ספונסיאנוס
ספּוֹנסָיָאנוּס (Sponsianus) הוא שמו של מפקד צבאי רומי עלום או מורד רומי שאולי היה פעיל במהלך משבר המאה השלישית, ככל הנראה במחוז דאקיה. ספונסיאנוס אינו מוזכר בשום מסמכים עתיקים; הוא מוכר רק דרך מטבעות הנושאות את שמו שהתגלו במאה ה-18.
 | |
| לידה |
המאה ה־2  |
|---|---|
| מדינה |
רומא העתיקה |
|
| |
  | |
.png){kind=spacer}
חוקרים הציעו מספר תיאוריות לגבי מי יכול היה להיות ספונסיאנוס. תיאוריה אחת טוענת שייתכן שהוא הכריז על עצמו כקיסר בשנות ה-60 של המאה ה-3 לאחר שדאקיה נותקה משאר האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של גליאנוס.[1] הרמן פליקס מציין את תאריך פעילותו מוקדם יותר, בתקופת שלטונו של פיליפוס הערבי או בנו.[2] עם זאת, במשך שנים חוקרים דחו את אותנטיות המטבעות הנושאים את שמו, ולפיכך ייתכן שספונסיאנוס כלל לא היה דמות היסטורית. בשנת 2022, מחקר בראשות פול פירסון הטוען לאותנטיות של המטבעות משך עניין תקשורתי והשיק מחדש את הדיון על ספונסיאנוס.[1][3]
ראיות ועדויות עריכה
העדות היחידה שנמצאה לקיומו של ספונסיאנוס היא שמו על כמה מטבעות. המטבעות נחשפו במאגר מטבעות בשנת 1713 בטרנסילבניה, רומניה והתפזרו בהדרגה בין מספר אוספים.[4] אחד מהם נשמר במוזיאון הונטריאן באוניברסיטת גלאזגו, שהחזיק גם שלושה מטבעות נוספים מהמטמון המקורי. אחר נכנס לעיזבונו של הברון סמואל פון ברוקנטל, מושל טרנסילבניה מבית הבסבורג. המטמון כלל מטבעות נוספים הנושאים את שמותיהם של פיליפוס הערבי וגוֹרְדִיָאנוּס השלישי.
דעתם המסורתית של החוקרים הייתה להתייחס למטבעות כלא אותנטיים ומזויפים: ב-1868, הצרפתי אנרי כהן היה משוכנע שהמטבעות הם זיופים מודרניים באיכות ירודה מאוד. המטבעות גם כבדים בצורה יוצאת דופן (10.02 גרם, לעומת 4.30 של פיליפוס), נראה כאילו נוצקו (במקום תהליך ההטבעה הרגיל יותר) והכתובות עצמן אינן עולות בקנה אחד עם המוסכמות של אז.[5] עם זאת, לפי וויין סיילס, כיוון שהטוענים לכס הקיסרות של אותה תקופה היו לעיתים קרובות זמניים, אין לראות בהיעדר מטבעות נוספים ובאיכויות יוצאות הדופן של אלה שקיימים עדות לכך שספונסיאנוס לא היה קיים בפועל.[6]
לאחר מחקר נוסף בשנת 2022, מדענים דיווחו שסימני שריטה על המטבע הזה, הנראים תחת מיקרוסקופ אלקטרוני, הוכיחו שהוא היה במחזור לפני כ-2,000 שנה. פרופסור פול פירסון מקולג' יוניברסיטי בלונדון הוביל את המחקר ואמר שהוא נדהם מהאישור שנעשה שימוש במטבע. ג'ספר אריקסון קבע כי ניתוח כימי של מרבצי האדמה שנמצאו בשקעי המטבע הראה שהמטבעות היו קבורים באדמה במשך מאות שנים.[1] על בסיס הניתוח, מטבע נוסף הנושא את שמו של ספונסיאנוס, במוזיאון ברוקנטל בסיביו שבטרנסילבניה, סווג מחדש גם הוא כמטבע אמיתי.[7]
תיאוריות עריכה
חוקרים העלו מספר תיאוריות לגבי מתי והיכן היה ספונסיאנוס פעיל. תיאוריה אחת, המבוססת על המטבעות האחרים שנמצאו, תיארך את פעילותו של ספונסיאנוס לשנת 240 לספירה.[2] משערים שזה היה בימי שלטונו של גורדיאנוס השלישי (238–244 לספירה) או פיליפוס הערבי (244–249 לספירה).[8] בהתבסס על מיקום המטבעות, כמה חוקרים טענו שייתכן שספונסיאנוס ערך מרד בפאנוניה. ההיסטוריון אילקה סיבאן (Ilkka Syvanne) מיקם את המרד מוקדם בתקופת שלטונו של פיליפוס וזיהה את ספונסיאנוס עם סוורוס הוסטיליאנוס העלום המוזכר בהיסטוריה הביזנטית המאוחרת יותר (אם כי הוא מציין שהראיות הן נסיבתיות).[9]
