פתיחת התפריט הראשי

ספרותו של הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, כוללת מאות כרכים העוסקים במגוון נושאים בספרות התורנית.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים שבהם דברי הרב שניאורסון. חלקם נכתבו או הוגהו על-ידו. ספרים אלו יצאו-לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת - ההוצאה הרשמית של חסידות חב"ד, שהקים רבי יוסף יצחק שניאורסון ומינה את חתנו, הרב מנחם מנדל, לעורך ראשי ומנהל שלה. בהסתמך על ספרים אלה יצאו גם ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים שלא נכללים כאן[1], כמו תרגומים לשפות נוספות.

תוכן עניינים

סדרות השיחות והמאמריםעריכה

 
דף השער של הכרך הראשון מסדרת לקוטי שיחות
 
תורת מנחם - התוועדויות דף השער של חלק ס'
 
דף השער של הכרך הראשון מסדרת אגרות קודש
 
דף השער של כרך מהרשימות
 
עמוד השער של היום יום דפוס ראשון
 
הגדת הרבי

במצוות חמיו אדמו"ר הריי"צ, החל הרבי להתוועד עם החסידים מדי שבת מברכים, עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי חב"ד, כגון בראש השנה לחסידות. להתוועדויות אלו הייתה מתכונת קבועה: הרבי היה אומר בה כמה 'שיחות' שכללו חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים[2]. בדרך כלל היה אומר גם מאמר חסידות - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים היו החסידים שרים ניגוני חב"ד. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות מנחה או ערבית וכן במעמדים שונים, שיחות אלו התרבו בעיקר בשנותיו האחרונות.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"חוזרים" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

לקוטי שיחותעריכה

  ערך מורחב – לקוטי שיחות

סדרה זו[3], בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת הרמב"ם בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי הועד להפצת שיחות, הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע.

ספר השיחותעריכה

סדרה נוספת היא ספר השיחות, סדרת ספרים בת 12 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת ה'תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון "כפר חב"ד" (בלשון הקודש).

תורת מנחם - התוועדויותעריכה

  ערך מורחב – תורת מנחם - התוועדויות

סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"[4] מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה (תש"י (1950) - תשנ"ב (1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים שבהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר[5]. החל משנת תשמ"ב (1988)[6] החלה לצאת סדרת "תורת מנחם" ("הסדרה המאוחרת"), ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור עריכה מחודשת והתחילו לצאת לאור משנת תשנ"ג (1993) ("הסדרה המוקדמת").

הספרים מחולקים לשתי סדרות: הסדרה המוקדמת, הכוללת בינתיים[7] 65 כרכים מהשנים ה'תש"י - ה'תשל"א עריכת "הסדרה המוקדמת" עדיין נמשכת[8], כשמדי שנה יוצאים לאור חלקים נוספים. הסדרה המאוחרת כוללת 43 כרכים מהשנים ה'תשמ"ב - ה'תשנ"ב. על פי הערכה תכלול הסדרה בסיומה כ-160 כרכים.

רוב דברי התורה המופיעים בסדרת "תורת מנחם" לא הוגהו על ידי הרבי. ואילו חלקי הדברים שנערכו, הוגהו ונדפסו כיצירה בפני עצמה בסדרה 'לקוטי שיחות', לא נכנסו לסדרת "תורת מנחם".

בסדרה נפרדת בהוצאה פרטית, בשם 'דברי משיח', יוצאות השיחות לפי שנים בסדר כרונולוגי הפוך, משנת תשנ"ב אחורה[9], בסדרה זו יצאו 11 כרכים[10].

סדרות ספרי מאמריםעריכה

ספר המאמרים מלוקט[11] היא סדרה הכוללת מאמרי חסידות שנאמרו על ידי הרבי. הרבי אמר לאורך השנים 1562 מאמרים[12]. במשך השנים נערך מדי פעם מאמר בתוספת ציוני מראי מקומות, הרבי הגיה אותו והוא הודפס. החל משנת תשמ"ז נערכו ונדפסו באופן דומה מאמרים בקביעות לקראת מועדי השנה. "ועד להפצת שיחות" הוציא לאור את המאמרים בשישה כרכים. במהדורה אחת הודפסה הסדרה בשישה כרכים, בסדר הכרונולוגי שבו יצאו לאור המאמרים בחוברות. ובשנת תשס"ה הדפיסה הוצאת הספרים קה"ת מהדורה שבה המאמרים מסודרים לפי חודשי השנה[13] במהדורה בת ארבעה כרכים בשם "תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט". מהדורה זו נערכה על ידי "ועד הנחות בלה"ק".

