פתיחת התפריט הראשי
הכניסה לספריית פאלאטינה
"פרומתאוס גונב את האש שמינרווה הופקדה על שמירתה", פרסקו של פרנצ'סקו סקאראמוצה (איט') בתקרת ספריית פאלאטינה
דף מספר בכתב עברי, של יהודי פורטוגל, מהמאה ה-15, העוסק באופן הכנת צבעים

ספריית פאלאטינה, או ביבליוטקה פאלאטינהאיטלקית: Biblioteca Palatina) היא ספרייה ציבורית הנמצאת בעיר פארמה שבאיטליה. הספרייה נמצאת בארמון פילוטה (Palazzo della Pilotta) וממוקמת באותו מבנה יחד עם "הגלריה הלאומית" (Galleria nazionale), "תיאטרון פארנזה" (Teatro Farnese) ו"המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (Museo archeologico nazionale) הספרייה נקראת על שם אפולוס פאלאטינוס (אנ') מקדש האל אפולו שהיה קיים על גבעת הפאלאטיום בזמן אימפריה הרומית[דרוש מקור].

אין לבלבל ספרייה זו עם ספריית פאלאטינה (אנ') בהיידלברג שהועברה ב-1623 לספריית הוותיקן.

תוכן עניינים

שמות הספרייהעריכה

ספריית פאלאטינה נוסדה ב-1761. במקור נקראה הספרייה "הספרייה המלכותית של פארמה" (Reale Biblioteca Parmense) . בתקופה הנפוליאונית באיטליה (1815-1796) היא נקראה "הספרייה הקיסרית" (Bibliothèque Imperiale) ו"הספרייה של העיר פארמה" (Bibliothèque de la Ville de Parme). בתקופת שלטונה של מארי לואיז, דוכסית פארמה (אשתו השנייה של נפוליאון בונאפרטה) בפארמה נקראה הספרייה "הספרייה הדוכסית" (Biblioteca Ducale) ולבסוף, לאחר איחוד איטליה נקראה "הספרייה הלאומית" (Biblioteca Nazionale).

היסטוריהעריכה

לפני הקמת ספריית פאלאטינה שכנה בארמון פילוטה "ספריית פארנזה" שהועברה ב-1734 לנאפולי על ידי קרלוס השלישי, מלך ספרד. ספריית פאלאטינה נוסדה ב-1 באוגוסט 1761 על ידי פליפה דוכס פארמה. הוא מינה בצו שלטוני את פאולו מריה פצ'יאודי כאוצר וספרן מתוך כוונה ללכת בדרכיו של השר הראשי שתחתיו, גיום דו טילו (Guillaume Du Tillot), שהיה תומך נלהב בעקרונות הנאורות. לאחר שנפטר ב-1765, המשיך בנו של פיליפ, פרדיננדו את בניית הספרייה והיא נחנכה ב-1769 במעמד יוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרית. הספרייה תוכננה על ידי האדריכל הצרפתי, אנמונד אלכסנדר פטיטו (צר'). תחת שלטונה של מארי לואיז התפתחה הספרייה. הדוכסית, שמינתה את אנג'לו פצאנה לספרן הראשי, רכשה את אוסף כתבי היד העתיקים של ההבראיסט הנוצרי ג'ובאני ברנרדו דה רוסי (אנ'). כמו כן, היא בנתה ב-1834 אגף דרומי חדש בארמון בתכנונו של ניקולה בלוטי. אגף זה נקרא אולם מריה לואיג'יה ומשמש כאולם קריאה. ב-1889, לאחר איחוד איטליה שבעקבותיו הוגדרה הספרייה כ"לאומית", נפתח בספרייה אגף שיוחד למוזיקה.

במלחמת העולם השנייה, בחודשים אפריל-מאי ב-1944 הופצצה פארמה על ידי חיל האוויר המלכותי. הספרייה נפגעה קשות בהפצצה ואבדו לה 21 אלף ספרים וכתבי יד בין ההריסות.

כתבי היד העברייםעריכה

בספרייה מצויים כ-1,600 כתבי יד עבריים עתיקים. בשנת 2000 הוציאה הספרייה הלאומית של ישראל קטלוג של כתבי יד אלו.[1] את הקטלוג ערך בנימין ריצ'לר בסיועו של הפלאוגרף מלאכי בית-אריה.[2] באוקטובר 2013 הודיעה הספרייה הלאומית כי חתמה על הסכם עם הספרייה באיטליה שבמסגרתו יעברו כתבי היד העתיקים שבעברית דיגיטציה ויונגשו לציבור דרך אתר הספרייה הלאומית.[3]

כמו כן, קיים בספרייה אוסף נוסף של כתבי יד עבריים עתיקים, קטן בהיקפו, "אוסף שטרן".[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ספריית פאלאטינה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה