אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני. את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.

אנציקלופדיה מקראית

עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית
מידע כללי
שפת המקור	עברית
הוצאה
עורך	משה דוד קאסוטו, נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין, בנימין מזר
סדרה
ספרי ספין אוף	ספריית האינצקלופדיה המקראית

את האנציקלופדיה הוציאה לאור הוצאת מוסד ביאליק.

כותבי הערכים

הערכים נכתבו בדרך כלל על ידי טובי המומחים שעסקו בחקר המקרא החל משנות החמישים של המאה העשרים ועד שנות השמונים. בסיומם של הערכים מופיעות ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של הכותב, וראשי תיבות אלה מפוענחים בתחילתו של כל כרך (למשל: ב"מ = בנימין מזר). ישנם ערכים שנכתבו על ידי המערכת, ואלו מסומנים באות מ. או ללא סימון.

מטרת האנציקלופדיה

האנציקלופדיה באה לענות על צורך מוחשי של מחסור בידע מקיף, מסודר ומובנה בעברית שיסכם את מכלול הידיעות שהצטברו בעת החדשה על התנ"ך, ויהווה בסיס לכל מחקר עתידי. במובן זה, הצליחה האנציקלופדיה המקראית במטרתה, ועד היום היא מהווה מקור חשוב מאד, סמכותי ומקיף בתחומי מחקר המקרא בעברית.

היסטוריה של עריכת האנציקלופדיה

בשני הכרכים הראשונים (1950, 1954) היה סוקניק היו"ר וקאסוטו העורך הראשי, וסייעו בידו נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין ובנימין מזר. בכרך השלישי (1958), שנערך לאחר פטירת סוקניק וקאסוטו, היו העורכים טור-סיני, יבין ומזר. בכרך הרביעי (1962) כבר מונה בנימין מזר ליו"ר, והצטרף לעריכה חיים רבין. בכרך החמישי (1968) הצטרפו יעקב ליוור ושמואל אפרים ליונשטם. בכרך השישי (1972) הצטרף חיים תדמור כ"עורך-מרכז", ונוסף גם יעקב שלום ליכט. בכרך השביעי והשמיני (1976, 1982) הפך חיים תדמור לעורך ראשי, ושמואל אחיטוב מונה כ"עורך-מרכז". הכרך התשיעי, כרך המפתחות, יצא לאור שנים אחדות לאחר סיום העבודה (1989). בכתיבת הערכים השתתפו חוקרים נוספים, כגון משה צבי סגל ורבים אחרים.

הערך "פרשנות" יצא לאור כספר נפרד בהוצאת מוסד ביאליק (משה גרינברג [עורך], פרשנות המקרא היהודית – פרקי מבוא, ירושלים תשמ"ג).

ספרים נוספים המבוססים על ערכים מתוך האנציקלופדיה המקראית הם: ח' רבין, שפות שמיות: פרקי מבוא, ירושלים תשנ"א (הדפסה שנייה: תשנ"ג); י' ליכט (עורך), מועדי ישראל, ירושלים תשמ"ח.

ספריית הבת של האנציקלופדיה

לאחר צאתו לאור של כרך המפתחות (ט') הוחלט במוסד ביאליק שלא לעדכן את האנציקלופדיה מדי כמה שנים, אלא להוציא לאור ספרים בנושאים ממוקדים הקשורים לעולם המקרא, או מרחיבים ערכים קיימים באנציקלופדיה. בין הספרים הבולטים שיצאו בסדרה זו (המונה יותר מ-30 ספרים [2021], שפות שמיות (ח' רבין); מבוא לביקורת נוסח המקרא (ע' טוב); למלך אדוני - ממכתבי אל עמרנה (צ' כוכבי-רייני); ארמית מקראית (א' קימרון); מבוא לתחביר לשון המקרא (ש' פסברג); תפילת קומראן ושירתה (ב' ניצן), ועוד.

