ספרדים (עם)
ערך מחפש מקורות | |
ספרדים (בספרדית: Españoles) הם קבוצה אתנית ולאום שקמו בשטחי ספרד של ימינו וששפתה השפה הספרדית. בימינו מושג זה מתייחס גם לכל אזרחי ספרד, לרבות כאלו שלא נולדו בספרד אלא היגרו אליה (nacionalidad española, Nación española).
ב. לאופולדו אלאס • פרס גלדוס • רוסליה דה קסטרו • חוסה מריה דה פרדה • פרנסיסקו דה גויה • סרוונטס ג. רפאל נדל • אנטוניו בנדרס • חואן קרלוס הראשון • סלבדור דאלי • פבלו פיקאסו • אנטוני גאודי | |
אוכלוסייה | |
---|---|
39,698,012 אזרחים (2025) (חלקם אינו מזהים עצמם זהות מלאה ספרדית, אלא זהות אזורית – כמו קטלאנית, בסקית או גליסיאנית או זהות כפולה) מתוך אוכלוסייה של 49,077,984[1] | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
ב-1 בינואר 2014:[2] ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() | |
שפות | |
ספרדית וכן קטלאנית, בסקית, גליסיאנית ושפות אחרות | |
דת | |
בעיקר נצרות, רובה – קתולית 82.7%, ללא דת 14.4%, דתות אחרות: 2.4% – כולל אסלאם, יהדות, בודהיזם, הינדואיזם | |
קבוצות אתניות קשורות | |
• אמריקאים ספרדים |
הזהות הספרדית התגבשה במיוחד אחרי איחוד ממלכות קסטיליה ואראגון בעקבות נישואי המלכים פרננדו של אראגון ואיזבלה של קסטיליה בשנת 1469. בשנת 1492 עם סיפוח אמירות גרנדה על ידי קסטיליה ובשנים 1514–1511 עם סיפוח נווארה הושג בחצי האי האיברי איחוד השטחים המרכיבים את ספרד היבשתית של ימינו. השפה של תושבי קסטיליה, שפה רומאנית הידועה כקסטיליאנית או ספרדית הפכה לשפה הרשמית של כל ממלכת ספרד בימי השלטון הריכוזי של המלכים משושלת בורבון. אף על פי שממלכת ספרד המאוחדת קיימת כבר החל מן המאה ה-15–16 מידת האימוץ של הזהות הספרדית באזורים ההיסטוריים השונים שלה לא הייתה אחידה. הזהות הספרדית היא החזקה ביותר בחבלים קסטיליה, ארגון, אסטוריה ונווארה. בגליסיה, קטלוניה וארץ הבסקים בולטת זהות כפולה – ספרדית לצד זהות אתנית מקומית חזקה, ובתוכם קיימות תנועות פוליטיות חזקות הדוגלות בבדלנות. גם באנדלוסיה, בוולנסיה, וגם באיים בלאריים והאיים הקנריים קיימת לצד הספרדיות, זהות מקומית חזקה, אך עם פחות נטיות בדלניות. בעם הספרדי נטמעו במאות ה-15–17 גם צאצאים של "מורים" (ממוצא ערבי וברברי) ויהודים שהתנצרו בלחץ חוקי המלכות הספרדית הקתולית אחרי שנת 1492, כמו כן צוענים (gitanos, mercheros).
חוקת ספרד משנת 1978 קובעת בסעיף 3.1 שלה כי השפה הספרדית (הקסטיליאנית) היא השפה הרשמית של המדינה כולה, לכל אזרחיה חובה להכירה והזכות להשתמש בה. הסעיף 3.2 מכיר ב"שפות ספרדיות" נוספות כרשמיות במישור אזורי. בקטגוריה זו נכללות השפה הקטלאנית או ולנסיאנית, השפה הבסקית והשפה הגליסיאנית. קיימות בספרד שפות אזוריות נוספות שאינן נהנות ממעמד רשמי, כמו, למשל, האראגונית, האסטוריאנית, הפורטוגזית (באוליבנסה), והברברית (אמזיג) והערבית במחוזות הספרדים שבצפון-מערב אפריקה בגבול עם מרוקו – סאוטה ומלייה. לעומת זאת בקטלוניה מוכרת השפה האוקסיטנית (פרובנסלית) בגרסתה האראנית כשפה רשמית נוספת.
לחלק גדול מתושבי ארצות אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית, המרכיבות את אמריקה הספרדית אבות ספרדים רחוקים פחות או יותר, החל מההתיישבות הספרדית הגדולה שלאחר גילוי אמריקה.
