סעדה צובירי
סעדה צובירי (שרווי) (שמחת תורה ה'תר"פ, צ'ליימה - י"ג בשבט ה'תשס"ב; 16 באוקטובר 1919 – 26 בינואר 2002) הייתה משוררת עממית וזמרת ישראלית מיהדות תימן.
 | |
| לידה |
16 באוקטובר 1919 שמחת תורה ה'תר"פ צ'ליימה, תימן |
|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 2002 (בגיל 82) י"ג בשבט ה'תשס"ב הר המנוחות, ירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| שפות היצירה | עברית, ערבית |
  | |
קורות חיים עריכה
נולדה בעיר צ'ליימה ממחוז עמראן[1] שבתימן. אביה, רבי יוסף שרווי, היה רב בעיר ובן לשושלת רבנים. אמה הייתה גם היא נצר לשושלת רבנים, בתו של רבי דוד בן רבי חיים ממשפחת גדיס.
נתייתמה מאביה בהיותה בת שישה חדשים, ואחיה יוסף, הגדול ממנה בשלוש שנים, נחשב לה לאב במקום אביה[2], כבת ארבע עשרה נישאה, אלא שנישואים אלה הסתיימו באסון משולש, הבעל ושני הבנים שנולדו נפטרו בזה אחר זה.
עלתה לישראל בשנת 1950 במבצע "על כנפי נשרים", עם העלייה הגדולה מתימן. לאחר כמה חודשים נישאה בשנית, ובני הזוג התגוררו בירושלים. שני בנים ובת נולדו לה מנישואים אלה.
כבר בגיל צעיר מאוד הייתה מטה אוזן לשירת גברים ונשים בתימן, ובמרוצת השנים אף ידעה לדקלם עשרות שירים בעל פה. בינה לבין עצמה חרזה עשרות שירים בערבית ובעברית, ולעצמה הייתה מזמזמת אותם. העובדה שלא ידעה קרוא וכתוב העיקה עליה מאוד. אישה יהודיה בתימן הייתה פטורה מלימודים כלשהם, והיא לא יכלה להיות יוצאת דופן,
לאחר עלייתה לישראל למדה קרוא וכתוב, וכבר ידעה לתת ביטוי לרגשותיה בכתב. על דפי מחברת רגילה העלתה על הכתב עשרות שירים. נושאים לא חסרו לה: היא הייתה מאזינה לחדשות ברדיו, וכעבור שעות ספורות היה לה מה לומר בחרוז על הנושא שעמד על סדר היום. הלכה ברחוב ופגשה ילד מוטל ללא השגחה, ולמחרת היו בתי השיר על אודות אותו ילד מונחים לפניה.
בשיר על מלחמת ששת הימים היא כותבת:
צִיוֹן צָעַקָה לה' לְעֶזְרָה,
הֵקִיפוּ אוֹתִי בְנֵי קְטוּרָה,
וְזָרַח אוֹר לִבְנֵי הַגְּבוּרָה.
על חללי המלחמה היא כותבת:
שֵׁשֶֶׁת יָמִים עַבַדְְתֶּם וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נַחְתֶּם,
עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד וְהוּא יָעִיר אֶתְכֶם,
מִי זֶה בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיכֶם,
שָׁלוֹם עַל מִשְׁכַּבְְכֶם, שָלוֹם.
עיקר שיריה עסקו באהבתה לארץ ישראל ולירושלים, ובכמיהתה לגאולה.
ב-26 בינואר 2002 הלכה לעולמה בגיל 83, ונטמנה בהר המנוחות בירושלים.
לקריאה נוספת עריכה
ניסים בנגאמין גמליאלי, חביון תימן: זכרונות, סיפורים, אגדות : חיים מעולם אחר.
אמנון שילוח, כתב עת - "תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה. חיפה", עולמה של משוררת עממית תימניה [סעדה צובירי], כרך ד', עמ, 149-144.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף צוריאל, "משוררת" למדה קרוא וכתוב, מעריב, 12 בנובמבר 1976
- אמנון שילוח, פגישה עם משוררת עממית, הקלטה, הספרייה הלאומית.
- שי יעל, קריאת תהלים מפי הגב’ סעדה צוברי, הקלטה, הספרייה הלאומית.
הערות שוליים עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סעדה צובירי".