ספר נזיקין
ספר נזיקין או לפי גרסאות אחרות ספר נזקים הוא הספר האחד-עשר בסדרת ספריו ההלכתיים של רמב"ם, משנה תורה. הספר עוסק בדינים שהם מצוות שבין אדם לחברו דיני נזיקים, דיני גנבה, דיני גזילה, דיני אבידה, דיני רוצח שמירת נפש ועוד.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רמב"ם |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | משנה תורה |
| ספר קודם | ספר טהרה |
| הספר הבא | ספר קנין |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 14274 |
  | |
הרמב"ם מגדיר את נושאי הספר[1]: "ספר אחד עשר - אכלול בו מצוות שבין אדם לחברו, ויש בהם היזק תחילה בממון או בגוף. וקראתי שם ספר זה ספר נזקים".
מבנה הספר ותוכנו עריכה
הפסוק הפותח את הספר עריכה
כדרכו בספרי משנה תורה הרמב"ם פותח כל ספר בפסוק. את ספר נזיקין בוחר הרמב"ם לפתוח בפסוק העוסק בשנאת בצע. הפסוק אותו בוחר הרמב"ם הוא פסוק מספר תהילים[2]: "הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע".
בפסוק זה מתפלל דוד המלך לה' שיטה את ליבו לדברי תורה ולא אל בצע כסף.
הנושאים הכלולים בספר עריכה
המצוות המתבארות בספר עריכה
בספר זה נכללו 36 מצוות, מתוכם 16 מצוות עשה ו20 מצוות לא תעשה.
חלוקת המצוות לפי סדר ההלכות:
- הלכות נזקי ממון - נכללו בו 4 מצוות עשה: (א) דין השור; (ב) דין ההבער. (ג) דין הבור. (ד) דין הבעירה.
- הלכות גניבה - נכללו בו 7 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה ו5 מצוות לא תעשה: (א) שלא לגנוב ממון. (ב) דין הגנב. (ג) לצדק המאזניים עם המשקלות. (ד) שלא יעשה עוול במידות ובמשקלות. (ה) שלא יהיה לאדם אבן ואבן איפה ואיפה, אף על פי שאינו לוקח ונותן בהם. (ו) שלא יסיג גבול. (ז) שלא לגנוב נפשות.
- הלכות גזילה ואבידה - נכללו בו 7 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה ו5 מצוות לא תעשה: (א) שלא לגזול. (ב) שלא לעשוק. (ג) שלא לחמוד. (ד) שלא להתאוות. (ה) להשיב את הגזילה. (ו) שלא יתעלם מן האבדה. (ז) להשיב האבידה.
- הלכות חובל ומזיק - נכללה בו מצות עשה אחת, והיא דין חובל בחברו או מזיק ממון חברו.
- הלכות רוצח ושמירת נפש - נכללו בו 17 מצוות, מתוכם 7 מצוות עשה ו10 מצוות לא תעשה: (א) שלא לרצוח. (ב) שלא ליקח כופר לנפש רוצח, אלא יומת. (ג) להגלות הרוצח בשגגה. (ד) שלא ליקח כופר למחויב גלות. (ה) שלא יומת הרוצח כשירצח, קודם עמידה בדין. (ו) להציל הנרדף בנפשו של רודף. (ז) שלא לחוס על הרודף. (ח) שלא לעמוד על דם. (ט) להפריש ערי מקלט ולהכין להם הדרך. (י) לערוף את העגלה בנחל. (יא) שלא יעבוד באותה קרקע ולא תיזרע. (יב) שלא לשים דמים. (יג) לעשות מעקה. (יד) שלא יכשיל תמים בדבר. (טו) לפרוק עם מי שנכשל בדרך. (טז) לטעון עימו. (יז) שלא יניחנו בדרך נבהל במשאו וילך לו.
פסקים ייחודיים עריכה
כלב שנטל את החררה עריכה
הרמב"ם מביא מקרה מהתלמוד מסכת בבא קמא בדין כלב שלקח חררה (עוגה עם גחלים) בפיו והלך לגדיש (ערימת תבואה), אם הניח את החררה בגדיש ואכל אותה ובתוך כך שרף את כל הגדיש, והדין הוא שעל החררה ועל המקום בה הניח את החררה משלם נזק שלם, ועל הגדיש כולו משלם חצי נזק. ואם הכלב גרר את החררה על הגדיש ובתוך כך הולך ושורף - על החררה משלם נזק שלם, ועל מקום הגחלת משלם חצי נזק, ועל שאר הגדיש פטור. כיוון שזה שינוי של צרורות - ולכן הדין יהיה שפטור.
הראב"ד חולק על הרמב"ם וכותב שחייב בתשלום רביע הנזק שכן בצרורות בשינוי משלם רבע נזק.
פרשני הספר עריכה
נושאי כליו של הרמב"ם:
אחרונים:
- אור שמח - הרב מאיר שמחה הכהן.
- אבן האזל - הרב איסר זלמן מלצר.
מהדורות מבוארות:
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - מפעל משנה תורה.
- משנה תורה לרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
קישורים חיצוניים עריכה
ראו גם עריכה
- חצי נזק (דף פירושונים)
הערות שוליים עריכה
- ^ בהקדמה למשנה תורה.
- ^ תהילים קי"ט פסוק לו.