מריה בית הדפוס הראשון בארגנטינה, והודפסו בו בין היתר מילון גוארני וקטכיזם. הכנסייה שהוקמה בכיכר המרכזית עלתה באש ב-1735, ובמקומה הוקמה כנסייה קטנה יותר, במיקום צדדי יותר. כן הוקם במקום בית כלא קטן ובו שבעה תאים.

ב-1767 גורשו הישועים מתחומי האימפריה הספרדית, והמקום ננטש. בדומה למיסיונים דומים באזור, הוא נהרס במהלך מלחמת העצמאות הארגנטינאית, ב-1817. בהדרגה, השתלטה צמחייה על המבנים, והם נהרסו ברובם.

ב-1984 הוכרז סנטה מריה לה מז'ור כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו, יחד עם שלושה אתרים דומים במיסיונס: סן איגנסיו מיני (השמור שבהם), נואסטרה סניורה דה לורטו ונואסטרה סניורה דה סנטה אנה. רוב המבנים נהרסו, אך ניתן לזהות בהם את שרידי הכנסייה ובית המגורים של הכמרים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סנטה מריה לה מז'ור בוויקישיתוף