ספינה ביפידה
ספינה ביפידה (Spina Bifida; בעברית: שדרה שסועה[1]) היא פגם המתפתח אצל עוברים בחודש הראשון להיריון, ומתבטא בפתח בחוליה אחת או במספר חוליות בעמוד השדרה, ובלט של עצבי חוט השדרה דרכו.
תחום | גנטיקה רפואית |
---|---|
תסמינים | אסימפטומטי |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 311113 |
סיווגים | |
ICD-10 | Q05, Q76.0 |
ICD-11 | LA02 |
תסמינים
עריכהילדי ספינה ביפידה סובלים לעיתים מהפרעות למידה ופיגור וזקוקים להשמה במסגרות חינוך מיוחד. ספינה ביפידה עלולה לגרום לפגיעה מוטורית מגובה הפגם ומטה, וכן לשיתוק כללי במתן צואה ושתן, בשל פגיעה בעצבים היוצאים מהחוליות. ההשלכה התפקודית תלויה במיקום המום, כאשר מומים "גבוהים" בחוט השדרה יגרמו לפגיעה חמורה יותר בתפקוד מאשר מומים במקום נמוך יחסית. במרבית המקרים ניתן לגלות את הפגם בבדיקות האולטרה סאונד הראשונות, מה שמאפשר לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההיריון.
למום השדרתי מתלווה לעיתים תכופות הידרוצפלוס, והילדים נזקקים להחדרת דלף חדרי-צפקי, כלומר צינור המנקז את הנוזלים העודפים לחלל הצפק.
טיפול
עריכהתינוק שנולד עם "ספינה ביפידה" מנותח בדרך כלל ביום הראשון או השני ללידתו לסגירת הפגם בניתוח שנועד למנוע התפתחות זיהומים ולשיקום מבנה הגב התקין, אולם לא ניתן להשיב לאחור את הנזקים שנגרמו לחוט השדרה במהלך חודשי ההריון[2]. במקרים מסוימים ניתן גם לערוך ניתוח לעובר במהלך ההיריון (בעיקר בחודש הרביעי או החמישי) שמפחית משמעותית את הליקויים מהם יסבול התינוק, מאחר שהוא עוצר את המשך הנזק הנוסף לחוט השדרה בחודשי ההיריון האחרונים מהחשיפה למי השפיר והחיכוך ברחם, ומסייע בהחזרת המוח למקומו הטבעי.
קיימים בעולם מספר שיטות לניתוח במהלך ההיריון, פתיחה מלאה של בטן האם והרחם בדומה לניתוח קיסרי, ניתוח שעלול לגרום נזקים לאם. פתיחה חלקית בטוחה יותר. ובבית החולים בילינסון עורכים ניתוח זה על ידי ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי בשיטה לפרוסקופית ללא פתיחת דופן הבטן בכלל, באופן שמקטין משמעותית את הסיכונים לאם.[3]
ילד עם ספינה ביפידה זקוק למעקב רפואי ושיקומי רב תחומי החיוני להתפתחותו ולמניעת סיבוכים משניים. הוא יזדקק להערכה אורתופדית, אורולוגית, נוירוכירורגית והתפתחותית באופן קבוע.
מניעה
עריכהספינה ביפידה קשורה למחסור בחומצה פולית (לרבות עקב חוסר MTHFR), או בחוסר ויטמין B12 בגוף האישה ההרה בתחילת ההיריון. על כן מומלץ לכל אישה לצרוך חומצה פולית כתוסף מזון החל משלושה חודשים לפני תחילת ההיריון, ובמהלך ההיריון כולו.
במשפט
עריכההשופטת דבורה ברלינר כתבה על תינוק שנולד עם מום של ספינה ביפידה שגרר 100% נכות, שהוא כלול באותם מקרים קשים שבהם ניתן לומר כי "נוח לו שלא נברא מאשר שנברא" ועל כן אם הצוות הרפואי היה מתרשל בהפניית ההורים לבדיקות לגילוי המום הוא היה זכאי לפיצוי על הולדה בעוולה[4].
קישורים חיצוניים
עריכה- "אמצא דרך" (I'll find a way), סרט דוקומנטרי זוכה אוסקר (1977) על ילדה הסובלת מספינה ביפידה
- science/myelocele ספינה ביפידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מחקר עדכני על שיטות לניתוח ספינה ביפידה בהיריון (באנגלית)
הערות שוליים
עריכההבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.