הספר האחרון שיצא בסדרה (2020) הוא 'ממגדל סונה: תעודות לתולדות היהודים במצרים בתקופת פרס' מאת פרופ' בצלאל פורטן, המביא מבחר תעודות מהמושבה היהודית בעיר יֵב שעל הנילוס מהמאות ה'-ד' לפסה"נ.

בקרוב תראה אור מהדורה מחודשת ומעודכנת של ספרו של פרופ' מרדכי כוגן, 'אסופת כתובות היסטוריות מאשור ומבבל'.

רשימת הספרים של ספריית הבת

• "ממגדל סונה" תעודות לתולדות היהודים במצרים בתקופת פרס' מאת פרופ' בצלאל פורטן, המביא מבחר תעודות מהמושבה היהודית בעיר יֵב שעל הנילוס מהמאות ה'-ד' לפסה"נ.
• "בריתות מדיניות במזרח הקדום" ספר זה מציע לקורא תרגום עברי של כל החוזים המדיניים של המזרח הקדום, בין השנים 2900 ל-330 לפסה"נ, הידועים לנו כיום, ואשר נשתמרו בצורה המאפשרת לפחות תרגום משמעותי רציף. אמנון אלטמן.
• "מלחמת אל הסער בים בספרות המזרח הקדום", מלחמת אל הסער בים בספרות המזרח הקדום, מאת נגה איילי-דרשן.
• "חיי ירמיהו" גלגולי המסורת על נביא החורבן עד שלהי התקופה המקראית מאת רוני גולדשטיין.
• "החתים ותרבותם" מאת איתמר זינגר.
• "הכתב והמכתב" אסופה של כתובות עבריות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. מאת שמואל אחיטוב.
• "יהושוע וברית שכם" מחקר מקיף של סיפור האספה בשכם (יהו' כד, א-כח), מאת משה ענבר.
• "מבוא לספר בראשית וספרות המקרא" שניים מחיבוריו של אחד מחשובי חוקרי המקרא, הרמן גונקל, 'אגדות בראשית' - פרק מתוך המבוא לפירושו לספר בראשית, ו'ספרות המקרא' - סקירה שבה שרטט את עיקרי השקפתו על היצירה המקראית. הרמן גונקל
• "ספר דברי הימים כתיבה היסטורית ואמצעים ספרותיים" ספר זה חושף מכלול עשיר של צורות ואמצעים ספרותיים ושיטות עריכה ועיבוד היסטוריוגרפיות שנקט מחבר ספר דברי הימים. מאת יצחק קלימי.
• "זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני" הספר עוסק בזמן ובמועדים המיוחדים בחיי ישראל בתקופת המקרא ובימי בית-שני. את תפיסת הזמן, את סדריו ושימוש של הלוח העברי, ואת המועדים המיוחדים במחזור הלוח הישראלי הקדום, מאת יעקב ליכט (עורך).
• "סיפור במקרא" בחינות בעיצוב ובאמנות הדיון בעקרונות עיצוב הסיפור במקרא מקדם את הבנת הקורא בסיפורים אלה וברעיונות המקופלים בהם, ועמה גם את ההבנה ההיסטורית. מאת פרנק פולק
• "ארמית מקראית" בספר מתוארת הארמית המקראית בצורה שיטתית. לתיאור הלשוני של הארמית נספחו קטעי הארמית שבמקרא בנוסח המסורה. מאת אלישע קימרון.
• "מבוא לתחביר לשון המקרא" מאת שמואל פסברג
• "אחר המבול" סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי ספר זה מבקש להאיר על התהוותו של ספר בראשית ועל הסוגה הייחודית 'סיפורי מוֹצָא', הניצבת בתשתית מקורותיו. מאת גיא דרשן.
• "אין אדם שנולד חכם" חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, מאת פרופסור נילי שופק.
