ססטרי לבנטה
ססטרי לבנטה (באיטלקית: Sestri Levante, בלטינית Segesta Tiguliorum) היא קומונה ועיר קיט בנפת ג'נובה במחוז ליגוריה, בצפון מערב איטליה. העיירה שוכנת על חופו הצפוני של הים התיכון, כ-56 ק"מ מדרום מזרח לג'נובה, ומספר תושביה הוא 18,626 נפש. בעברה הייתה כפר דייגים, ובמאה ה-20 הפכה לעיירת נופש הפופולרית בעיקר בקרב האיטלקים.
 סמל ססטרי לבנטה | |
 | |
| ססטרי לבנטה ומפרץ הדממה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 ליגוריה |
| נפה | נפת ג'נובה |
| בירת העיר |
ססטרי לבנטה  |
| שטח | 33.33 קמ"ר |
| גובה | 1 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 17,349 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 564 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 44°16′24″N 9°24′00″E / 44.27333333°N 9.4°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.sestri-levante.ge.it | |
  | |
גאוגרפיה עריכה
ססטרי לבנטה נמצאת בערך באמצע הדרך בין שתי עריה המרכזיות של ליגוריה: לה ספציה וג'נובה. היא נמצאת בקצהו המזרחי של מפרץ טיגוליו (איט') (שקצהו המערבי נמצא בפורטופינו). בגבולותיה המוניציפליים ישנם מספר מפרצים קטנים. המפרצים המרכזיים הם Baia delle Favole ("מפרץ האגדות", על שם הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן ששהה בעיירה לתקופה קצרה ב-1833) שבצפון. ו-Baia del Silenzio (מפרץ הדממה) שבדרום. על לשון היבשה שבין שני המפרצים נמצא חלקה העתיק של העיירה. אל מפרץ האגדות נשפך נחל קטן בשם גרומולו (איט').
מדרום למפרץ הדממה נמצאת לשון היבשה ההררית, פונטה מנארה, ומעברה המזרחי נמצא מפרץ גדול יחסית, שלחופו שוכנת שכונה בשם ריבה טריגוסו (Riva Trigoso) המהווה חלק משטחה המוניציפלי של ססטרי לבנטה.
היסטוריה עריכה
ראשיתה של ססטרי לבנטה היא כמרכז מסחר ימי ששכן על אי מצוקי קטן שהתחבר מאוחר יותר ליבשה. בתקופת האימפריה הרומית נודע בשם סגסטה טיגולורום, או בקיצור, סגסטה. המקום מוזכר בתעודה משנת 909 - כתב אישור של אדם בשם ברניאריו, שחלק מהשטח שבבעלותו הועבר לבזיליקה די סן ג'ובאני די פאביה; לאחר שברברים פלשו אליו. במהלך ימי הביניים החלה ססטרי לבנטה להתרחב.
ב-1133, משפחת פיאסקי - משפחת אצולה מלוואניה (Levagna) תקפה את מפרץ טיגוליו שלחופו שוכנת העיר. הם נהדפו על ידי הרפובליקה של ג'נובה, דבר שהביא להצטרפותה של ססטרי לבנטה לרפובליקה, לצורכי הגנה. ב-1145 כנסיית סן קולמבאנו שבעיר נרכשה על ידי הג'נובזים והפכה מאוחר יותר למצודה.
ב-1170 הותקפה העיר על ידי הצי של העיר פיזה אך הצליחה לעמוד בהתקפה זו. ב-1327 ניסה צבא העיר לוקה בפיקודו של קסטרוצ'ו קסטרקני (אנ') להטיל מצור על העיר, אך נכשל בכיבושה, דבר שעלה בידי בית ויסקונטי ב-1365 שיצר במקום אזור קטן בשליטתו. ב-1432 ניסה הצי של הרפובליקה של ונציה לכבוש את העיר, אך נכשל. ב-1542 עברה העיר מסע ביזה שבוצע על ידי טורקים וב-1607 סבלה ביזה דומה מצד הסרצנים.
