סצנה
סצנה היא רצף בהתרחשות עלילה, המצומצם לזמן אחד ולמקום אחד. זהו אחד מן המרכיבים הבסיסיים של כל יצירה עלילתית נרטיבית, כגון סרט קולנוע, סרט טלוויזיה או מחזה.
כך, למשל, בסרט "קזבלנקה", סצנת הסיום אורכת כשש וחצי דקות ומתרחשת בשדה התעופה (אמנם יש שוט אחד שבו ההתרחשות עוברת לאחת הדמויות העושה דרכה ברכב לשדה התעופה, אך הדבר אינו פוגם באחדות המקום ואחדות הזמן של הסצנה).
ההצגה "12 המושבעים" כוללת בתוכה סצנה אחת בלבד, משום שהעלילה כולה מתרחשת ברצף זמן אחד, ללא קטיעות או קפיצות בזמן, ובמקום אחד – חדר הדיונים של המושבעים, ללא מעבר לחלל אחר.
בקולנוע ובטלוויזיה, מספר סצנות עוקבות, המהוות יחד יחידה עלילתית אחת, מכונות "רצף" (Sequence). בתיאטרון, רצף כזה מכונה "מערכה".
בקולנוע
עריכהבתהליך עשיית סרטי קולנוע ווידאו, מקובל לחשוב על סצנה כעל פעולה המתרחשת במקום אחד במשך זמן רציף. בשל היכולת לערוך עבודות חזותיות מוקלטות, סצנה קולנועית, בדרך כלל, הרבה יותר קצרה מסצנה שבמחזה. סצנות בעלות תוכן מסוים, המופיעות לעיתים תכופות בסרטי קולנוע רבים ושונים, זכו לכינויים, כגון סצנת אהבה, סצנת סקס, סצנת עירום, סצנת חלום, סצנת פעולה, סצנת מרדף מכוניות, סצנת התרסקות וכדומה. לסרט קולנוע, בדרך כלל, יש סצנת פתיחה וסגירת סיום.
סצנה היא חלק מסרט, כמו גם מערכה, רצף ורקע. בעוד המונחים, המתייחסים להמשכיות של הצפייה, הם תוצאה ישירה של תפעול המצלמה או עבודת העריכה, המונח "סצנה" מתייחס להמשכיות של הפעולה עצמה, והקשרה בזמן ובמקום.
המונח עשוי להתייחס לקטע מתוך הסרט, שנלקח מהתסריט, מהסרט הערוך והמוגמר, או שהוא עשוי להתרחש רק בתוך מוחו של הצופה, המנסה להבין את ההיגיון של רצף הפעולות המוצגות בפניו. לדוגמה, ישנן סצנות הכוללות פעולות המתרחשות במקביל, שאף מצולמות בלוקיישנים שונים, אך הן מתחברות יחדיו, במוחו של הצופה, באמצעות שימוש באמצעי תקשורת, כמו למשל מכשיר טלפון, שיחת וידאו, וכו'.
לעומת זאת, תסריטים של סרטי קולנוע הוליוודיים קלאסיים היו מחולקים למערכות, אך השימוש בחלוקה זו בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית הוא מועט. הסצנה חשובה על מנת לשמור על אחדות הפעולה של הסרט: בעוד שדרמה בימתית מחולקת בדרך כלל למערכות, חלוקת סרט לסצנות נעשתה בדרך כלל בתסריט.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- טל לוין, עכבר העיר אונליין, מ"התפוז המכני" ועד "קיל ביל": סצנות הפתיחה הגדולות של הקולנוע, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2010