בסדרה נוספת, "תורת מנחם - ספר המאמרים", מופיעים בסדר כרונולוגי המאמרים שאמר הרבי בשנים תשי"א-תשל"א ושנרשמו והגיעו לידי קה"ת. מאמרים מעטים לא נרשמו כלל וצוין במפתח בראשית הספר שהם נאמרו. המאמרים שנאמרו בכל שנה מופיעים בכרך בפני עצמו[14]. רוב המאמרים לא הוגהו על ידו. מה שהוגה, מופיע כאמור במרוכז בספר המאמרים מלוקט[15].

בסדרה שלישית, "ספר המאמרים", נדפסו שוב בסדר כרונולוגי כל המאמרים על המועדים, כל מועד בכרך בפני עצמו. בסדרה זו יצאו שמונה כרכים[16]. בסדרה נפרדת, שיצאה לאור בהוצאה פרטית יצאו לאור כל הכרכים על פרשיות השבוע ומועדים[17].

מכתבים וכתביםעריכה

אגרות קודשעריכה

הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

  ערך מורחב – אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

סדרה[18] בה נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים בקבלה בחסידות ובתלמוד, כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, שמחה, שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, מהעתק המכתבים שנשמר בארכיון ספריית חב"ד, או שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בעברית, אנגלית ויידיש. חלק מהם נכתבו ברוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סדרות; סדרה אחת של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסדרה שנייה של המכתבים באנגלית בלבד. נכון לשנת תשע"ו נדפסו שלושים ושניים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים ה'תרפ"ה - ה'תשל"ז (1935-1977).

רשימותעריכה

  ערך מורחב – הרשימות

לאחר פטירת הרבי נמצאו במגירת שולחן העבודה שלו שלושה קלסרים עם רשימות בכתב-ידו. הדברים נכתבו בעשור הראשון לנישואיו (19301940), ובהם חידושים במגוון תחומים תורניים. הוא תיעד ברשימות גם סיפורים ושמועות ששמע מחותנו רבי יוסף יצחק. בין הרשימות בולטת "רשימת המנורה" - העוסקת בפרטי הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש.

מערכת אוצר החסידים הוציאה את הדברים לאור בסדרת "רשימות"[19].

ספרים בודדיםעריכה

לוחות שנהעריכה

עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך הרבי בעצמו והדפיס שלושה לוחות שנה עם פתגמים לכל יום, אחד לחסידים בעברית-יידיש ושניים באנגלית לתלמידים צעירים. את הלוח החסידי שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מדי יום.

ספר "היום יום..."עריכה

  ערך מורחב – היום יום

ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס[20], בשנת ה'תש"ג (1943). "היום יום" הוא לוח שנה חסידי יומי, ובו לקט פתגמים, רעיונות חסידיים, הלכות ומנהגים על כל יום במעגל השנה. בשונה מלוח שנה יהודי מצוי הפותח בחודש תשרי בראש השנה ומסתיים בו, מתחיל הלוח החסידי בתאריך י"ט בכסלו שנקבע ל"ראש השנה לחסידות" ומסתיים בו. חסידי חב"ד נוהגים מאז ללמוד מדי יום את הפתגם היומי בלוח "היום היום...". הספר נדפס במהדורות רבות בפורמט כיס ובפורמט גדול ומשמש מורה דרך לחסידי חב"ד[21]

לוחות שנה לתלמידים באנגליתעריכה

"מיום ליום", לוח כיס לתלמיד הצעיר לשנת ה'תש"ג (1942-1943)[22] לוח שנה זה ושל השנה הבאה הוא על בסיס הלוח שנה העברי. כולל הקדמה, אודות הלוח היהודי, לוח החדשים (עברי-לועזי), לוח מולד הירח, לוח שנה יומי כולל פתגמים, הלכות ומנהגים יומיים בתבנית "היום יום" העברי, לוח תאריכי בר מצווה (עברי-לועזי), תאריכים מעניינים בראשית ההיסטוריה היהודית[23].

