ספרי הגר"א
תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו. בימי חייו לא פורסם בכתב דבר מכתביו (זולת החרמות על החסידות). מקור כתביו הרבים הוא ברשימות סיכומים של דבריו שפורסמו על ידי תלמידיו לאחר מותו. מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים. הספר עלית קיר הנדפס בסוף עליות אליהו[1] מפרט חמישים וארבעה מספריו.
ספרי פירושים על התנ"ך עריכה
אדרת אליהו על התורה עריכה
פירוש לחלקים מהתורה. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בסוף כל פרשה. הספר כולל פירושים בדרך הפשט הרמז והסוד. על חלקים שנכתבו בדרך הסוד נכתבו פירושים על ידי בנו רבי אברהם בן הגר"א ועל ידי רבי יצחק אייזיק חבר בשם באר יצחק.
קיצור מכילתא וקיצור תורת כהנים עריכה
קיצור מכילתא וקיצור תורת כהנים, בהם עיבד וקיצר הגר"א את המכילתא ותורת כהנים לפי סדר הפסוקים. נדפס בספר אדרת אליהו - על חלקים מחומש שמות וויקרא. קיצור תורת כהנים נדפס בשנת תקע"ט עם פירוש בשם ביאור מהרי"ל.
מהדורה חדשה בשם חומש הגר"א הכוללת את הספר אדרת אליהו וליקוטים מתורת הגר"א, יצאה לאור בשנים האחרונות על חמשת חומשי התורה.
אדרת אליהו על נביאים וכתובים עריכה
פירוש לחלקים מהנ"ך. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בצמוד לפירוש רש"י ורד"ק. הספר כולל פירושים לספר יהושע, לתפילת חנה (שמואל א' ב'), לבנין הבית בספר מלכים, לחלקים מספרי ישעיהו ויחזקאל ועוד.
פירוש על מזמור ק"ד בתהלים על דרך הסוד עריכה
פירוש על תהילים ק"ד נדפס בסוף ספר ברית יצחק לרבי יצחק אייזיק חבר עם ביאור באר יצחק.
פירוש על ספר משלי עריכה
פירוש על ספר משלי חובר על ידי תלמידו של הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב, על פי שעורים ששמע מפיו. נחשב בין ספרי המוסר בעולם הישיבות. יצא לאור במהדורה מתוקנת על פי כתבי יד על ידי הרב משה פיליפ.
פירוש על ספר יונה עריכה
פירוש על ספר יונה על דרך רמז ומשל לגוף ונשמה. בדרך זו פירש הגר"א גם את מגילת אסתר, מלבד פירושו על דרך הפשט, וכן חלק ממגילת איכה.
פירוש על שיר השירים עריכה
פירוש מקיף על מגילת שיר השירים בדרך משל על הקב"ה ועם ישראל. מהדורה חדשה יצאה לאור על ידי מכון הגר"א, וכן חלק א' על ידי מוסד הרב קוק עם הערות מראש ישיבת חברון הרב דוד כהן. כמו כן יצאה מהדורה מבוארת ומורחבת בארבעה כרכים על ידי הרב שלמה ברעוודה.
פירוש על מגילת אסתר עריכה
הגר"א פירש את מגילת אסתר בשלשה פירושים אחד ארוך על דרך הפשט, השני על דרך הרמז, והשלישי על דרך הסוד. מהדורה חדשה של הפירושים יצאה לאור יחד עם פירוש יוסף לקח, ומהדורה נוספת על ידי מוסד הרב קוק.
פירוש על מגילת רות עריכה
פירוש מיוחס להגר"א על מגילת רות, אולם יצאו עוררין על יחוס הפירוש להגר"א, וכנראה משולבים בו גם פירושים מרבי חיים מוולוז'ין ובנו רבי יצחק מוולוז'ין. ליקוט מפירושי הגר"א ותלמידיו על מגילת רות כולל הפירוש המיוחס לו, יצא לאור על ידי מכון הגר"א.
פירוש על המשנה עריכה
חידושי הגר"א על המשניות - נעתק מכתב ידו של הגר"א. החיבור יצא לאור על ידי הרב אבא קליינרמן, ובשנת תשנ"ט על ידי הרב דוד סופר עם הוספות. כחלק מסדרת "אור אליהו" הוציא לאור הרב אוריאל שלמוני פירוש על ביאורי הגר"א למשנה: כרך ראשון על סדרים זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים (תשס"א; מהדורה חדשה על מסכת שקלים נדפסה בשנת ה'תשפ"א, לצד הגהותיו על התלמוד הירושלמי של מסכת זו). כעבור כעשור נדפס הכרך במהדורה חדשה ומורחבת בהוצאת מכון הר ברכה, בה נוסף חלק מן הביאור על סדר טהרות (תשע"ב). כרך שני נדפס על מסכתות פרה ומקוואות (תשס"ז).
סדר זרעים עריכה
שנות אליהו על סדר זרעים, נכתב על ידי תלמידיו. לחלק מהמסכתות יש שתי מהדורות.
מסכת שבת עריכה
שנות אליהו על מסכת שבת נדפס לראשונה על ידי רבי נפתלי הערץ הלוי בתוך סידור הגר"א שהוציא לאור.
מסכת אבות עריכה
פירוש הגר"א לפרקי אבות כולל מקורות מהתורה לדברי המשנה.
סדר קדשים עריכה
ביאור הגר"א על מסכתות תמיד, מידות וקינים.
סדר טהרות עריכה
ביאור הגר"א ו אליהו רבא על סדר טהרות. פירושים אלו נכתבו על ידי תלמידים. יש המייחסים את כתיבת החיבור לרבי יעקב כהנא.[2]
כמו כן יצאו ספרי ליקוטים לביאור הגר"א על סדר הש"ס כשהבולט שבהם הוא הספר שדה אליהו מהרב שמואל דוד מובשביץ.[3]
תלמוד בבלי עריכה
הגהות הגר"א על התלמוד הבבלי עריכה
הגהות הגר"א על התלמוד הבבלי שנדפסו בכל מהדורות הש"ס, בהן תיקוני נוסח וביאורי שיטות הראשונים. ההגהות נדפסו מחדש בסדרת "אור אליהו" בעריכת הרב אוריאל שלמוני, בתוספת פירוש, הערות ותיקונים. כרך ראשון - תחת השם "יד אליהו" - על מסכת ערכין (תשנ"ח). כרך שני - על מסכת בבא מציעא (תשע"ו). כרך שלישי - על מסכתות ראש השנה, ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן וחגיגה (תשע"ז). כרך רביעי - על מסכתות ברכות, שבת, עירובין, פסחים, יומא וסוכה (תשע"ט). כרך חמישי - סדרי נשים (מלבד מסכת סוטה), נזיקין, קודשים (מלבד מנחות, חולין, מעילה ותמיד) וטהרות (תשפ"א).[4] הפירוש על מסכת ערכין נדפס בשנית בכרך זה. החל מכרך השני יוצאת הסדרה לאור במכון הר ברכה.
אמרי נועם עריכה
פירוש על מסכת ברכות וחלקים נוספים מהתלמוד הבבלי.
ביאורי אגדות עריכה
ביאורי אגדות למסכת ברכות ובבא קמא ועוד.
יד אליהו עריכה
ביאור הגר"א על גמ' מסכת ערכין. נדפס בש"ס וילנא (בחלק מהמהדורות בסוף מסכת נדה ובמהדורות היותר מאוחרות אחרי המסכת). בשנת תשנ"ח יצא לאור במהדורה חדשה עם פירוש אור אליהו על ידי הרב אוריאל שלמוני.
תלמוד ירושלמי עריכה
פירוש על סדר זרעים עריכה
הגר"א כתב ביאור מקיף לסדר זרעים בתלמוד הירושלמי, ובו פירושים מקוריים המתאימים לפשט התלמוד, ומבוסס גם על הגהות ותיקונים בטקסט.
