ספר ברוך

ספר ברוך הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך. הספר מיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה, שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר ארבעה פרקים. הוא נחשב חלק מהקאנון הקתולי ומופיע בוולגטה.

שפת המקור וזהות המחבר

החוקרים סבורים כי הספר נכתב במקורו בעברית, אך אבד בשפה זו.^[^{דרוש מקור]} אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי, אולם טוען כי זיהוי הספר לתקופת חורבן בית ראשון שגוי ומשער כי הספר חובר בערך בשנת 75 לספירה, כלומר 5 שנים לאחר חורבן בית שני ואולי גם לאחר מותם של אספסינוס וטיטוס. ^[1]הספר מיוחס לברוך בן נריה, אולם אם השערתו של כהנא נכונה, מדובר בפסאודואפיגרפיה.

על פי הניתוח הספרותי נכתב כל הספר על ידי מחבר אחד. הוא כולל חלק של פרוזה וחלק של פיוט.

קטע הפרוזה בספר מתחלק לשלושה חלקים:

תיאור קריאת הספר לפני הגולים לבבל.
נוסח הווידוי שהתוודו השרידים שבירושלים – צידוק הדין על הפורענות שבאה עליהם עקב עוונותיהם.
נוסח וידוי נוסף של הגולים בבבל.

ספר ברוך. בתרגומו של אברהם כהנא. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

גם קטע הפיוט בספר מתחלק לשלושה חלקים:

בחלק הפיוטי של הספר ניכרת השפעה של ישעיהו השני, משלי, איוב ואף ספר בן סירא.

אברהם כהנא, ספר ברוך, בתוך: הספרים החיצונים, חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 24-35
ספר ברוך, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 25–39.
יוסף קלוזנר, "ספר ברוך בלשון כושית" מאת יוסף קלוזנר. תדפיס מתוך כתב-העת השילוח, כרך VIII, חוברת מ"ה, 1903?, עמודים [236]-252.

מדיה וקבצים בנושא ספר ברוך בוויקישיתוף