לוח כיס לתלמיד הצעיר לשנת ה'תש"ד כולל כמו הלוח שנה של שנת ה'תש"ג, ונוסף בו מדור: תורה ומסורה, על תורה שבכתב ושבעל-פה, ספרים ומחברים[23]. הלוחות באנגלית נערכו על ידי הרב ד"ר ניסן מינדל ונדפסו שוב ב-1977 וב-1988 על ידי קה"ת. מהדורה מאוחדת של שתי השנים עם תרגום עברי נדפסה ב-2013 על ידי הרב ד"ר ניסן מינדל הוצאה לאור.

הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגיםעריכה

  ערך מורחב – הגדת הרבי מחב"ד

ספרו השני[24] שהוציא לאור, נדפס בשנת ה'תש"ו - 1947, הכולל לקט מקורות לנוסח ההגדה של חב"ד שערך רבי שניאור זלמן מליאדי בסידורו; עיונים בנוסח ההגדה כולל השוואות לנוסחים אחרים; ביאורים וטעמים לנוסח חב"ד; אמרות חסידיות ומנהגי חב"ד בליל הסדר. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ותורגמה לכמה שפות. מהדורה של הגדה זו כוללת הוספות מביאורים שאמר וכתב במשך השנים ונדפסה בשני כרכים.

ענינה של תורת החסידותעריכה

קונטרס שהוציא הרב שניאורסון ובו הוא מציג את החידוש בתורת החסידות לעומת שאר חלקי התורה ("פשט, רמז, דרש וסוד")[25][26].

ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתועריכה

יחד עם הרב שמואל זלמנוב ששימש כעורך בפועל ועורך רשמי, ערך הרבי לפני מלחמת העולם השנייה את קובץ "התמים" שיצא לאור בפולין, ולאחר מלחמת העולם השנייה את "קובץ ליובאוויטש".

התמים - כתב העת יצא לאור בוורשה בשנים תרצ"ה-תרצ"ח. סה"כ יצאו שמונה גליונות של "התמים", עד שהוצאתו לאור נפסקה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קובץ ליובאוויטש - הופיע בשעתו במשך השנים תש"ד-תשט"ז, בשתי סדרות, האחת בשנים תש"ד-תש"ו, והשנייה בשנים תשט"ו-תשי"ז, 15 גליונות בסך הכל. הרבי כתב בקובץ מדור בשם "תשובות וביאורים", ושימש בתפקיד "יו"ר המערכת" של הקובץ. הוצאה חדשה של כל הגיליונות בתוספת דברים שהגיעו לשולחן המערכת ומעולם לא נדפסו יצאה לאור בשנת תשע"ה.

עורך ומנהל הוצאת קה"תעריכה

בשנת תש"ב יסד רבי יוסף יצחק שניאורסון, את אגף ההוצאה לאור של "מרכז לענייני חינוך" ("מל"ח") ואת הוצאת הספרים קה"ת ומסרה לניהולו של חתנו - הרבי. המל"ח נועד להוציא לאור ספרות יהודית מקורית לילדים, נוער ומבוגרים בעברית, יידיש, אנגלית, צרפתית ולעיתים בשפות נוספות. קה"ת נועד לההדיר ולהוציא לאור ספרות תורנית וחסידית מכתבי יד של אדמו"רי חב"ד ודפוסים ישנים במהדורות חדשות ומוערות.

בשנים הראשונות, הרבי ערך והכין לדפוס את פרסומי וספרי המל"ח וקה"ת ואף היה מעורב בצדדים הטכניים של ההוצאה לאור כולל השגת מימון להדפסה והפצת הספרים. העורך הראשי של הפרסומים באנגלית היה הרב ד"ר ניסן מינדל, שכתב וערך את רוב הספרים באנגלית, ולאחר מכן עברו הגהה של הרבי.

ספרים אלו היוו את הדגם והתוו את הדרך לחברי מערכת אוצר החסידים בהוצאת קה"ת בעריכת ספרי קה"ת והמל"ח. בהמשך השנים, לאחר שנתמנה לאדמו"ר, הוא יזם וקבע את סדר היום של ההוצאה לאור, כללי ואופי עריכת הספרים, זירז והמריץ את העורכים בעבודתם אך כמעט ולא השתתף בעריכת הספרים בפועל. יוצאים מהכלל היו חלק מהפרסומים מדבריו שאותם הגיה לפני ההדפסה. להלן יבואו החיבורים שבעריכתו האישית והספרים שההדיר והוא בא בהם על החתום ב"פתח דבר" לספר.

מעבודתו האישית כעורך ומוציא לאור, ומדרישותיו[27] מכותבי ספרים, עורכים, מהדירים ומוציאים לאור של ספרות תורנית בכלל, ועובדי הוצאת קה"ת שעמד בראשה בפרט ניתן לציין את ההנחיות דלהלן:

  • כדי להקל על הקוראים, יש להדפיס בימינו את כל הספרים ב"אותיות מרובעות" ולא ב"אותיות רש"י" כולל ספרים שנדפסו בעבר באותיות רש"י.
  • בהדפסת תורת אדמו"רי חב"ד הקודמים מכתבי יד - יש להדפיס בדיוק כפי שכתבו. לכן גם כשהמחבר מצטט פסוק או מאמר חז"ל בשונה מהמקור יש להדפיס כלשון המחבר ולהוסיף ציון למקור. לאידך, כשערכו לדפוס את דבריו שבעל פה הוא דרש לצטט את הדברים כפי שהם מופיעים במקורות גם כשאמר אותם בשינוי.
  • להוסיף בכל ספר: מקורות, מראי מקומות וציונים למקבילות.
  • להרבות במפתחות (עניינים, פסוקים ומאמרי חז"ל, ביטויים בלתי רגילים, שמות, מקומות וכדומה).
  • להשתדל לערוך מבוא על הספר ותולדות חיי המחבר.
  • להוסיף תמונות, פקסימיליות וכדומה.
  • בספרים הנדפסים מכתבי יד - להוסיף תיאור כתבי היד.
  • את כתבי אדמו"רי חב"ד הנחה להדפיס מכתבי היד גם כתבים שציינו עליהם "אין צריך להעתיק".
  • להוסיף רשימת דפוסים ביבליוגרפית.
  • להוציא לאור בדפוס נאה ומשובח, באותיות נאות ונייר יפה וגם חזק, שיכול לעמוד ימים רבים. ובכלל להשגיח גם על ההדור החיצוני. להניח רווחים בין פרקים להקל על הקוראים והמעיינים. וכדאי להוסיף חוט סימנית לכל ספר.
  • כשספר מוכן בצורה סבירה יש להזדרז להדפיסו ולא כדאי להמתין לשלימות. השלמות - להדפיס במהדורה שנייה. חיבור גדול עדיף להדפיס חלקים מוכנים ולא להמתין עד שכל החיבור יהיה מוכן. כשהחיבור כולו יהיה מוכן ניתן יהיה להדפיס אותו מחדש עם תיקונים.

להלן באה רשימת ספרים חלקית שערך לפי סדר השנים:

סידור תורה אורעריכה

בשנת תש"א ההדיר והדפיס מהדורה מתוקנת של סידור תורה אור. במהדורה זו הוא הכניס "הגהות לסידור" מאדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר הרש"ב. ספקות אחרים שהיו לו בעריכה הוא הגיש להכרעת חותנו. בסופו הוסיף נוסח תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור. חלק מהתיקונים בסידור שהכין למדפיס לא נכנסו לסידור ותוקנו רק במהדורות מאוחרות.

קונטרס התפלהעריכה

חיבור מאת רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב, אודות התפילה. עם הקדמה וקיצורים מאת בנו רבי יוסף יצחק, האדמו"ר הריי"צ. הוצאה שלישית על ידי "אגודת חסידי חב"ד העולמית", כ' מרחשון ה'תש"ב.

חנוך לנערעריכה

צוואתו הראשונה של רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב, משנת תרמ"ח, ראשי פרקים מתולדות חייו ורשימת חיבוריו. יצא לאור בשנת ה'תש"ג.

קונטרס ומעין מבית ה'עריכה

חיבור מאת רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב, המתחיל בפסוק "ומעיין מבית ה'" עם קיצורים ומבוא מאת בנו רבי יוסף יצחק, האדמו"ר הריי"צ; מפתחות ומראי מקומות מהעורך. יצא לאור [שלהי] ה'תש"ג.

שאלות ותשובות - צמח צדקעריכה

הוצאה שנייה של הספר שאלות ותשובות וחידושיו בהלכה מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השלישי של חב"ד שנקרא ה"צמח צדק" על שמו של ספרו זה. הספר עצמו הוא דפוס צילום מהמהדורה הראשונה שנדפסה בוילנא בשנים תרל"א-תרמ"ד. ובהוצאה זו נוספו: שו"ת נוספים שנדפסו במקומות אחרים; שו"ת מכתבי יד שלא נדפסו עדיין; הערות מנכדו רבי שלום דובער שניאורסון, (אדמו"ר הרש"ב). כן נוספו מהעורך: מפתחות על חלקי חושן משפט, וחידושים על הש"ס; ראשי פרקים מתולדות המחבר ופקסימליות מכתבי היד (בסוף חלק אורח חיים); תיאור כתבי היד והערות קצרות (בסוף חלק חושן משפט). יצא לאור בשישה כרכים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר (ב כרכים), חושן משפט, חידושים על הש"ס. יצא לאור: כ' באב ה'תש"ה.

פסקי דינים - צמח צדקעריכה

הוצאה שלישית מפסקי דינים בשולחן ערוך אורח מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השלישי של חב"ד. בתוספת הערות מהעורך. נדפסה יחד עם הסדרה שאלות ותשובות הצמח צדק. כרך ראשון: אורח חיים ויורה דעה. כרך שני: אבן העזר וחושן משפט. וכולל ביאורים בראשונים והאחרונים ועל כמה מסכתות בתלמוד. יצא לאור: כ' באב ה'תש"ה.

תורת שלום - ספר השיחותעריכה

שיחותיו של רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו״ר השישי של חב״ד, שנרשמו על ידי השומעים. ליקט וערך והוציא לאור לראשונה מכתבי יד בתוספת הערות וציון מקורות. יצא לאור י״ג שבט ה׳תש״ו.

קונטרס עץ החייםעריכה

חיבור מאת רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב, אודות התפילה. עם מבוא מאת בנו רבי יוסף יצחק, האדמו"ר הריי"צ, מפתח, הערות וציונים מאת העורך, והוספות הכוללים את הקדמת הרב חיים ויטל לשער ההקדמות ושני מכתבים מהרש"ב, כ' מרחשון ה'תש"ו.

קונטרס העבודהעריכה

חיבור מאת רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב, שנכתב בשנים תרס"ט-תר"ע, המבאר את עניין ה"עבודה שבלב זו תפילה", בחלוקה לסעיפים עם מפתח, הערות וציונים מאת העורך, כ' מרחשון ה'תש"ו.

תורה אור - אדמו"ר הזקןעריכה

הוצאה חמישית מספר תורה אור - דרושי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות, דפוס צילום מהוצאה רביעית בתוספת תיקוני טעויות הדפוס שנעתקו מכתב יד אדמו"ר הרש"ב על גיליון התורה אור שלו - כ"א אייר ה'תש"ח. הוצאה ששית, עם הוספות הכוללים גם: לוח התיקון, הערות וציונים, מפתחות ורשימת הדפוסים - י"ד כסלו ה'תשט"ו.

בד קודש - אדמו"ר האמצעיעריכה

ההדיר והוציא לאור מחדש את "בד קודש" - כתב בקשה ששלח רבי דובער שניאורי, האדמו"ר השני של חב"ד, בסביבות חשון-כסלו ה'תקפ"ז, אל שר הפלך של וויטבסק, ה"גנרל גוברנטור" חובנסקי שישפוט אותו. יצא לאור י' בכסלו ה'תש"ז. החוברת נערכה בהשוואה לכתבי יד ודפוסים קודמים, בתוספת הקדמה, מבוא, סיפור מאסרו של רבי דובער (מהספר בית רבי), ציונים והערות לכתב הבקשה, תיאור כתבי היד ורשימה ביבליוגרפית. מהדורה שנייה, עם הערות נוספות מהעורך, יצאה לאור בשנת ה'תשכ"ד. מהדורה שלישית יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב[28].