הגהות עריכה
הגר"א כתב הגהות על מסכתות ברכות, שביעית (בהוצאת רבי דוד לוריא) ושקלים. מהדורה חדשה, מוערת מוגהת ומפורשת על הגהותיו על מסכת שקלים מאת הרב אוריאל שלמוני, יצאה לאור בשנת ה'תשפ"א במסגרת סדרת "אור אליהו" של מכון הר ברכה.
בנוסף, בשנת ה'תשס"ז יצאו לאור לראשונה הגהותיו על מסכת ביכורים, בידי הרב ידידיה הלוי פרנקל וצוות תלמידי חכמים, מתוך טופס הירושלמי המקורי, דפוס אמשטרדם, שנחשף בידי הרב פרנקל, עליו רשם הגאון את הערותיו. הספר כולל, בין השאר, פקסימילים צבעוניים של המקור, מבוא והערות מאת המו"ל.
ספרי הלכה עריכה
הביאור על השו"ע עריכה
מטרתו עריכה
הגר"א כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד לבאר הגולה (שקדם לו) המציין לדברי הפוסקים הראשונים מהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגיית התלמוד לפירושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, תוספתא, תלמוד ירושלמי וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות חדשה בסוגיית הגמרא, לדעות אלו. הראי"ה קוק בהרצאת הרב הגדיר את פעולתו של הגר"א בחיבור זה - כפעולה לחיבור הלימוד התלמודי עם זה ההלכתי, בניגוד להיפרדות שחלה ביניהם במרוצת הדורות.[5]
סגנונו והפירושים עליו עריכה
הביאור מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים הוא רק מציין מראה מקום. משום כך קשה לעיתים לפענח את כוונתו. ומפני כן נכתבו עליו פירושים רבים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים דמשק אליעזר[6] על כל אורח חיים, מאת הרב אליעזר לנדא (וילנה תרכ"ח), באר אליהו על תחילת חושן משפט (שני כרכים) מאת הרב קוק, ברכת אליהו על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת הרב ברוך רקובר, וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבדה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור, ועוד.
על בעיה זו בלימוד ביאור הגר"א והצורך בפתרונה, עמד בהרחבה הראי"ה קוק בהרצאת הרב וקרא לעשות כן: ”צָרִיךְ לָשׂוּם לֵב לַהַשְׁלָמָה שֶׁל בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א עַל אַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ... כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים... עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל הַכַּוָּנָה שֶׁל דִּבְרֵי הַגְּרָ"א בְּבֵאוּרָיו, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיב וּלְפָרֵשׁ אֶת הַבֵּאוּרִים בְּלָשׁוֹן בָּרוּר בְּהַעֲרָכָה מְבֹרֶרֶת וּמְדֻיֶּקֶת מִכָּל הָעִנְיָנִים הַצְּרִיכִים לַהֲבָנַת הָעִנְיָן וְלַהֲפָצַת אוֹרָה שֶׁל בֵּאוּר פָּשׁוּט בַּמְּקוֹמוֹת הָרַבִּים שֶׁהָעִנְיָן דּוֹרֵשׁ כָּךְ, וְאָז יֵצֵא לָנוּ אוֹר גָּדוֹל, וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁל הַפּוֹסְקִים עִם שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים וְהָרִאשׁוֹנִים בְּשִׁיטוֹתֵיהֶם - יִהְיֶה מֵאִיר וּמַבְרִיק לְעֵינֵינוּ לְהַרְחִיב אֶת הַדַּעַת וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַלּוֹמְדִים שֶׁל הַדּוֹר...”
חיבורו של הראי"ה קוק עצמו - באר אליהו, כרוך הוא עם קריאתו זו. וכן גם החיבור "ברכת אליהו" שבא בעקבותיו והמשיך את מפעלו.
כמו כן יצא לאור ספר פסקי הגר"א להוציא את ההוראות למעשה מתוך ביאור הגר"א.
מעשה רב עריכה
חיבור שנכתב בידי רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ונערך על ידי רבי יששכר בר בן תנחום, מגדולי המו"צים בווילנה, ובו הוא מספר את מנהגיו ההלכתיים של הגר"א בפועל. ספר זה נחשב, לצד הביאור על השולחן ערוך, כעדות האותנטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר"א, ופסקיו מצוטטים במשנה ברורה כדעת הגר"א הלכה למעשה. תלמידו המובהק של הגר"א ר' חיים מוולוז'ין מעיד בהסכמה לספר כי הרבה מן הנאמר בו הוא לא ראה, אולם מה שראה הוא מכוון (לבד שני דברים אשר ייתכן כי הגר"א שינה את דעתו).
השמטות מספר מעשה רב עריכה
נדפסו בסוף ספר זכר לחיים וכן בסוף ספר צוואת יחזקאל (לא אותם השמטות) השמטות מספר מעשה רב, מקורם הראשון ככל הנראה הוא מכ"י הנהגות וחידושים.
ליקוטים על הרמב"ם עריכה
ליקוט על משנה תורה לרמב"ם על הלכות שבת, נזקי ממון, גנבה ועוד, נדפס בסוף ספר הפרנס למהר"ם מרוטנבורג.
ספרי קבלה עריכה
פירוש לספרא דצניעותא עריכה
ספרא דצניעותא הוא חיבור קטן הכלול בתוך ספר הזוהר, והזוהר נוהג להסתמך עליו במספר מקומות. ביאור הגר"א לספרא דצניעותא הוא פירוש ארוך וייחודי, שנחשב לאחת מאבני היסוד של שיטת הגר"א בקבלה, לצד הפירוש לתיקוני הזוהר. בתוך פירוש הספרא דצניעותא דן הגר"א במקום אחד בגילוי הקץ ומשביע את מי שיודע את הסוד שלא יגלהו. לספר נספח הקדמה מתלמיד הגר"א רבי חיים מוולוז'ין, ומרביתה עוסקת בסיפור שבחי הגר"א וגדלותו העצומה.
פירוש לספר יצירה עריכה
ספר יצירה - עם פירוש הגר"א[7]
הגאון ר' חיים מולאוזין מספר בהקדמה, שכבר קודם לי"ג שנה הגר"א ידע את ספר היצירה והתחיל לברוא גולם, עיי"ש מדוע לא עשה בסוף.
פירוש תיקוני זוהר עריכה
ביאור ארוך על ספר "תיקוני הזוהר" ועל "תיקוני זוהר חדש".
יהל אור עריכה
פירוש על ספר הזוהר
ליקוטי הגר"א עריכה
חיבור בנושאים כלליים בקבלה, יש הסוברים כי חיבור זה הוא חלק מפירוש הגר"א לספר משנת חסידים.
ביאור על היכלות עריכה
פירוש על ההיכלות שבספר הזוהר מפרשת בראשית ופקודי.
ביאור על רעיא מהימנא עריכה
הדרת קודש עריכה
על מדרש הנעלם למגילת רות.
ספר קול התור עריכה
ערך מורחב – קול התור
צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים של המאה ה-20, אף על פי שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין.
מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם ניסים גלויים. נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב) הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות, ייסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).
סידורים עריכה
ישנם מספר סידורים בשם סידור הגר"א:
- סידור הגר"א - של רבי נפתלי הערץ הלוי, רבה של יפו
- סידור אישי ישראל - של רבי יצחק מלצן
- סידור מאור אליהו - עם לקט פירושי הגר"א על הסידור
- סידור אזור אליהו - עם נוסחאות ומנהגי הגר"א
- סידור תפילת אליהו - בהוצאת מוסד הרב קוק
- סידור קול אליהו - בהוצאת "כרם אליהו", המכון להוצאת ספרי הגר"א
כמו כן יצא לאור סדרת מחזור הגר"א של הרב צבי יהושע לייטנר עם לקט פירושי הגר"א על המחזור.
ספרי דקדוק עריכה
דקדוק אליהו עריכה
על שיטת הגר"א בדקדוק, נקרא גם ספר דקדוק קטן.
דקדוק על התורה עריכה
פירוש על התורה על פי דיוקים לשוניים.
ספרים נוספים עריכה
איל משולש עריכה
מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה - ספר זה מיוחד בכך שבעוד שכל הספרים האחרים נכתבו או כהגהות עד שהצטרפו כספר, או כסיכום שיעורים על ידי תלמידיו. אייל משולש הוא היחידי שנכתב כספר ממש על ידי הגר"א. הספר לא הודפס מחדש תקופה ארוכה ובשנת תשס"ד נדפס שוב עם פירוש בשני חלקים.[8]
הגהות עריכה
הגר"א כתב הגהות על רוב התלמוד הבבלי, ירושלמי, משנה, תוספתות, מסכתות קטנות וספרי. מכיוון שספרי התוספתא והירושלמי היו לא מוגהים עד תקופתו חיזק למעשה הגר"א את הלימוד בספרים אלו על ידי הגהותיו.[9]
קול אליהו עריכה
ליקוט מפירושיו השונים של הגר"א המפוזרים בכתבי תלמידיו על התנ"ך, הגמרא והגדה של פסח. הליקוט נכתב על ידי הרב חנוך העניך ארזהן בשנת תרס"ה. הרב חנוך הוסיף בספר זה גם את הגהותיו והערותיו על פירושי הגר"א. במהדורה הישנה של הספר נוסף חלק קטן של ליקוטים אשר הושמט מסיבה כלשהי במהדורות החדשות.
אבן שלמה עריכה
ספר על תיקון המידות ודרכי התורה והעבודה. נלקט מספריו השונים של הגר"א (בעיקר מפירושו על הנ"ך) על ידי הרב שמואל ב"ר אברהם מאלצאן מסלוצק. יצא לאור על ידי בנו ותלמידו הרב יצחק מאלצאן. (שם הספר מרמז על המחבר אליהו בן שלמה).
מעשה תורה עריכה
עריכת מימרות של תנאים ואמוראים לפי סדר מספרים. לדוגמה פירוט כל המימרות הקשורות למספר חמש וכן הלאה. כפי הידוע מתלמידי הגר"א ספר זה נכתב באחרית ימיו של הגר"א.
כללי הגר"א עריכה
נדפס בסוף מדרש תדשא.
ביאור סדר עולם רבא עריכה
ביאור על סדר עולם רבא.
לקריאה נוספת עריכה
- ישעיהו וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א, ירושלים, תשס"ג
- ישורון (מאסף תורני) כרכים ד, ה, ו.
- יוסף אביב"י, קבלת הגר"א, ירושלים תשנ"ג
- דב אליאך, הגאון, שלושה כרכים
- יהודה לייב מימון, תולדות הגר"א, מוסד הרב קוק, מהדורה שנייה תשט"ו
- עליות אליהו, על חייו ופועלו של הגאון מאת יהושע העשיל הלוי
קישורים חיצוניים עריכה
|
ספרי פירושים על התנ"ך: פירוש על המשנה: |
ספרים נוספים:
|
עוד עריכה
- אברהם קוסמן, באור הגר"א לשו"ע – חשיבותו וייחודו של באור הגר״א לשו״ע., מאסף "ישורון", תשנ"ט, כרך ד'
הערות שוליים עריכה
- ^ עליות אליהו
- ^ ראו כאן.
- ^ שדה אליהו למסכת ברכות באתר הברו בוקס. גם שאר הסדרה ניתנת להורדה שם.
- ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 237 [סא, ג], ניסן תשפ"א, עמ' 118
- ^ הרצאת הרב.
- ^ דמשק אליעזר
- ^ ספר יצירה - עם פירוש הגר"א
- ^ אייל משולש: על חוכמת המשולשים וההנדסה, באתר גוגל ספרים
- ^ על אופי ההגהות ראו בהרחבה: יעקב ש. שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי, הגהות ומגיהים, אוניברסיטת בר-אילן, ירושלים תשנ״ו פרק שלושה עשר.