פתיחת התפריט הראשי

סעדיה מרציאנו

פוליטיקאי ישראלי

סעדיה מרציאנו (1 במאי 1950 - 21 בדצמבר 2007) היה מראשי הפנתרים השחורים וחבר בכנסת התשיעית.

סעדיה מרציאנו
אין תמונה חופשית
לידה 1 במאי 1950
אוג'דה, מרוקו
פטירה 21 בדצמבר 2007 (בגיל 57)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1950
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
עיסוק פוליטיקאי, פעיל זכויות אדם, פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מחנה של"י, הפנתרים השחורים, מפלגת האיחוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה מחנה של"י, שוויון בישראל - פנתרים, מפלגת האיחוד
חבר הכנסת
19 במאי 198020 ביולי 1981
(שנה ו-8 שבועות)
כנסות 9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מרציאנו נולד ביום שני ה-1 במאי 1950, י"ד באייר ה'תש"י באוג'דה אשר במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו זמן קצר אחר כך.

מרציאנו היה מראשי תנועת "הפנתרים השחורים". בדומה לאחרים בפנתרים השחורים, החליט מרציאנו לפנות לפוליטיקה והצטרף למחנה של"י. מחנה של"י הוקמה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית (1977) כאיחוד של תנועות שמאל שונות - "מוקד" "מר"י", "הסוציאליסטים העצמאיים" וכמה חברים בולטים מ"הפנתרים השחורים". בבחירות זכתה המפלגה לשני מנדטים והנהיגה רוטציה בין חבריה. למרות הסכם הרוטציה מאיר פעיל סירב להתפטר כדי לאפשר את כניסתו של מרציאנו אולם בסופו של דבר אולץ לעשות כך בעקבות מאבק של החלק השמאלי בשל"י, מרציאנו נכנס לכנסת אך פרש ב-11 בנובמבר 1980 מהמפלגה והקים את סיעת שוויון בישראל - פנתרים אשר מאוחר יותר שינתה את שמה ל"מפלגת האיחוד לקידום ולחינוך החברה בישראל", עת הצטרף אליה מרדכי אלגרבלי מ-ד"ש. הוא כיהן בכנסת החל מה-19 במאי 1980 ועד ה-30 ביוני 1981, היה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובנוסף בוועדת העבודה והרווחה.

בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1996 לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה התמודד על מקום ברשימה הארצית אך הגיע למקום ה-37 מתוך 55 עם 8,213 קולות ושובץ במקום לא ריאלי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-14.

סעדיה מרציאנו נפטר ממחלה, בן 57, ביום שישי, י"ב בטבת ה'תשס"ח, 21 בדצמבר 2007, ונקבר בהר המנוחות. בקרן הרחובות הנביאים ושבטי ישראל, הציבה עיריית ירושלים שלט הנצחה על שמו - "פינת סעדיה מרציאנו".

בשנים האחרונות לחייו עסק מרציאנו בפעילות למניעת התמכרות צעירים לסמים. מצבו הבריאותי התדרדר והוא נאלץ להיעזר בכסא גלגלים. כשנה לפני מותו פנה לוועדת הכנסת וביקש סיוע כלכלי. הוועדה לא נענתה לבקשה. [1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פנתר בחורף מאת צבי זרחיה, דה מרקר, 19.1.2007‏