סער הרשע

שיר פולני סוציאליסטי מהפכני

"סער הרשע" או "ורשויאנקה" (בפולנית: Warszawianka; מילולית "שיר של ורשה") הוא שיר פולני סוציאליסטי מהפכני שנכתב בין השנים 1879 ו-1883 על ידי הפולני וואצלב שווייצריצקי והולחן על ידי המשורר יוזף פלאווינסקי. שם השיר הוא הרמז מכוון לשיר מוקדם יותר בעל אותו שם משנת 1831 וכדי להבחין בינם קוראים לראשון ורשויאנקה של 1831 (Warszawianka 1931 roku) ולשני ורשויאנקה של 1905 (Warszawianka 1905 roku). האחרון נקרא כך כאשר אומץ כהמנון הפגנות הפועלים במהפכה של 1905–1907 שפרצו עקב טבח 30 פועלים בהפגנות האחד במאי של 1905 בורשה.

לפי גרסה אחת, המשורר הפולני וואצלב סוויצ'יצקי כתב את השיר ב-1879 בזמן שנשפט למשפט עקב פעילות מהפכנית. הגרסה השנייה טוענת כי סוויצ'יצקי כתב אותו ב-1883 לאחר שחזר מגלות בסיביר. בתחילת העשור לאחר מכן הפך השיר לאחד ההמנונים המהפכניים הפופולריים ביותר בארץ הוויסלה. השיר הולחן על ידי פלאווינסקי, שחלק תא עם סוויצ'יצקי. הלחן הושפע חלקית משיר מרד הינואר "Marsz Żuawów".

מילים וגרסאות עריכה

מילות השיר הפולני תורגמו לשפות רבות, ביניהן פארואזית, איסלנדית, אסטונית, בנגלית ובורמזית.

השיר תורגם לרוסית ב-1897 על ידי גלב קז'יז'אנובסקי, מהגרסה הרוסית צונזרו כל המילים המבטאות קשר לורשה בשל איום על הלאומיות הרוסית והוחלפו במילים כלליות. למרות הצנזור, זכתה הגרסה הרוסית להצלחה גדולה, וממנה תורגמו גרסאות רבות לשפות רבות, בכללן בעברית.

מילים עריכה

מחבר הגרסה העברית אינו ידוע.

עברית פולנית

סַעַר הָרֶשַׁע יֵילִיל עַל רָאשֵׁינוּ
כֹּחַ הָאֹפֶל – יִשְׁחַק כַּבַּרְזֶל
קְרָב אַחֲרוֹן נֶאֱסֹר עַל אוֹיְבֵינוּ
עוֹד גּוֹרָלֵנוּ יְכַס עֲרָפֶל

הָנִיפוּ דִּגְלֵנוּ, דִּגְלֵנוּ הָנִיפוּ
אַל חִיל אַל מֹרֶךְ,
אַחִים נִתְעוֹדֵד.
תֶּחֱזַקְנָה יָדֵינוּ,
יִשַּׁר מִפְעָלֵנוּ
הָלְאָה קָדִימָה –
הָעָם הָעוֹבֵד.

מֵת בָּרָעָב הַפּוֹעֵל בְּיָמֵינוּ.
הַאִם נַחֲרִישָׁה אַחִים וְנִדֹּם?
אֶת הָעֵינַיִם, עֵינֵי גִּבּוֹרֵינוּ,
הַאִם לְהַחְרִישׁ יוּכַל הַגַּרְדֹּם?

הָנִיפוּ דִּגְלֵנוּ...

Śmiało podnieśmy sztandar nasz w górę!
Choć burza wrogich żywiołów wyje,
Choć nas dziś gnębią siły ponure,
Chociaż niepewne jutro niczyje...
O!... bo to sztandar całej ludzkości,
To hasło święte, pieśń zmartwychwstania,
To tryumf pracy — sprawiedliwości,
To zorza wszystkich ludów zbratania.

Naprzód, Warszawo!
Na walkę krwawą,
Świętą a prawą!
Marsz, marsz, Warszawo!x2

Dziś, gdy roboczy lud ginie z głodu,
Zbrodnią w rozkoszy tonąć, jak w błocie;
I hańba temu, kto z nas za młodu
Lęka się stanąć choć na szafocie!
Nikt za ideę nie ginie marnie,
Z czasem zwycięża Chrystus Judasza!
Niech święty ogień młodość ogarnie,
Choć wielu padnie — lecz przyszłość nasza!

Naprzód, Warszawo!
Na walkę krwawą,
Świętą a prawą!
Marsz, marsz, Warszawo!

Hura!... zerwijmy z carów korony,
Gdy ludy dotąd chodzą w cierniowej;
I w krwi zatopmy nadgniłe trony,
Spurpurowione we krwi ludowej!...
Ha!... zemsta straszna dzisiejszym katom,
Co wysysają życie z milionów!...
Ha!... zemsta carom i plutokratom!
A przyjdzie żniwo przyszłości plonów!

Naprzód, Warszawo!
Na walkę krwawą,
Świętą a prawą!

Marsz, marsz, Warszawo!

קישורים חיצוניים עריכה