ספירידון הקדוש
ספירידון הקדוש (ביוונית: Άγιος Σπυρίδωνας, ספירידונס; 270 בערך – 348) הוא קדוש נוצרי יליד קפריסין, המקובל בנצרות המזרחית והמערבית. הוא נולד בעיר אסיה שבקפריסין והיה רועה שלא זכה לחינוך רשמי. הוא נישא ונולדה לו בת, ועם מות אשתו הוא הצטרף למנזר. הוא היה לבישוף בעיר טרמטוסיה ליד פאפוס, והיה ממתנגדי המינות האריאנית. הוא השתתף בוועידת ניקיאה בשנת 325. לאחר הוועידה שב לקפריסין, ושם מת בגיל 78 לערך.
 | |
| איקונה של ספירידון הקדוש | |
| לידה |
270 בערך Askeia, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין  |
|---|---|
| פטירה |
348 טרמטוסיה, קפריסין |
| קדוש עבור | נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית |
| מקום פולחן עיקרי | קורפו |
| חג | 12 בדצמבר ויום שבת שלפני התענית (מזרח), 14 בדצמבר (מערב) |
| תכונות | מתואר כבישוף האוחז פעמים רבות בספר בשורה וידו הימנית מורמת לאות ברכה. באיקונות הוא מתואר כאיש גבוה שלו זקן לבן ומפוצל, ועל ראשו סל נצרים (ביוונית "ספירידון") |
| פטרון של | קורפו, קדרים |
  | |
עם הכיבוש הערבי של קפריסין, הוצאה גופתו של הקדוש מקברה ונלקחה לקונסטנטינופול. לפי המסורת הייתה הגופה שלמה ומהקבר עלה ניחוח של ריחן, "הצמח המלכותי" (ביוונית Βασιλικός - "בסיליקוס" המקורב למילה "מלך" "βασιλεύς" - "בסילאוס")[1]. שתי העובדות האלה נתפסו כאישור אלוהי לקדושתו של ספירידון. עם כיבוש קונסטנטינופול ב-1453, נלקחו שרידי הגופה על ידי הנזיר קאלוחרטיס (Καλοχαιρέτης) לקורפו שביוון, והם שמורים בכנסייה הקרויה על שמו. השרידים מונחים בתיבת כסף שיוצרה בווינה במאה ה-19. עם זאת, ידו הימנית של הקדוש שמורה ברומא.
ספירידון הוא הקדוש המגן של הקדרים ושל האי קורפו, בו הוא מכונה באופן רשמי "ספירידון הקדוש מגן העיר" (Αγιος Σπυρίδων ο πολιούχος). בין היתר, מיוחס לו גירוש הרעב מהאי ב-1550 וגירוש הדבר ב-1630 ושוב ב-1673. בטרם עזבה המחלה את המקום, היא שרטה את אחד מביצורי המצודה העתיקה בקורפו, ושריטה במבנה משמשת לפי המאמינים כראיה למסורת זו. עוד מיוחסת לקדוש הצלת העיר מהמצור העות'מאני ב-1716. לפי מסורת זו נגלה הקדוש לחיילים טורקים כשהוא אוחז בלפיד בוער, וזרע בקרבם אימה. התיבה ובה שרידי הקדוש נישאת בתהלוכה במספר אירועים במשך השנה המנציחים את הניסים שעשה: יום ראשון של הדקלים, יום שבת שלפני הפסחא, יום ראשון הראשון בחודש נובמבר וב-11 באוגוסט.
