סקאד

טיל בליסטי לטווח קצר
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סקאד (אנגלית: Scud) הוא כינוי נאט"ו לטיל קרקע-קרקע בליסטי לטווח קצר המונע בדלק נוזלי. הטיל הוא מתוצרת ברית המועצות וסימונו הוא SS-1.

משגר סקאד

הטיל תוכנן על ידי משרד התכנון מאקייב על בסיס עקרונות הפעולה של הטיל הגרמני V-2 מתקופת מלחמת העולם השנייה. הטיל מונחה למטרתו בניווט אינרציאלי. כלומר, כנפוני הניהוג בזנב הטיל נעות, על פי נתונים המתקבלים מגירוסקופ בטיל, רק במהלך השלב המונע בטיסתו. ההנחיה נפסקת כאשר המנוע הרקטי כבה ומרגע זה ואילך מסלול הטיל הוא בליסטי ואינו מתוקן. עקב כך דיוק הפגיעה עומד ביחס הפוך לטווח אל המטרה (כלומר, ככל שהטיל נורה למטרה רחוקה יותר, כך יתקשה לפגוע בה במדויק). בטרם הירי, כיוונו של הסקאד אל המטרה נעשה בעזרת תחשיבים בליסטיים המתחשבים בין היתר בנתוני מטאורולוגיים. לכן, על פי הדוקטרינה הסובייטית, לגדוד טילי קרקע קרקע מסוג סקאד ישנם אמצעים עצמאיים לאיסוף נתוני מטאורולוגיה כגון בלונים מטאורולוגיים שמשדר את הנתונים המטאורולוגיים לתחנה הקרקעית באמצעות שידור רדיו.

הדגמים סקאד B וסקאד C הוצגו בשנים 1961 ו-1965 בהתאמה, כאשר כל אחד מהם יכול לשאת ראש קרב נפיץ סטנדרטי, ראש גרעיני בעוצמה של 5 עד 80 קילוטון או ראש נפץ כימי (בדרך כלל גז עצבים מסוג VX).

דגם הסקאד D פותח בשנות ה-80 של המאה ה-20 ויכול לשאת בנוסף לעיל גם ראש נפץ מסוג פצצת דלק-אוויר, 40 פצצות מצרר חודרות מסלולים או 100 מוקשים נגד אדם במשקל 5 ק"ג כל אחד.

אורך כל דגמי הסקאד הוא 11.25 מטרים (פרט לסקאד A הקצר במטר אחד) וקוטרם הוא 88 סנטימטרים (35 אינץ'). הטיל מונע במנוע יחיד המתודלק בתערובת של קרוסין וחומצה חנקתית (סקאד A) או דימתילהידרזין אסימטרי (UDMH) וחומצה חנקתית אדומה מעשנת (RFNA) בדגמים מאוחרים יותר.

השם "סקאד" רווח גם בהתייחסות לדגמים בעלי טווח משופר על חשבון משקל ראש הנפץ והדיוק, מתוצרת עיראק, אשר כונו בכינויים "אל חוסיין" ו"אל עבאס" ונורו לעבר ישראל (39 טילים) וסעודיה (46 טילים) במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. פרט ל"אל עבאס" כל דגמי הסקאד יכולים להיות משוגרים גם ממשגרים ניידים.

דווח בתקשורת על יירוט של חלק מאותם הטילים באמצעות טילי נ"מ מדגם "פטריוט" מתוצרת ארצות הברית, אך נתונים מדויקים לא נחשפו לציבור.

כתוצאה ממתקפת הטילים על ישראל נהרג אזרח ישראלי אחד ועוד עשרות נפצעו. בירי הטילים על סעודיה נהרגו אזרח סעודי ו-28 חיילים אמריקאים. מלבד זאת, מספר הפצועים היה 99. [2]

סמוך לסיומה של מלחמת יום הכיפורים שוגרו שלושה טילי סקאד מצריים לעבר כוחות צה"ל שהיו ממוקמים בראש הגשר בדוואר סואר. אחד הטילים פגע בריכוז משאיות תחמושת וגרם למותם של שבעה חיילים[1]. לאחר שיגור הטילים טענו המצרים כי היו אלה טילי אל קאהר שפותחו במצרים[2].

