ספורט לחימה

ספורט לחימה היא קטגוריה הכוללת מספר ענפי ספורט תחרותיים הכוללים קרב אחד על אחד. בענפי ספורט קרב רבים, מתחרה מנצח על ידי הכנעת היריב, על ידי השבתתו (תוצאה המכונה לרוב נוקאאוט) או על ידי צבירת נקודות, לרוב רק כאשר התנאים הקודמים לא התמלאו, אם כי ישנם ענפי לחימה שזו צורת ההכרעה העיקרית בהם. ספורטי לחימה קשורים הדוקות לאמנויות לחימה, וחלקם צאצאים ישירים של אמנויות לחימה. חלק מענפי הלחימה התפתחו בעקבות צניחת נחיצות אמנויות הלחימה במאות השמונה עשרה והתשעה עשרה, אך קיימים גם ענפי לחימה ספורטיביים עתיקים, לדוגמה פאנקרטיון בה התחרו במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, וגם סוגים שונים של היאבקות עממית, לדוגמה היאבקות בשמן זית.

סיף, ענף ספורט לחימה אולימפי

ענפי קרב נפוצים כוללים איגרוף, קיקבוקסינג, היאבקות, סומו, סיף, אמנויות לחימה משולבות, כמו גם סוגים רבים של אמנויות לחימה מסורתיות שהפכו לספורט, כגון קראטה, סבאט, איגרוף תאילנדי, טאקוונדו, קפוארה, ג'ו ג'יטסו ברזילאי ועוד.

ענפי הלחימה השונים נבדלים רבות בחוקים שלהם, הן ביחס לטכניקות המותרות והן ביחס לשיטת הכרעת הקרב ולציוד, ולכן שיטות האימונים והקרב שונות מאוד בין ענפים שונים, גם כאלה הנחשבים דומים. באגרוף לדוגמה מותרות רק מכות בכף יד סגורה ורק מעל לחגורה, אסורות אחיזות חניקות או בריחים, בזמן שקרטה מותרות גם בעיטות מתחת לקו חגורה ואסורים אגרופים לפנים ולראש. בג'ודו אסורות הכאות בכלל ומותרות אחיזות ובריחים למיניהם, אך רק מעל לקו חגורה, בעוד שבג'וג'יטסו ברזילאי מותרות כל האחיזות, הבריחים והחניקות. ישנם ענפי לחימה הכוללים כלי נשק ומיגון, לדוגמה סיף וקנדו.

ישנם מספר ענפי לחימה אולימפיים, ביניהם סיף, טאקוונדו, ג'ודו, ושתי שיטות של היאבקות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ספורט לחימה בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.