פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חוסר עיסוק בספר עצמו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב על ידי הראב"ד השני (הרב אברהם ב"ר יצחק אב בית דין), במאה השתים עשרה ושימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס. הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים ובייחוד בספר הלכות גדולות.

תוכן עניינים

מהדורת אוירבךעריכה

באמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ"ח) יצא הספר לאור על ידי הרב צבי בנימין אוירבך (הרב הצב"א) מגרמניה, שהוסיף לו ביאור בשם "נחל אשכול". אוירבך כתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה'[1] שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.

לאחר מותו של אוירבך פרסם שלום אלבק נגד מהדורת אוירבך וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שהספר קיים בספריות הידועות בשני כתבי יד דומים, בהם כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של אוירבך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של אוירבך, או רעיונות שהעתיק מספרי זמנו. אלבק טען: "היכן כתב היד הזה?"

בשעתו עם פרסום הספר על ידי אוירבך הוא התקבל ללא עוררין, היות שאוירבך היה דמות רבנית שלא היה ניתן להעלות על הדעת לחשוד בו בזיוף. אפילו בספרי הלכה מקובלים כמו "משנה ברורה" הוא מובא מספר פעמים. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. כעבור תקופה פירסמו הרב חנוך ארנטרוי והרב יעקב שור כתב הגנה על הרב אוירבך בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג" שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א) להרחיב את טענותיו.

אלבק לא קיבל את דברי ההגנה על מהדורת אוירבך, והוא ההדיר "אשכול" משלו על פי כתבי היד הקיימים, מהדורה שלבסוף יצאה לאור על ידי בנו חנוך אלבק. במאמרו "מחוקקי יהודה" טען אלבק כי ספר האשכול הוא למעשה "מהדורה קצרה" של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי הברצלוני.[2]

לדעת ישראל תא שמע ויעקב זוסמן, מהדורת אוירבך אכן מזויפת אך היא לא זויפה בידי הרב אוירבך, כפי שטען אלבק, אלא אכן התבססה על כתב יד אחר שהיה בידיו. כתב יד זה עצמו זויף בידי אדם אחר במאה ה-14, והם משערים שהוא נעשה בידי רבי משה די ליאון.[3]

לקריאה נוספתעריכה

  • שלמה יוסף זווין, סופרים וספרים, כרך ראשון עמ' 106
  • הרב זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א עמ' 488
  • הרב אליעזר יהודה בראדט, ליקוטי אליעזר, ירושלים תש"ע, עמוד סד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלום אלבק שיער שה'מגיה' הוא רפאל קירכהיים מפרנקפורט מחברו האנונומי של קטלוג אוסף כרמולי בפרנפקורט.
  2. ^ שלום אלבעק, ‏מחוקקי יהודה, ברסלויא תרע"א, באתר HebrewBooks.
  3. ^ ישראל תא שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו, עמ' 40-41.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.