ספר התולדות - אדמו"ר מהר"שעריכה

ערך והוציא לאור את ספר התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. יצא לאור י"ב בתמוז ה'תש"ז. דפוס צילום של המהדורה המקורית של תש"ז יצא לאור שוב בשנת תשנ"ו על ידי קה"ת עם הוספות[29][30]

מנהגי חב"דעריכה

הרבי בירר, ליקט ורשם "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו, מכתבי אדמו"רי חב"ד ואף בירר אצל חמיו מנהגים שהיה לו בהם ספק. חלק מרשימות אלו הוא הדפיס בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו הרבי הריי"צ שהוציא לאור בשם "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש". את מנהגי פסח וליל הסדר הכניס לספרו "ליקוטי טעמים, מנהגים ומקורות" להגדה של פסח.

בשנת תשכ"ו (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת[31] את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם ספר המנהגים - חב"ד והוא הגיה את הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

ספר הקיצורים, קיצורי הספר שערי אורהעריכה

קיצורי הספר שערי אורה שחיבר רבי דובער שניאורי, אדמו"ר האמצעי, מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון אדמו"ר הריי"צ, בתוספת מפתח עניינים לספר שערי אורה מהמו"ל. יצא לאור בי' כסלו ה'תש"ח.

שדי חמדעריכה

אנציקלופדיה הלכתית - נושאים הלכתיים מסודרים בערכים, מאת הרב חיים חזקיהו מדיני. הדפיס מהדורה חדשה מסדרת הספרים בתוספת ראשי פרקים מתולדות המחבר, ומפתחות כלליים לכל החלקים: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים. יצא לאור בשנים תש"ח - תשי"ב. 18 כרכים.

מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר מהורש"בעריכה

בספר שני חלקים. חלק ראשון: רשימת מאמרי ודרושי רבי שלום דובער שניאורסון, אדמו"ר מהורש"ב, בזמן נשיאותו היינו משנות תרמ"ג-תר"פ. החל ממאמרי שנת תרנ"ט בא גם תוכן התחלת המאמר כפי שרשם רבי יוסף יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ. חלק שני: רשימת ביבליוגרפית של הספרים מאמרים ומכתבים שנדפסו. והוספות. יצא לאור עשרים מנחם אב ה'תש"ט. השלמה לרשימה נדפסה בהוספה לקונטרס "מאמר סמוכים לעד - פר"ת", קה"ת תשי"ב[32].

אור התורה - שמותעריכה

רשימות ודרושים מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון, אדמו"ר הצמח צדק, על ספר שמות, פרשת שמות. יוצא לאור בפעם הראשונה מכתבי יד בתוספת מראי מקומות והערות. יצא לאור כ"ד טבת ה'תש"י.

קב נקיעריכה

על הלכות גיטין וסדרי גיטין. מאת סבו של הרבי - הרב אברהם דוד לבוט בתוספת ראשי פרקים מתולדותיו[33]. הוצאה שלישית מהספר, מתוקנת עם הוספות ומפתחות. ד' בשבט ה'תשי"א.

מאמרי ההשתטחותעריכה

מאמרים מאת הרב הילל מפאריטש על עניין ההשתטחות על קברי צדיקים. נדפס לראשונה מכתב יד בתוספת הערות וציונים מהעורך. יצא לאור ז' בשבט ה'תשי"א.

פלח הרמון - בראשיתעריכה

דרושים בתורת חב"ד על ספר בראשית מאת ר' הילל מפאריטש. הוצאה שנייה עם הוספות מהעורך: הקדמה; ראשי פרקים מתולדות המחבר; מפתחות; שו"ת ומאמרים מהמחבר; הערות וציונים מהעורך. יצא לאור: כ' באב ה'תשי"ד. ההוספות יצאו לאור בשנת תשי"ד גם בחוברת בפני עצמה.