החל מ-2008, מערכת ה"איסקנדר" מחליפה את טילי הסקאד. מערכת זו מבוססת על שני טילים בכל משגר, מנוע דלק מוצק ויכולת ביות אופטית למטרה.

מאפייניםעריכה

קוד נאט"ו Scud-A Scud-B Scud-C Scud-D
שנת מבצעיות 1957 1964 1965 1989
אורך 10.7 מטר 11.25 מטר 11.25 מטר 12.29 מטר
קוטר 0.88 מטר 0.88 מטר 0.88 מטר 0.88 מטר
משקל כולל 4,400 ק"ג 5,900 ק"ג 6,400 ק"ג 6,500 ק"ג
טווח 180 ק"מ 300 ק"מ 600 ק"מ 700 ק"מ
משקל מטע"ד 950 ק"ג 985 ק"ג 600 ק"ג 985 ק"ג
דיוק (CEP) 3,000 מטר 450 מטר 700 מטר 50 מטר

היסטוריה של שימוש מבצעיעריכה

מלחמת איראן עיראקעריכה

החל מאוקטובר 1982, העיראקים החלו לשגר טילי סקאד לעבר מטרות באיראן. חוקרים רבים מייחסים לשיגור הטילים את הסיבה להפסקת הלחימה שנמשכה כשמונה שנים. גם האיראנים שיגרו טילי סקאד על העיראקים, ככל הנראה טילים שיובאו מלוב. ב-1988, במסגרת מה שכונה לימים "דו-קרב הטילים", העיראקים שיגרו טילי סקאד ששודרגו לדגמים שאפשרו ירי לטווחים רחוקים, לעבר טהראן, קום, אספהאן, שיראז וכרג'. לפי דיווחים שונים, טילים אלו הביאו למותם של כ-2,000 איראנים ולפינוי של מיליוני איראנים מבתיהם[3].

מלחמת האזרחים באפגניסטןעריכה

בין 1989 ל-1992, סביב נסיגת ברית המועצות מאפגניסטן ומלחמת האזרחים נורו בסה"כ 1700–2000 טילי סקאד באחת ממלחמות הטילים הגדולות שהיו בהיסטוריה.

מלחמת המפרץ הראשונהעריכה

בהמשך לפלישת ארצות הברית לעיראק שוגרו 39 טילים לעבר ישראל (חלקם חומשו בראש קרב מבטון[4]) ו-46 טילים לעבר סעודיה.

מלחמת האזרחים בתימןעריכה

במהלך מלחמת האזרחים בתימן בשנת 1994 נורו טילי סקאד בכמות לא ידועה.

בעקבות המעורבות של ערב הסעודית במלחמת האזרחים בתימן, ב-6 ביוני 2015 שיגרו המורדים החות'ים בתימן סקאד לעבר ערב הסעודית ואלו יורטו על ידי טילי פטריוט[5].

מלחמת האזרחים בלובעריכה

במהלך המלחמה שהתרחשה בלוב ב-2011 נורו מספר טילי סקאד.

מלחמת האזרחים בסוריהעריכה

בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה נעשה שימוש תדיר בירי טילי סקאד.

תפוצה נוכחיתעריכה

שמות טילי סקאד לפי תוצרתעריכה

קוד נאט"ו SS-1B Scud-A SS-1C Scud-B SS-1d Scud-C Scud-C - סוגים SS-1e Scud-D
רוסיה  רוסיה R-11 זמליה R-17 אלברוס - - R-17 VTO
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית - הוואסונג-5 הוואסונג-6 נודונג-1 הוואסונג-9
איראן  איראן - שיהאב-1 שיהאב-2 שיהאב-3 -
עיראק  עיראק - - - אל-חוסיין אל-אבאס
תימן  תימן[6] - - - - בורקן-1

לקריאה נוספתעריכה

  • The Ballistic Missile Threat Handbook, Jack Spencer, 2000, חוברת באנגלית, משנת 2000, כולל ניתוח מעבר הטכנולוגיות בין רוסיה, קוריאה הצפונית, ארצות הברית והמדינות השונות שמתפעלות את ה"סקאד", מעודכן לשנת 2000, כולל תמונות ואיורים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא Scud בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה