ספריית זלוסקי
ספריית זלוסקי (בפולנית: Biblioteka Załuskich) הייתה הספרייה הציבורית הפולנית הראשונה ואחת מהספריות הציבוריות הראשונות באירופה. נוסדה בוורשה בשנים 1747–1759 על ידי שני הבישופים הקתולים האחים יוזף אנדז'יי זלוסקי ואנדז'יי סטניסלב זלוסקי.
 | |
| הספרייה בזלוסקי | |
| מיקום | ורשה, פולין |
|---|---|
| סוג | ספרייה לאומית |
| תאריך ייסוד | 1747 |
| קואורדינטות | 52°14′44″N 21°00′35″E / 52.245555555556°N 21.009722222222°E |
|
(למפת ורשה רגילה)   ספריית זלוסקי | |
  | |
לאחר מרד קושצ'ושקו (1794) חיילים רוסים, שפעלו לפי פקודות של יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, העבירו אוספי זלוסקי לאוסף פרטי של הקיסרית בסנקט פטרבורג. שנה לאחר מכן הם היוו את אבן הפינה של הספרייה הציבורית הקיסרית.
בשנת 1920 הממשלה של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית החזירה חלק מהאוספים לרפובליקה הפולנית השנייה הודות להסכם ריגה. חלק מהאוספים נהרסו בכוונה על ידי חיילים גרמנים, במשך דיכוי מרד ורשה בשנת 1944.
היסטוריה עריכה
הספרייה הייתה הספרייה הציבורית הפולנית הראשונה ואחת מהספריות הגדולות בעולם. בכל אירופה היו רק ספריות בודדות שמנו אוסף כה גדול. הספרייה החזיקה בהתחלה כ-200,000 פריטים, אשר גדלו בסוף שנות ה-80 של המאה ה-18 לכ-400,000 פריטים מודפסים, מפות וכתבי יד. היא גם החזיקה אוספי אמנות, כלים מדעיים, דגימות צמחים ובעלי חיים.
הספרייה ביקשה מתומכיה להיות שקטים בעת השהות בספרייה ולהתפלל בעד מטרתם של האחים זלוסקי. היה אסור להוציא את הספרים מחוץ לספרייה, שכן גנבת הספרים הייתה בעיה הולכת וגוברת, עד כדי כך שהפטרונים של הבישופים החליטו לבקש מהאפיפיור עזרה. בתגובה לבקשתם, ב-1752 האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר פרסם בולה אפיפיורית המאפשרת להכריז נידוי של אנשים שלוקחים את הספרים מהספרייה, אבל אפילו האיום הזה לא חיסל את הבעיה.
לאחר מותם של האחים, ועדת החינוך הלאומי לקחה את ניהול הספרייה על עצמה, ושינתה הספרייה שם ל"ספרייה של הרפובליקה של האחים זלוסקי".
עשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 1794, בעקבות החלוקה השנייה של פולין ומרד קושצ'ושקו, אוסף זלוסקי הוחרם על ידי כוחות של יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, ונשלח לסנקט פטרבורג. הספרים הפכו לחלק האוספים של הספרייה הציבורית הקיסרית. חלקי האוסף ניזוקו, נהרסו ואפילו נגנבו במהלך ההובלה לרוסיה.
חלקי האוסף זלוסקי חזרו לפולין בשני תאריכים נפרדים במאה התשע-עשרה: 1842 ו-1863. בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעקבות המלחמה הפולנית-סובייטית והסכם ריגה, ממשלת הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית החזירה כ-50,000 פריטים מהאוסף לפולין. בשנת 1944 האוספים המיוחדים נשרפו על ידי הנאצים כחלק מדיכוי מרד ורשה. רק 1,800 כתבי יד ו-30,000 חומרים מודפסים מהספרייה המקורית שרדו את המלחמה.
היום הספרייה הלאומית של פולין (ביבליוטקה נארודובה), שנוסדה בשנת 1928, נחשבת לצאצאית של ספריית זלוסקי.
