ספר המעשים לבני ארץ ישראל

ספר המעשים לבני ארץ ישראל או "ספר המעשים שלבני ארץ ישראל" הוא קובץ מנהגים של בני ארץ ישראל שנכתב לאחר חתימת התלמוד הירושלמי. בני ארץ ישראל נהגו לפיו, ככל הנראה, במאות ה-7 וה-8 לספירה הנוצרית.

מתקופה זו, ימי השלטון הביזנטי בארץ-ישראל, השתמרו שרידים של הלכות המכונות המעשים לבני ישראל, בכתבי-יד שהתגלו בגניזה הקהירית, וגם בספרות הגאונים והראשונים, בימי הביניים. לספר זה היו שתי מהדורות כאשר הראשונה נוהגת לפי התלמוד הירושלמי ואילו המהדורה השנייה נותנת יותר דגש לתלמוד הבבלי.

הלכות אלה פותחות צוהר אל חיי היהודים בארץ-ישראל באותה תקופה, לא רק מנקודת מבט של תולדות ההלכה, אלא חושפות גם היבטים היסטוריים של חיי החברה, התרבות והכלכלה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית ובנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.