ספר העתים

ספר הלכה יהודי

ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני. זמן כתיבתו המדויקת של הספר אינה ידועה, אבל הרב יעקב שור הסיק שהוא נכתב בחיי הרי"ף (נפטר בשנת 1103) מכיוון שלכל אורכו של החלק שהשתמר בידינו לא מופיעה ברכת המתים ליד שמו של הרי"ף אך היא מופיעה ליד שמותיהם של חכמים אחרים.
הספר עוסק בהלכות התלויות בזמן, אך רובו של הספר אבד והשתמר ממנו רק השער השני שבו מופיעות הלכות שבת ועירובין (גם הוא לא בשלמות).

מאז כתיבתו ובמשך כ-800 שנה לא הודפס הספר והיה מצוי רק בכתבי יד. הספר הודפס לראשונה בשנת תרס"ג (1903) עם פירוש "עתים לבינה" מאת הרב יעקב שור.

בשנת תש"ח (1948) התפרסמו בכתב העת סיני (ט"ז) שני קטעים נוספים מתוך הספר. בשנים האחרונות הצליח הרב עדיאל ברויאר לאתר כ20 קטעים נוספים מספר העתים (כמעט כולם פורסמו בישורון כרך לד).

השימוש בספר

עריכה

הספר היה מצוי אצל הראשונים, ורבים מהם הזכירו אותו והביאו הלכות בשמו (גם מאותם חלקים שאבדו ולא הגיעו לידינו).
דוגמאות:

  • תוספות מסכת ברכות דף יז עמוד ב ד"ה 'תרי זימני': וראיתי בספר העתים שחבר הרב רבי יהודה בר ברזילי ששמע שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם בכלה דאלול ובכלה דאדר.
  • המאור הקטן מסכת פסחים דף ה עמוד א: ומה שכתב בספר העתים ובפסוקות לרבינו שלמה שהלכה כר"י אין אנו למדים מהם וכן פסקו הגאונים ז"ל כמו שכתבתי.
  • הר"ן על הרי"ף מסכת סוכה דף ב עמוד ב: וכן נראה ממה שכתב הרב אלברצילוני ז"ל בספר העתים ובשם גאון שאין צורת פתח מועיל להשלים שיעור דופן בשתי דפנות הסוכה.
  • רא"ש מסכת שבת פרק ב סימן א': ובספר העתים הביא מתשובת הגאונים וששאלתם אם מותר לכרוך שעוה על הפתילה של פשתן ולהדליק בה בשבת. כך ראינו דאסור לעשות כן.
  • ספר כפתור ופרח פרק ה: ולפי מה שהתבאר מסתברא דלדעת בעל ספר העתים ז"ל שהוא הרב אל ברצילוני דהוא הדין אם הגוי חולב לעשות גבינה מאותו חלב לא למוכרו כמות שהוא.

בעל ספר העיטור, כשמזכיר סתם 'כתב הרב המחבר', כוונתו לספר העיתים[1].

בארבעה כתבי יד שהשתמרו בידינו נמצא קובץ של תשובות גאונים אשר חלק ניכר מתוכו לוקט מתוך ספר העתים. מתוך קובץ זה הדפיס הרב מוספיה את קובץ תשובות הגאונים המכונה על שמו או על שם מקום ההדפסה - ליק. בנוסף, חלק משמעותי מתוך קובץ תשובות הגאונים שערי תשובה מכיל עיבוד של תשובות מקובץ התשובות הנזכר שהשתמר בארבעה כתבי יד.[2]

בתקופת האחרונים פחתו הציטוטים ממנו, מפני שלא היה מצוי אלא בכתבי יד בודדים. רק לאחרונה, לאחר שהודפס בשנת תרס"ג, חזרו הפוסקים לצטטו.

מבנה הספר

עריכה

ספר העיתים הוא ספר הלכה המחולק להלכות לפי נושאים. בכל נושא ונושא העתיק ר' יהודה את לשון הלכות הרי"ף (לרוב בלי לציין זאת במפורש) ואליה סיפח תשובות רבות מהגאונים, פסקי הלכה ופירושים של הגאונים ושל רבנו חננאל, ואף מסורות הלכתיות ספרדיות. לעיתים מביע ר' יהודה גם את דעתו האישית.

בין החיבורים שהיו מונחים על שולחנו של ר' יהודה ניתן למצוא את שאילתות דרב אחא, הלכות פסוקות, הלכות גדולות, הלכתא גברוותא של ר' שמואל הנגיד ועוד. במקומות רבים ספר העיתים הוא המקור היחיד שיש בידינו לדברי הגאונים בעניין מסוים.

קישורים חיצוניים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • ש' אלבק, 'מחוקקי יהודה', בתוך: תפארת ישראל: מנחת תודה ומזכרת אהבה לכבוד מורנו ורבנו ישראל לוי ביום מלאת לו שבעים שנה, בעריכת מ' בראנן וי"מ עלבאגען, ברסלוי תרע"א, עמ' 104–131 (ובתדפיס נפרד, ברסלוי תרע"א)
  • י' תבורי, 'מקורותיו של ספר שו"ת הגאונים "שערי תשובה"', עלי ספר, ג (תשל"ז), עמ' 5–19
  • נ' דנציג, 'תשובות הגאונים 'שערי תשובה' ו'שו"ת מן השמים'', תרביץ, נח (תשמ"ט), עמ' 21–48
  • ע' ברויאר, 'קטעים חדשים מספר העתים', ישורון, לד (תשע"ו), עמ' כה–סד

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שו"ת תשב"ץ ח"א סימן ט"ו.
  2. ^ ש' אלבק, 'מחוקקי יהודה', בתוך: תפארת ישראל: מנחת תודה ומזכרת אהבה לכבוד מורנו ורבנו ישראל לוי ביום מלאת לו שבעים שנה, בעריכת מ' בראנן וי"מ עלבאגען, ברסלוי תרע"א, עמ' 104–131 (ובתדפיס נפרד, ברסלוי תרע"א); י' תבורי, 'מקורותיו של ספר שו"ת הגאונים "שערי תשובה"', עלי ספר, ג (תשל"ז), עמ' 5–19; נ' דנציג, 'תשובות הגאונים 'שערי תשובה' ו'שו"ת מן השמים'', תרביץ, נח (תשמ"ט), עמ' 21–48