ספר זרובבל

ספר זרובבל הוא ספר מיסטי אפוקליפטי אודות הגאולה וביאת המשיח (מדרש גאולה). מועד כתיבת הספר אינו ידוע בדיוק, אך לפי דעת רוב החוקרים הוא מתייחס לאירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל מן המאה ה-6 וראשית המאה ה-7.

לדברי חוקר המיסטיקה היהודית יוסף דן:

ספר זרובבל הוא היצירה האפוקליפטית העברית המגובשת והשלמה ביותר שעברה מהעת העתיקה אל ימי הביניים, והשפעתה על עיצוב דמותו של קץ הימים בתודעה היהודית בימי הביניים ובראשית הזמן החדש הייתה גדולה יותר מאשר כל טקסט אחר

— יוסף דן, אפוקליפסה אז ועכשיו, ירושלים 2000 עמוד 80

עלילת הספר וסגנונו

בסיפור המסגרת נגלה מלאך (מיכאל, מטטרון) אל זרובבל בן שאלתיאל, שליט יהודה האחרון מבית דוד. זרובבל מבקש ממנו שיגלה לו את אשר יתרחש באחרית הימים. הספר הוא תשובת המלאך. המשיח הוא מצאצאיו של זרובבל ושמו מנחם בן-עמיאל. שם אמו חפציבה, שר הצבא של משיח בן-דוד (מנחם בן-עמיאל) הוא נחמיה בן חושניאל כלומר הוא משיח בן יוסף כלומר דמותו של "מצביא המשיח" במיתולוגיה העברית, שנועד ללחום את "המלחמה האחרונה" ולמות בה ועל ידי כך לפנות מקום לביאת המשיח. בתקופת הספר מתחוללת מלחמת גוג ומגוג, כלומר מלחמה של אומות העולם. המלך הנוכרי הגדול מכולם הוא ארמילוס. ארמילוס הוא בן לאב שטני (בליעל, אולי השטן עצמו) ולאם שהיא פסל שיש יפהפה. שיערו ירוק, ראשו צר ועיניו עקומות. אחריו יתעו כל העמים למעט ישראל. ייתכן שארמילוס הוא אלא סירוס שמו של רומולוס - אחד ממיסדי רומי (רמוס ורומולוס), וכן שמו של קיסר רומי האחרון - רומולוס אוגוסטולוס.

במלחמה העצומה נהרג נחמיה בן חושניאל אך חפציבה ממשיכה להנהיג את היהודים הנאמנים הנותרים למלחמה אחרונה עם ארמילוס וסיעתו, לבסוף מנצחים היהודים ומנחם מוכתר למלך המשיח.

הספר הוא פסאודואפיגרפיה, כלומר נכתב במאה ה-7 אך מיוחס לזרובבל שחי יותר מאלף שנים קודם לכן וכתוב בסגנון מקראי כביכול. הדבר מסייע להגברת אמינות הנבואה. הנבואה הראשונה של המלאך לזרובבל היא אודות שיבת ציון וחורבן בית שני, אירועים שלא היו ידועים לזרובבל, אך היו מוכרים היטב לכותב הספר. כך נוצר רושם של נבואת אמת. בהמשך מתואר ההווה או העבר הקרוב של המחבר, לאמור "מלחמת גוג ומגוג" בין הפרסים לביזנטים (ראו בהמשך רקע היסטורי) אותה חווה וגם הוא טבוע בחותם של אמינות, מבעד לסגנון הנבואי והחידתי. הסיום הוא הנבואה לעתיד לבוא - נבואת הגאולה והנקם. התבנית הזו, החוזרת במדרשי הגאולה אמורה להקנות לקוראים אמונה ונחמה.

חפציבה היא דמות מסתורית כיוון שבדרך כלל ביהדות אם המשיח איננה דמות חשובה, בעוד שבספר זרובבל היא המנהיגה את התופעה המשיחית. יוסף דן רואה בכך רמז להשפעה נוצרית ובייחוד רמז לתפיסה הנוצרית שהעמידה במרכז הפולחן הדתי את דמותה של מרים, אם ישו בתקופה הביזנטית. חפציבה אינה מופיעה בכל העיבודים לספר שבחן יוסף דן לפיכך משער דן כי מחבר הספר לא ראה בעניין סכנה אך ממשיכי דרכו ביקשו להרחיק כל רמז לדמיון לסיפור ישו.

רקע היסטורי

לדעת חוקרים רבים, בהם ההיסטוריון מיכאל אבי יונה, אירועי הספר מתייחסים לשבר הגדול של כישלון המרד היהודי האחרון ברומא, ההתקוממות היהודית בזמן הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל (שנת 614 לספירה). בתקופה זו נדמה היה שהמלחמה בין האימפריה הפרסית הסאסאנית בראשות כוסרו פרוויז לבין האימפריה הביזנטית בראשות הקיסרים פוקאס והרקליוס עתידה לסייע ליהודים להפוך שוב לבעלי עצמאות מדינית בירושלים. היה זה זמן קצר לאחר שהקיסר הביזנטי פוקאס, ששלט בארץ ישראל, הוציא גזירת שמד לפיה על כל יהודי ממלכתו להתנצר. לפיכך ייתכן שהוא מועמד טוב להיות "ארמילוס" (יוסף דן סבור ש"ארמילוס" הוא שיבוש של "רומולוס אוגוסטולוס" (מת בסביבות 511), הקיסר האחרון של האימפריה הרומית במערב).