פלח הרמון - שמותעריכה

דרושים בתורת חב"ד על ספר שמות מאת ר' הלל מפאריטש. נדפס לראשונה מכתב יד שהוכן לדפוס ועבר בדיקה ומחיקות של הצנזור. עם הוספות מהעורך כנ"ל בספר בראשית, וגם: לוח התיקון; שינויי הצנזורה. יצא לאור: זאת חנוכה ה'תשט"ו. נדפס ה'תשי"ז (1956).

דרך אמונה הנקרא ספר החקירהעריכה

מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, אדמו"ר הצמח צדק. הוצאה שנייה מהספר שנדפס לראשונה בפולטובה עם הוספות, הערות וציונים. יצא לאור: ט"ו כסלו ה'תשט"ו.

שארית יהודהעריכה

על שולחן ערוך הלכות מליחה, תשובות בהלכה בארבעת חלקי השולחן ערוך, חידושים על גמרא מאת הרב יהודה לייב מינוביץ', מגיד מישרים ומורה צדק בעיר ינוביץ' ואחיו של אדמו"ר הזקן, הוצאה שנייה מהספר שנדפס לראשונה בווילנא בשנת תר"א, עם הוספת שו"ת חדשים שנדפסו במקומות אחרים ומכתבי יד, ציונים והערות ומפתחות. יצא לאור: נר ראשון דחנוכה ה'תשי"ז (1956).

ספר המאמרים קונטרסיםעריכה

מאת אדמו"ר הריי"צ. בסופו מפתח עניינים מהמאמרים. יצא לאור חודש ניסן ה'תשכ"ב.

מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"בעריכה

מאמרי אדמו"ר הזקן משנת תקס"ב. יצא לאור : כף מנחם אב ה'תשכ"ד.

מפתחות, קיצורים והערותעריכה

ערך מפתח עניינים לספרים: תניא, תורה אור ולקוטי תורה - של האדמו"ר הראשון רבי שניאור זלמן מליאדי. לספרים "דרך חיים" ו"שערי אורה" - של הרבי השני אדמו"ר האמצעי. לדרך מצותיך - של הרבי השלישי אדמו"ר הצמח צדק. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב לרב שלמה יוסף זוין[34] כתב הרבי שספר הערכים חב"ד משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספרים הבסיסיים של חב"ד.

ערך תוכן עניינים (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב ולספרי הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

ערך הערות ומראי מקומות לספרים: שו"ת צמח צדק, דרך מצותיך ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של האדמו"ר השלישי הצמח צדק. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

לקריאה נוספתעריכה

  • משנתו של הרבי מליובאוויטש, - סקירה אודות דרך לימודו של הרבי מליובאוויטש בליקוטי שיחות, הרב אליהו מאיר אליטוב, תשע"ב.
  • "ארוכה מארץ מדה - פרקים בתורת הרבי", הרב מנחם מנדל ברונפמן, לוד, חשון תשס"ז.
  • ספר המפתחות לשיחות קודש תרפ"ט-תשנ"ב, תוכן עניינים של כל הנושאים שהרבי דיבר במשך השנים, הוצאת ספרים קה"ת, הרב מיכאל אהרן זליגסון, 1,600 עמודים, ניו יורק, תשע"ד

קישורים חיצונייםעריכה

הספריםעריכה

על פי הסדר בערך זה:

