ספריית שוקן

ספרייה בישראל

ספריית שוקן היא ספריית מחקר במדעי היהדות השוכנת במבנה ברחוב בלפור 6 בירושלים, בין השכונות רחביה וטלביה.

ספריית שוקו
שלט הספרייה
שלט הספרייה
מיקום בלפור 6 ירושלים, ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′25″N 35°13′01″E / 31.77351944°N 35.21702778°E / 31.77351944; 35.21702778
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ספריית שוקן
ספריית שוקן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אולם העיון בספרייה
המדרגות
המדרגות בספרייה

היסטוריהעריכה

הספרייה תוכננה על ידי האדריכל אריך מנדלסון בשנת 1935 במטרה לשמש משכן לספריו של זלמן שוקן, וכמכון מחקר לחקר היהדות. בשנת 1933 לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החליט שוקן למלט את ספריו ולהעביר את מקום משכנם מברלין לירושלים. בין השנים 1939-1934, הצליח שוקן להעביר את ספרייתו כמעט בשלמותה לירושלים. שוקן ביקש שהספרייה תתפוס את מקומה "בחיים הנושמים של ירושלים". היסטוריונים ופילוסופים צעירים קיבלו מלגות כדי לעיין בטקסטים העתיקים. ארנסט סימון, הוגו ברגמן, גרשם שלום ושוקן עצמו נשאו הרצאות בפני הציבור. שלום נהג לבקר בספרייה באופן קבוע כדי ללמוד מכתבי היד הנדירים בנושאי הקבלה.[1]

בשל הכוונה שמכון המחקר יהיה פתוח לציבור הופרד בניין הספרייה מבית זלמן שוקן הסמוך. מנדלסון תכנן את מבנה הספרייה בסגנון הבינלאומי. המבנה כולל שני גושים בצורת T. יש בו מרפסת מעוגלת האופיינית לסגנון הבינלאומי בכלל ולמבנים שתכנן מנדלסון בפרט (מוטיב ה"אונייה"). מנדלסון גם בחר ועיצב כל אחד ואחד מרהיטי המכון. השולחנות, הכיסאות וארונות הספרים עשויים עץ לימון מארץ ישראל. לאחר מותו של שוקן בשנת 1959 מכרו ילדיו חלק ניכר מאוצרות ספרייתו, ואת יתרת הספרייה והבניין שבו שכנה העניקו לבית המדרש לרבנים באמריקה של התנועה הקונסרבטיבית, המנהל מאז את המבנה. המבנה מתוחזק בהתאם לתוכנית שימור המבנים בירושלים[2].

אוסף הספרייהעריכה

אוסף שוקן הוא אוסף הספרים היהודי הפרטי החשוב ביותר ששרד את מלחמת העולם השנייה בשלמות. בין התחומים הנמצאים באוסף: שירה עברית, קבלה וחסידות, ספרות המוסר, ספרי תפילה, דקדוק ולשון, ספרות יידיש הקדומה, כתבי עת עבריים, תלמוד, הלכה ושו"ת, פרשנות המקרא והמדרש. האוסף הכיל כתבי יד רבים בתחומי שונים של יהדות, אלפי ספרים נדירים וישנים (ביניהם אינקונבולים) וספרי מחקר שונים.

שוקן שאף ליצור מפעל תרבותי שנועד לשמש למחקר ולהתחדשות במדעי היהדות. הוא רכש אלפי פריטים שהיו חלק מהגניזה שנתגלתה בבית הכנסת בן עזרא בקהיר. האוסף עשה את דרכו מבגדד ומומביי לשטוטגרט, ושוקן שילם עבורו סכום עתק בלי להתמקח. חוקרים שבדקו עבורו את האוסף, בהם מתנדבים כביאליק ועגנון, גילו כי הוא מכיל יצירות בלתי ידועות של אבן עזרא, יהודה הלוי ואת הדיוואן היחיד השלם של אבן גבירול. אוסף הגניזה, שקיבל את השם 'שוקן 37', עורר התרגשות רבה. פרופ' שמואל גליק כתב על האוסף: "בשנת 1921 לערך, החל ש"ז שוקן לאסוף כתבי יד עבריים, שכללו מקורות קבליים, סידורים  מחזורים, הגדות של פסח, פירושים לתנ"ך וספרות הלכתית ועוד; עיקר התעניינותו הייתה באיסוף כתבי יד ודפוסים ראשונים של שירת ימי הביניים וספרות הקבלה  שלא כאספנים אחרים, לא אסף שוקן ספרים לראווה, אף לא הונע על ידי יצר האספנות, אלא הודרך על ידי כבוד עמוק לצרור הספרים שבשקו של היהודי הנודד; הוא ראה בספרים אלו את מולדתו המיטלטלת - המאחדת והמייחדת - של העם היהודי בגולה. אוסף זה הלך וגדל עם השנים והיה לאוסף הספרים הפרטי החשוב ביותר במדעי היהדות" .[3]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ספריית שוקן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אנתוני דוד, ספר המעשים, חיי זלמן שוקן, שוקן, 2006
  2. ^ על פי תוכנית 2097 לשימור מבנים בירושלים
  3. ^ שמואל גליק, שלמה זלמן שוקן והשפעתו על התרבות היהודת, הרצאה לרגל ציון מלאות 75 שנים לייסוד ספריית שוקן 29 במרס 2012. מכון שוקן למחקר היהדות