במלחמת העולם הזו הפרסים היוו כח חילוני נייטרלי בניגוד ל"מלכות אדום הרשעה", ביזנטיון הנוצרית, לפיכך היהודים תמכו בפרס, שכבשה את הארץ. השלטון הפרסי, לפי מורשת כורש, התיר ליהודים לקיים שלטון עצמאי בירושלים ואף להפרע משכניהם הנוצרים. התסיסה המשיחית בקרב העם הייתה רבה ביותר והייתה אף תכונה לקראת הקמת בית המקדש. אולם, תוך זמן קצר (כשלוש שנים) השתנתה תמונת המצב הגאו-פוליטית והשליט הפרסי החליט לכרות ברית עם הנוצרים דווקא ולאפשר לכהני הדת שלהם לשלוט בירושלים. יהודי ירושלים הוגלו ונאסר עליהם להיכנס לעיר, רבים מהם נוצרו בכוח או נהרגו. האכזבה הנוראה, טוענים החוקרים, מצאה לה ביטוי ביצירה האפוקליפטית לפיה על משיח בן יוסף למות כדי לאפשר את המערכה האחרונה על הגאולה.

השפעתו הספרותית בימי הביניים

ספר זרובבל נודע ונקרא בקרב כמה מחשובי חכמי ישראל בימי הביניים, אך חרף עתיקותו היחסית לא כולם החשיבוהו כספר סמכותי כמו ספרות חז"ל הקלאסית. כך למשל רבי אברהם אבן עזרא כותב:

כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה, אין לסמוך עליו, ואף כי [=ובמיוחד אם] יש בו דברים שמכחישים הדעה הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם.

— פירוש לשמות ב' כ"ב

אחרים בימי הביניים דווקא אימצו את הספר ונמצאו עיבודים לכמה מרעיונותיו. ההד החשוב ביותר לספר הוא בספר האמונות והדעות של רבי סעדיה גאון, מן המאה ה-9, מאמר שמיני (מאות ז' ואילך).

הדים ספרותיים נוספים לספר זרובבל נמצאו גם בפיוטים רבים.

נוסחי הספר והמחקר

הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'רע"ט[1]. לאחר מכן נדפס, על סמך נוסח משובש, על ידי אהרן ילינק בבית המדרש.

חלוץ העוסקים בספר באופן מדעי היה י. לוי שההדיר כתבי יד ומהדורות דפוס שהיו מוכרים עד ראשית המאה ה-20 במאמר:

• I. Levi, `L'apocalypse de Zrobabel', REJ 68, (1914), pp. 131-144.

יהודה אבן שמואל ביצע עבודת בדיקה מעמיקה של הנוסחים שהיו בפני לוי ונוסחים אחרים ופרסם נוסח מדויק ומדעי של הספר, המבוסס בעיקר על כת"י קושטא, בספרו מדרשי גאולה (ראו ב"לקריאה נוספת"). לפי דבריו: "לא היססתי מהעביר חלקים שלמים ממקום למקום. תקנתי עשרות תיקונים סגנוניים, כרונולוגיים וענייניים".

המהדורה העדכנית ביותר, הכוללת גם תרגום לאנגלית היא:

• M. Himmelfarb, `Sefer Zrobavel', D. Satern & M.J. Mirsky (eds), `Rabbinic Fantasies', Philadelphia, 1990, pp.67 - 90.

לקריאה נוספת

• יהודה אבן שמואל (קאופמן), מדרשי גאולה, תש"ג עמודים 55 - 88
• יוסף דן, אפוקליפסה אז ועכשיו, ירושלים 2000 עמודים 69 - 80
• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, פרק עשרים ותשעה: אפוקליפסה ומשיחיות - ספר זרובבל.
• מיכאל אבי-יונה, בימי רומא וביזנטיון, ירושלים, תש"ו עמודים 179 - 201
• ישראל קנוהל, המשיח הסובל, על פי ספר זרובבל ומדרש פסיקתא רבתי בתוך: דוד אריאל-יואל (ואחרים, עורכים), מלחמת גוג ומגוג; משיחיות ואפוקליפסה ביהדות - בעבר ובימינו, תל אביב 2001
• עזרא פליישר, בנספח למאמר 'הדותה-הדותהו-חדותא: פולמוס ושיברו' , תרביץ נ"ג, תשנ"ד, עמודים 96 - 92 - השוואת נוסח ספר זרובבל לפיוטים.
• אברהם גרוסמן, מקומה של ירושלים בספרות האפוקליפטית היהודית, יהושע פראוור (עורך), ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה, ירושלים תשמ"ז, עמודים 236 - 248

• Martha Himmelfarb, Jewish Messiahs in a Christian Empire: A History of the Book of Zerubbabel, Harvard University Press, 2017 ISBN 9780674057623

קישורים חיצוניים

• טקסט דיגיטלי של ספר זרובבל
• ספר זרובבל (כולל ניתוח מילוני), באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
• כתב יד של ספר זרובבל, באתר הספרייה הלאומית