לקוטי שיחות
אגרות קודש
תורת מנחם
רשימות
  • כל סדרת החוברות, אתר "ועד הנחות בלשון הקודש".
  • רשימת המנורה, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימת המנורה, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
  • רשימת שנים אוחזים, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
  • רשימת שנים אוחזים, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימות על התניא, בפורמט ספר, אתר ועד הנחות בלה"ק.
  • הגהות לסידור רבנו הזקן, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
ספר המאמרים מלוקט
היום יום
הגדה של פסח
  • בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • מהדורה מורחבת, שני חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
קונטרס ענינה של תורת החסידות
ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש
  • פורמט ספר, אתר משותף של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
מפתחות
  • לתורה אור, פורמט ספר, אתר משותף של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • לקוטי תורה, פורמט ספר, אתר משותף של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם:
    היכל תשיעי - "שער שישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על הש"ס והרמב"ם: הדרנים על הש"ס - שני כרכים; חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם) - שלשה כרכים; תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס) - כרך אחד.
    היכל תשיעי - "שער שביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע בפורמט ספר באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס").
    היכל תשיעי - "שער שמיני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון: תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע.
  2. ^ ראה: "הדרך לחיים של משמעות", עמודים 8–10, סימון יעקובסון, תל אביב ישראל, 1996
  3. ^ היכל תשיעי - "שער שלישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  4. ^ היכל תשיעי - "שער תשיעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  5. ^ אם כי לעיתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "שיחות קודש". סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד. ניתן לראות את הסט בפורמט ספר באתר שיחות קודש.
  6. ^ כבר החל משנה קודם יצאו לאור חוברות מהדברים שאמר סמוך לאמירתן
  7. ^ נכון לאדר ב' תשע"ט, 2019
  8. ^ 2019
  9. ^ חדש על המדף: כרך ראשון של דברי משיח לשנת תנש"א
  10. ^ נכון לתשרי תשע"ט, ספטמבר 2018
  11. ^ היכל תשיעי - "שער ראשון" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  12. ^ אדר ב' תשע"ט, מפתח מאמרי ודרושי הרבי מלובביץ', ב'פתח דבר'
  13. ^ 'תשרי - כסלו' בחלק א' וכן הלאה
  14. ^ חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבע השנים האחרונות - בכרך אחד
  15. ^ החומר קיים גם בסדרה תורת מנחם - התוועדויות
  16. ^ נכון לסיוון תשע"ח כרכים על י"ד כסלו - דרושי חתונה, י"ט בכסלו, י' בשבט - באתי לגני (2 כרכים), חג הפורים, י"א בניסן (2 כרכים) וי"ב-י"ג בתמוז
  17. ^ תם ולא נשלם: הופיע הכרך האחרון של ספר המאמרים, חב"ד אינפו
  18. ^ היכל תשיעי - "שער חמישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  19. ^ היכל תשיעי - "שער עשירי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת. ורשימות על התניא הם שער אחד עשר
  20. ^ נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער
  21. ^ מנחם מנדל קפלן, "סקירה מקיפה אודות לוח היום יום", ועד תלמידי התמימים, תשס"ט, כפר חב"ד
  22. ^ במקור באנגלית: From Day to Day - Young Scholars's Pocket Calendar 5703
  23. ^ 23.0 23.1 ערך "מענדל שניאורסון", תרגם לאנגלית ניסן מינדל
  24. ^ היכל תשיעי - "שער רביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  25. ^ היכל תשיעי - "שער שני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  26. ^ הקדמה לספר "קונטרס ענינה של תורת החסידות", עם שיעורי הרב יואל כהן, ספריית מעיינותיך והוצאת ספרים קה"ת, 2017, ירושלים
  27. ^ הרב מרדכי-מנשה לאופר, "הוצאה לאור", התקשרות גליון 500
  28. ^ מהדורה שלישית באתר היברובוקס
  29. ^ הספר באתר היברובוקס
  30. ^ מהדורה מורחבת של "ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש" וערוכה מחדש על ידי הרב א. חנוך גליצנטשיין יצאה לאור בסדרה "ספר התולדות" של אדמו"רי חב"ד.
  31. ^ המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס ומזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר.
  32. ^ במשך השנים נמצאו עוד מאמרים שלא נזכרו ברשימה ונדפסו באייר ה'תשמ"א בעריכת הרב נפתלי גרינברג, יחד עם רשימת מאמרי אדמו"ר מוהר"ש, בתוספת הערות מהרבי שרשם על גליונות ספרו. בסיון ה'תשמ"א נדפסה השלמה נוספת. לאחר מכן התגלו עוד מאמרים שנדפסו.
  33. ^ ראו: יהושע מונדשיין, הרבי מו"ל את ספרו של זקינו באתר שטורעם. י"ג אדר תשס"ח. מתוך כתבה בשבועון כפר חב"ד גיליון 938
  34. ^ מופיע באגרות קודש כרך כ"ז