אפשרות נוספת היא שהוא היה מפקד צבאי שהכתיר את עצמו כקיסר כאשר דאקיה נותקה משאר האימפריה בסביבות שנת 260. עם מגפה מתמשכת ומלחמת אזרחים, והאימפריה שהייתה מפוצלת באותה תקופה, ייתכן שספונסיאנוס תפס את הפיקוד העליון בכדי להגן על האוכלוסייה הצבאית והאזרחית במחוז עד להשבת הסדר על כנו. דאקיה פונתה בסופו של דבר בין השנים 271–275 לספירה. האימפריה הרומית בתקופה זו הייתה מאוד לא יציבה; אזורי פריפריה רבים נזנחו ונאלצו לדאוג לעצמם. ייתכן שספונסיאנוס מצא את עצמו כאחראי על אלפי אנשים, ללא תמיכה מהמשטר המרכזי של האימפריה ומוקף בשבטים עוינים; בהקשר זה, נטילת תואר הקיסר על ידי ספונסיאן עשויה להיחשב כניסיון לשמור על הסדר. לא נמצאה עדות לשלטונו של ספונסיאנוס במקומות אחרים ונראה שהדבר מעיד על כך שספונסיאנוס לא היה מעוניין, או לא הצליח, בהרחבת השטחים שבשליטתו.[10]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Pearson, Paul N. (2022). The Roman Empire in crisis, 248-260. Barnsley, England: Pen and Sword. ISBN 978-1-39909-097-1.
- Hartmann, Felix (1982). Herrscherwechsel und Reichskrise : Untersuchungen zu den Ursachen und Konsequenzen der Herrscherwechsel im Imperium Romanum der Soldatenkaiserzeit (3. Jahrhundert n. Chr.). P. Lang. ISBN 978-3820461954.
- Vagi, David L. (2000). Coinage and History of the Roman Empire, c. 82 B.C.- A.D. 480. Fitzroy Dearborn. ISBN 9781579583163.
- Sayles, Wayne G. (2007). Ancient Coin Collecting III: The Roman World. KP. ISBN 9780896894785.
- Syvänne, Ilkka (2021). Gordian III and Philip the Arab: The Roman Empire at a Crossroads. Great Britain. ISBN 9781526786753.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Pearson, Paul N. (2022). The Roman Empire in crisis, 248-260. Barnsley, England: Pen and Sword. ISBN 978-1-39909-097-1.
- ^ 1 2 Hartmann, Felix (1982). Herrscherwechsel und Reichskrise : Untersuchungen zu den Ursachen und Konsequenzen der Herrscherwechsel im Imperium Romanum der Soldatenkaiserzeit (3. Jahrhundert n. Chr.). P. Lang. ISBN 978-3820461954.
- ^ Gold coin proves 'fake' Roman emperor was real
- ^ לפי פירסון שקיטלג את מקור המטבעות שנמצאו במטמון: נראה שהיו שבעה מטבעות המתארים את ספונסיאנוס, אך רק ארבעה קיימים כעת; המחקר כלל רק מטבע בודד המתאר את ספונסיאנוס לצד אחרים שנמצאו באותו מטמון.
- ^ Vagi, David L. (2000). Coinage and History of the Roman Empire, c. 82 B.C.- A.D. 480. Fitzroy Dearborn. ISBN 9781579583163.
- ^ Sayles, Wayne G. (2007). Ancient Coin Collecting III: The Roman World. KP. ISBN 9780896894785.
- ^ Ghosh, Pallab. "Gold coin proves 'fake' Roman emperor was real". BBC News
- ^ Mennen, Inge (2011). Power and Status in the Roman Empire, AD 193–284. Brill. ISBN 9789004203594.
- ^ Syvänne, Ilkka (2021). Gordian III and Philip the Arab: The Roman Empire at a Crossroads. Great Britain. ISBN 9781526786753.
- ^
Sarah Knapton, Long lost Roman emperor revealed as coins give up their secret, The Telegraph, 23 November 2022