מופיעה בשם ססטרי בקומדיה האלוהית מאת דנטה (תחילת המאה ה-14), בקנטון ה-19 בקנטיקה השנייה "בכור המצרף - הפורגטוריום".
מ-1797 ועד 1805 השתייכה לרפובליקה הליגורית, מדינת חסות קצרת שנים שהוקמה על ידי נפוליאון בונפרטה, ומ-1805 ועד 1814 לקיסרות הראשונה. ב-1815 צורפה, על פי החלטות קונגרס וינה, לממלכת סרדיניה, וב-1861 לממלכת איטליה.
אוכלוסייה עריכה
תושבי העיר נקראים ססטרזי. אוכלוסיית העיר עלתה בהדרגתיות, מרמה של כ-7,600 נפש בשנת 1861 עד לשיא של כ-21,500 נפש ב-1981. מאז החל תהליך ירידה ונכון ל-2015 מונה אוכלוסיית העיר כ-18,500 נפש. באותה עת, היו 1,280 מתוך תושבי העיר (6.87%) מהגרים. מדינות המוצא הבולטות הן: רומניה (243), אקוודור (241), אלבניה (166) ומרוקו (117).
כלכלה עריכה
הודות ליופים הטבעי של חופיה, מהווה התיירות מרכיב חשוב בכלכלת ססטרי לבנטה; הן תיירות מקומית והן תיירות זרה. התיירות ממוקדת בעיקר בשני החופים של העיר.
בעבר, הייתה בעיר נוכחות חזקה של תעשייה. המספנות השוכנות בסמוך לריבה טריגוסו הוקמו בסוף המאה ה-19 וחיש מהר הפכו לבעלות חשיבות רבה באיטליה. לאחר מלחמת העולם השנייה, הודות לקרבתה למשולש המסחרי הבולט: ג'נובה-טורינו-מילאנו, התמקמו בססטרי לבנטה תעשיית בניית הספינות ושרשרת האספקה שלה ומפעל גדול לצינורות פלדה (F.I.T). מפעל הצינורות נסגר בחלקו ב-1982 בעקבות משבר בענף, ורוב שטחו הוסב לשטח מסחרי ובהמשך גם למגורים. רק מתקן ייצור הפלדה של המפעל ממשיך להיות פעיל.
בריבה טריגוסו נמצאת מספנה בבעלות תאגיד המספנות הגדול, פינקנטיירי (אנ') (הגדול בענף באירופה והרביעי בגודלו בעולם). מספנה זו מתמחה בבניית כלי שיט צבאיים, בעיקר עבור הצי האיטלקי, כולל בניית נושאת המטוסים "קאבור" (אנ'), כלי השיט הגדול בצי האיטלקי, שהושקה ב-2004. ב-1982, בעקבות משבר כלכלי כללי באיטליה, פוטרו עובדים רבים מהמספנות וב-2008 היה משבר נוסף כלכלי נוסף שגם הוא הביא לפיטורים נרחבים.
ענף הדיג שהיה בעל חשיבות מסורתית, פחת בצורה ניכרת בעשורים האחרונים. דיג האנשובי, שתפס מקום מרכזי והביא לקיומו של פסטיבל בניון (אנ') (מרק מדגי אנשובי) בריבה טריגוסו, עדיין ממשיך בהיקף נמוך ונהנה ממיתוגו במסגרת מעמד גאוגרפי מוגן כ"אנשובי מומלח מהים הליגורי".
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ססטרי לבנטה (באיטלקית)
-
שקיעה ב"מפרץ הדממה" -
אזור מסחר במרכז העיר -
"מפרץ האגדות" -
חלקה העתיק של ססטרי לבנטה - מבט מפונטה מנארה -
מספנת פינקנטיירי בריבה טריגוסו