• "החוויה הדתית במזמורי תהלים" ספר זה מבקש להתמודד עם עולמם הקסום של המזמורים, במגמה לחשוף את יסודות האמונה המושקעים בתפילות השונות. מאת שמאי גלנדר.
• "ידיעת ספר בעת העתיקה" מאת אהרן דמסקי.
• "אנשי שוליים בתקופת המקרא" ריקים ופוחזים, זבים ומצורעים, הומוסקסואלים וטרנסקסואלים, זונות וקדשות בתקופת המקרא. מאת נחום אברהם
• "משני עמים לעם אחד" חיבור זה מבקש להציג את ההבדלים המהותיים בין יהודה לישראל, כמו שהם משתקפים ביצירה המקראית לסוגיה. העדויות הספרותיות שבספר הזה עשויות להצטרף לתמונה מקיפה, שאפשר ללמוד ממנה עד כמה היו יהודה וישראל שתי ישויות נבדלות, בעיקר מבחינת ההווי, האמונה והנורמות הדתיות שנהגו בהן. מאת שמאי גלנדר
• "כל גבולות הארץ" גבולות הארץ המובטחת במחשבת המקרא על רקע המזרח הקדום מאת נילי ואזנה
• "נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי" מאת משה ענבר
• "מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית" מאת גרשון ברין
• "למלך אדוני" הספר הוא תרגום עדכני מלא של כל מכתבי אל-עמארנה, שריד של ארכיון משרד החוץ המצרי במאה י"ד לפסה"נ, כמד, תענך ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ. מאת ציפורה כוכבי-רייני (תרגמה)
• "אסופת כתובות היסטוריות מאשור ומבבל" מאת מרדכי כוגן.
• "ספר שופטים - אמנות העריכה" מאת יאירה אמית
• "שלמות פגומה" ספר איוב ורקעו מאת יאיר הופמן
• "סטירה פולטית במקרא" בספר נעשה ניסיון שיטתי לעקוב אחר תופעת השימוש בסטירה פוליטית במקרא, למן ניצניה ביצירה הגרעינית שבעל-פה ועד לעיצובה הספרותי המורכב. מאת זאב ויסמן.
• "ביקרות נוסח המקרא" הספר מציג את חשיבותם של נוסח המסורה ומקורות אחרים - כגון מגילות קומראן ותרגום השבעים היווני - ללימוד המקרא, ודן בשאלות ריבוי ההבדלים בין המקורות. מאת עמנואל טוב
• "תפילת קומראן ושירתה" הספר הוא פרי ניסיון ראשון למחקר מקיף ושיטתי של טקסטים פיוטיים וליטורגיים מקומראן שנתפרסמו עד 1990. מאת בלהה ניצן
• דקדוק לשון אוגרית" בספר דקדוק שיטתי זה, ראשון מסוגו בעברית, מתוארת את הלשון האוגרית, מאת דניאל סיון
• "קריאה ספרותית במקרא סיפורי הנביאים" מאת אוריאל סימון
• "שפות שמיות" הספר סוקר את השמות השמיות העתיקות, וכן את אחיותיהן הצעירות וענפים שזיקתם ללשון המקרא מרוחקת יותר. מאת חיים רבין
• "תרגומי המקרא" ספר זה הוא עיבוד של הערך 'תנ"ך, תרגומים' שנדפס בכרך השמיני של האנציקלופדיה המקראית, הואו סוקר את תרגומי התנ"ך, מאת חיים רבין (עורך)
• "פרשנות המקרא היהודית" ספר זה עוקב אחרי מה שנכלל לגבי מושגינו במונח פרשנות, ביאור חלקיו ומכלולו של הכתוב כרצף בר-טעם. מאת משה גרינברג (עורך)

קישורים חיצוניים

• ספריית האינצקלופדיה המקראית באתר של מוסד ביאליק
• ש"ד גויטיין, האנציקלופדיה המקראית, הארץ, 11 בספטמבר 1950