מקורות שם הלאום
עריכהEspañoles
עריכההספרדים מכנים את עצמם español, (אספניול) ברבים españoles (אספניולס). כפי שהוכיח הפילולוג השווייצרי פאול אבישר השימוש בשם התואר והאתנונים "אספניול" התחיל במהלך המאה ה-13בפרובאנס בשפה האוקסיטנית במאה ה-12 בכתב (espaignol).[3][4] המונח "אספניול" הופיע לראשונה כשם של איש באזור אורטז, אחר כך בטולוז ובאז'ן. מאוחר יותר הופיע כאתנונים בשיר של רמבו דה וקיירס[5]. בכרוניקות בימי הביניים השתמשו במונחים Hispani, Christiani ו Gothi. (היספנים, נוצרים, גותים) מקור המילה "אספניול" הוא בלטינית, נגזרת של שם הגאוגרפי היספניה - היספניולה. השם הרומי "היספניה" (Hispania) התייחס בזמנו לחצי-האי האיברי . לפי אחת ההשערות, השם הוא שיבוש של השם הפיניקי "אי שפניא" (אי השפנים) שאנשי קרתגו נתנו למושבה שלהם בחצי-האי, אשר פרחה בין המאה השמינית לבין המאה השלישית לפנה"ס. משמעות השם הפיניקי היא "אי השפנים",כנראה במובן של ארבנים.[6][7] בדומה לעברית. נמצאו בספרד גם מספר מטבעות רומיים שעליהן כתוב "Hispania" בלטינית, ומוטבע עליהן דמות ארנבון
באפיגרף לכרוניקה הספרדית הראשונה "Estoria de Espanna" (תולדות ספרד) ב-1282 או 1284 שחוברה מיוזמת המלך אלפונסו העשירי "החכם", נתיני המלך מכונים "היספניס" ובגרסה הספרדית ,איספאנוס".
Rex, decus Hesperie, tesaurus philosophie, Dogma dat hyspanis; capiant bona, dent loca uanis
El Rey, que es fermosura de Espanna et tesoro de la filosofia, ensannança da a los yspanos; tomen las buenas los buenos, et den las vanas a los vanos
מלך, תהילת הספריה (Hesperia) ואוצר של פילוסופיה, הענק להיספנים את הלימודים, תן לטובים את הדברים הטובים, ואת דברי השוא תן לחסרי הערך
לפי — Primera Crónica General. Estoria de España. Tomo I. — Madrid, Bailly-Bailliere et fils, 1906, p. 2
בשיר של פרנאן גונסאלס וב"ספר על אלכסנדר" במאה ה-13 פוגשים גם את השם "אספניון"[8]. הצליינים הצרפתים בדרך לסנטיאגו דה קומפוסטלה קוראים "אספניולס" לתושבים הנוצרים של חצי האי האיברי[9] אשר, לדברי גונסלו דה ברסאו באו להוקיר את יעקב הקדוש, פטרון ה"אספניולס". כטופונים אנולוגי בשם "לה אספניולה " בחר קולומבוס לקרוא לאי שאותו גילה במסעו הראשון בעולם החדש ב-1492.
בין השימוש בשם הלטיני "אספניה", ספרד של היום, להופעת האתנונים "אספניול" חלף אלף שנים. הרומאים המשכילים קראו לחצי האי האיברי "היספניה" והעם שחי בו ודיבר לטינית היה מבטא "אספניה" .
ספרדים
עריכההחכמים היהודים בימי הביניים הדביקו לחצי האי האיברי את השם התנ"כי "ספרד". משם זה נגזר גם השם העברי של תושבי ספרד - ספרדים וגם זה של העדה הספרדית, נוסח ספרד ונוסח הספרדים. המילה ספרד מופיעה בתנ"ך פעם יחידה בספר עובדיה א"כ, שבו מתייחס הנביא עובדיה לעיר או ארץ שאליה הוגלו יהודים. לדבריו גולים אלה ישובו וישלטו לימים בערי הנגב. מתוך השערות מרובות, חוקרים נטו לזהות את המקום "ספרד" בעיקר עם העיר סרדיס, בירת לידיה. [10] אם מקור השם הוא סרדיס לא ברור הקשר שלו לחצי האי האיברי. ייתכן כבחירת שם זה דומה לבחירת השמות הגאוגרפיים העבריים אשכנז וצרפת. לפי הירונימוס היה מדובר באזור ספר של העולם שבו נפוצו תפוצות ישראל. תרגום יונתן מזהה כבר את ספרד עם חצי האי האיברי. [11] בעברית וארמית בתקופת התלמוד היה קים גם השם "אספניה" בהמשך "אספמיה".
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ,Jeffrey Cole, Ethnic Groups of Europe – An Encyclopedia, Greenwood, Publishing Group ABC-CLIO, Santa Barbara, California, 2011
קישורים חיצוניים
עריכה- ספרדים ב-J.MacKenzie (ed), Cassell's Peoples, Nations and Cultures Weidenfeld & Nicolson, London 2005
- ספרדים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ "Official Population Figures of Spain. Population on 1 January 2025". INE Instituto Nacional de Estadística. נבדק ב-13 בפברואר 2025.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 המכון הלאומי לסטטיסטיקה של ספרד, 1 בינואר 2015
- ^ Paul Aebischer: Estudios de toponimia y lexicografía románicas. Barcelona. C.S.I.C. 1948
- ^ Américo Castro: Sobre el nombre y el quién de los españoles. 1985. Pág. 29. ISBN 8472917366
- ^ Américo Castro. עמ' 32
- ^ באנציקלופדיה הקתולית (1913)
- ^ The Encyclopaedia Britannica : a dictionary of arts, sciences, literature and general information
- ^ Americo Castro עמ' 32
- ^ Americo Castro עמ' 67
- ^ https://www.biblicalcyclopedia.com/S/sepharad.html James Strong and John McClintock The Cyclopedia of BiblicalTheological, and Ecclesiastical Literature; Haper and Brothers; NY; 1880.Website HTML, editorial descriptions, and images ©2025 StudyLamp Software LLC]
- ^ https://biblehub.com/topical/s/sepharad.htm באתר Biblehub]