ספרדים (עם)

ספרדים
Españoles
	א. תרסה מאווילה • קארל החמישי לבית הבסבורג • איגנטיוס מלויולה • הרנאן קורטס • פרננדו השני, מלך אראגון •איזבלה הקתולית; ב. לאופולדו אלאס • פרס גלדוס • רוסליה דה קסטרו • חוסה מריה דה פרדה • פרנסיסקו דה גויה • סרוונטס; ג. רפאל נדל • אנטוניו בנדרס • חואן קרלוס הראשון • סלבדור דאלי • פבלו פיקאסו • אנטוני גאודי
אוכלוסייה
	41,831,739 אזרחים (2014) (חלקם אינו מזהים עצמם זהות מלאה ספרדית, אלא זהות אזורית - כמו קטלאנית, בסקית או גליסיאנית או זהות כפולה)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
	ספרד: 41,831,739 אזרחים (2011); בגולה: 2,183,043, מתוכם 733,387 ילידי ספרד, 1,303,043 ילידי הארצות שבהן חיים, (998,217 ילידי ארצות המושב שלהם באמריקה, 279,633 ילידי ארצות המושב שלהם באירופה), 279,633 נולדו בארץ שלישית; ב-1 בינואר 2014:; ארגנטינה: 404,111, מתוכם 92,620 ילידי ספרד; צרפת: 215,183, מתוכם 124,153 ילידי ספרד; ונצואלה: 188,585, מתוכם 56,167 ילידי ספרד; גרמניה: 146,846, מתוכם 61,881 ילידי ספרד; ברזיל: 117,523, מתוכם 29,848 ילידי ספרד; קובה: 108,858, מתוכם 2,114 ילידי ספרד; מקסיקו: 108,314, מתוכם 17,485 ילידי ספרד; ארצות הברית: 103,474, מתוכם 48,546 ילידי ספרד; שווייץ: 103,247, מתוכם 48,546 ילידי ספרד; בריטניה: 81,519, מתוכם 54,418 ילידי ספרד; אורוגוואי: 63,827, מתוכם 12,023 ילידי ספרד; צ'ילה: 56,104, מתוכם 9,669 ילידי ספרד; בלגיה: 53,212, מתוכם 26,616 ילידי ספרד; קולומביה: 26,749, מתוכם 7,049 ילידי ספרד; אנדורה: 24,485, מתוכם 17,771 ילידי ספרד; הולנד: 21,974, מתוכם 12,406 ילידי ספרד; איטליה: 20,898, מתוכם 11,734 ילידי ספרד; פרו: 19,668, מתוכם 4,028 ילידי ספרד; הרפובליקה הדומיניקנית: 18,928, מתוכם 3,622 ילידי ספרד; אוסטרליה: 18,353, מתוכם 10,506 ילידי ספרד
שפות
	ספרדית וכן קטלאנית, בסקית, גליסיאנית ושפות אחרות
דת
	בעיקר נצרות, רובה - קתולית 82.7%, ללא דת 14.4%, דתות אחרות: 2.4% - כולל אסלאם, יהדות, בודהיזם, הינדואיזם
קבוצות אתניות קשורות
	• אמריקאים ספרדים; • היספנים; • עמים לאטינים • פורטוגזים; • צרפתים; • איטלקים; • עמים לאטינים אחרים: רומנים, רטו-רומנים, סרדים; • יהודים ספרדים; • עמים אירופים אחרים

המושג ספרדים (בספרדית: Españoles) או העם הספרדי (Pueblo español) מתייחס בדרך כלל לקבוצה אתנית שקמה בשטחי ספרד של ימינו וששפתה השפה הספרדית. בימינו מושג זה מתייחס גם לכל אזרחי ספרד, לרבות כאלו שלא נולדו בספרד אלא היגרו אליה (nacionalidad española, Nación española).

הזהות הספרדית התגבשה במיוחד אחרי איחוד ממלכות קסטיליה ואראגון בעקבות נישואי המלכים פרננדו של אראגון ואיזבלה של קסטיליה בשנת 1469. בשנת 1492 עם סיפוח אמירות גרנדה על ידי קסטיליה ובשנים 1514–1511 עם סיפוח נווארה הושג בחצי האי האיברי איחוד השטחים המרכיבים את ספרד היבשתית של ימינו. השפה של תושבי קסטיליה, שפה רומאנית הידועה כקסטיליאנית או ספרדית הפכה לשפה הרשמית של כל ממלכת ספרד בימי השלטון הריכוזי של המלכים משושלת בורבון. על אף שממלכת ספרד המאוחדת קיימת כבר החל מן המאה ה-15–16 מידת האימוץ של הזהות הספרדית באזורים ההיסטוריים השונים שלה אינה אחידה. הזהות הספרדית היא החזקה ביותר בחבלים קסטיליה, ארגון, אסטוריה ונווארה. בגליסיה, קטלוניה וארץ הבסקים בולטת זהות כפולה -ספרדית לצד זהות אתנית מקומית חזקה, ובתוכם קיימות תנועות פוליטיות חזקות הדוגלות בבדלנות. גם באנדלוסיה בוולנסיה, וגם באיים בלאריים והאיים הקנריים קיימת לצד הספרדיות, זהות מקומית חזקה, אך עם פחות נטיות בדלניות. בעם הספרדי נטמעו במאות ה-15–17 גם צאצאים של "מורים" (ממוצא ערבי וברברי) ויהודים שהתנצרו בלחץ חוקי המלכות הספרדית הקתולית אחרי שנת 1492, כמו כן צוענים (gitanos, mercheros).

חוקת ספרד משנת 1978 קובעת בסעיף 3.1 שלה כי השפה הספרדית (הקסטיליאנית) היא השפה הרשמית של המדינה כולה, לכל אזרחיה חובה להכירה והזכות להשתמש בה. הסעיף 3.2 מכיר ב"שפות ספרדיות" נוספות כרשמיות במישור אזורי. בקטגוריה זו נכללות השפה הקטלאנית או ולנסיאנית, השפה הבסקית והשפה הגליסיאנית. קיימות בספרד שפות אזוריות נוספות שאינן נהנות ממעמד רשמי, כמו, למשל, האראגונית, האסטוריאנית, הפורטוגזית (באוליבנסה), והברברית (אמזיג) והערבית במחוזות הספרדים שבצפון-מערב אפריקה בגבול עם מרוקו – סאוטה ומלייה. לעומת זאת בקטלוניה מוכרת השפה האוקסיטנית (פרובנסלית) בגרסתה האראנית כשפה רשמית נוספת.

לחלק גדול מתושבי ארצות אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית, המרכיבות את אמריקה הספרדית אבות ספרדים רחוקים פחות או יותר, החל מההתיישבות הספרדית הגדולה שלאחר גילוי אמריקה.