ספר האשכול
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חוסר עיסוק בספר עצמו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה. ספר זה שימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס. הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים והרי"ף, ולדברי שלום אלבק הוא מהווה בעיקרו קיצור מספר העתים של ר' יהודה הברצלוני, רבו של ראב"י אב"ד. תוכן הספר בעיקרו כעין פסקי הרי"ף והרא"ש (כמו שכתב הנחל אשכול בהקדמתו).
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אברהם בן יצחק מנרבונה  |
| נושא |
הלכה |
| הוצאה | |
| עורך |
צבי בנימין אוירבך |
  | |
הדפסת החיבור והטענות על הזיוף במהדורת אוירבך
עריכהבאמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ"ח-תרכ"ט) הודפסה בשלושה חלקים מהדורה ראשונה של ספר האשכול בידי הרב צבי בנימין אוירבך מהלברשטאדט. הרב אוירבך תכנן להשלים את הדפסת החיבור בחלק נוסף שהוא תכנן להדפיס (כך הוא כתב בתחילת החלק השלישי), אך הוא לא הספיק לעשות זאת. זמן רב לאחר פטירתו נדפס חלק זה באופן חלקי בלבד (הוצאת מכון הערי פישעל, ירושלים תשמ"ו). הרב אוירבך צירף למהדורתו ביאור בשם "נחל אשכול", והוסיף מבוא על זיהוי המחבר ותולדותיו. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה'[1] שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.
לאחר מותו של הרב אוירבך פרסם שלום אלבק מאמר נגד ספר האשכול במהדורת אוירבך, וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שקיימים שני כתבי יד ידועים של ספר האשכול (אחד מהם היה ברשותו של הרב אוירבך), ובהם יש רק כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. לעומת זאת, אין שום כתב יד קיים בעולם הדומה לנוסח שהדפיס הרב אוירבך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של הרב אוירבך עצמו, או קטעים שהעתיק מכתבי ראשונים אחרים ומספרי זמנו.
בתגובה, פרסמו הרב חנוך ארנטרוי, הרב יעקב שור, הרב דוד צבי הופמן ופרופ' אברהם ברלינר כתב הגנה על הרב אוירבך בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בעברית ובגרמנית. הם הראו כי הרב אוירבך, על כתב היד שהיה בידיו, ציין בכמה מקומות בשוליים לקיומו של כתב יד נוסף שבו חלקים נוספים, שנמצא לכאורה בידי אדם בשם "משה מערציג". על תהייתו של אלבק היכן נמצא אם כן כתב היד הזה, ואם משה מרציג בכלל התקיים, הם טענו כי אכן ידוע אדם בשם זה, וכי עם פטירתו ציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א), בו חזר על טענותיו בהרחבה.
בשעתו, עם פרסום הספר על ידי אוירבך, הוא התקבל ללא עוררין, מפני שאוירבך היה דמות רבנית ידועה, ולא היה ניתן להעלות על הדעת אפשרות של חשד בזיוף. הספר, במהדורת אוירבך, צוטט כמה פעמים גם בספרי הלכה מקובלים כגון "משנה ברורה".
אלבק לא קיבל את דברי ההגנה על מהדורת אוירבך, והוא ההדיר "אשכול" משלו על פי כתבי היד הקיימים, מהדורה שלבסוף יצאה לאור על ידי בנו חנוך אלבק. במאמרו "מחוקקי יהודה" טען אלבק כי ספר האשכול הוא למעשה "מהדורה קצרה" של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי הברצלוני.[2]
לדעת ישראל תא שמע ויעקב זוסמן, מהדורת אוירבך אכן מזויפת אך היא לא זויפה בידי הרב אוירבך, כפי שטען אלבק, אלא אכן התבססה על כתב יד אחר שהיה בידיו. כתב יד זה עצמו זויף בידי אדם אחר במאה ה-14, והם משערים שהוא נעשה בידי רבי משה די ליאון.[3]
לקריאה נוספת
עריכה- שלמה יוסף זוין, "סופרים וספרים, כרך ראשון עמ' 106"
- הרב זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א עמ' 488
- הרב אליעזר יהודה בראדט, ליקוטי אליעזר, ירושלים תש"ע, עמוד סד.
קישורים חיצוניים
עריכה- ספר האשכול, באתר היברובוקס, מהדורת אוירבך. חלק רביעי באתר אוצר החכמה
- ספר האשכול, באתר היברובוקס, מהדורת אלבק
- המגיה, ביקורת על ספר האשכול, החלוץ תרכ"ט, עמ' 165
- שלום אלבק, כופר האשכול, וורשא תרע"א, באתר היברובוקס
- הרב חנוך ארנטרוי, הרב יעקב שור, הרב דוד צבי הופמן ופרופ' אברהם ברלינר, צדקת הצדיק, ברלין תר"ע, באתר היברובוקס
- פרופ' שלמה זלמן הבלין, עוד על ה'אשכול' מהדורת הרב אויערבך, מתוך ישורון, כרך יג, עמ' תשא
- הרב דוד דבליצקי, חידושי דינים ופירושים הנמצאים מקבילים בס' ראב"ן ובס' האשכול הוצאת רצב"א (
להורדה), התפרסם במקור במאסף עץ חיים. - הרב אריאל אפרים אהרונוב בירורים נוספים אודות ספר האשכול מהדורת הרב אויערבך ( להורדה), התפרסם במקור במאסף עץ חיים, אלול תשע"ה.
- Adiel Breuer, Fragments of a New Manuscript of Sefer Ha-Eshkol, BOOKS WITHIN BOOKS MAGAZINE, 03/10/2021
- דיון והפניות בנושא בפורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
עריכה- ^ שלום אלבק שיער שה'מגיה' הוא רפאל קירכהיים מפרנקפורט, מחברו האנונימי של קטלוג אוסף כרמולי בפרנקפורט.
- ^ שלום אלבעק, מחוקקי יהודה, ברסלויא תרע"א, באתר היברובוקס.
- ^ ישראל תא שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו, עמ' 40-41.