סקוריה
סְקוֹרִיָה (באנגלית: Scoria) היא סוג של סלע געשי כהה בעל נקבוביות גדולות. היא בדרך כלל בזלתית או אנדזיטית בהרכבה. הסקוריה קלה כתוצאה ממספר גדול של נקבים אליפטיים נראים לעין, אך רוב הסקוריה היא בעלת משקל סגולי גדול מ-1 ושוקעת במים. הנקבוביות הן תוצאה של התנדפות גזים ואדים מתוך הלבה במהלך תהליך הצינון. סלעי הסקוריה מוגדרים לפי המראה החיצוני שלהם, כאשר הרכב המינרלים הבונים אותם שונה ממקום למקום.[1]
 | |
| סוג הסלע | סלע יסוד |
|---|---|
| סביבת היווצרות | געשית |
| הרכב | פלגיוקלז, פירוקסן, אמפיבול ומגנטיט, לעיתים מכיל גבישי אוליבין ופירוקסן |
| תכונות וזיהוי | צבעים: אפור-שחור עד חום-אדום, נקבובי, גבישי, קשה, אבקה מגנטית |
הסקוריה שונה מן הפומיס בכך שיש לה חללים גדולים יותר, ו"קירות" עבים יותר בין החללים. כתוצאה מכך היא כהה יותר וצפופה יותר. ההבדל במרקם הוא כנראה תוצאה של צמיגות נמוכה יותר במאגמה, המאפשרת פעולות מהירות יותר של התנדפות, גידול הבועיות, התמזגות והתנפצות. הסקוריה יכולה להיווצר כחלק מהלבה, או כחלקים מן הטפרה – חומרי הפליטה הגעשיים בהם אפר געשי ופצצות געשיות. לדוגמה, התפרצויות הר הגעש סטרומבולי יוצרות חרוטי סקוריה בעלי פאה תלולה. סקוריה מורכבת מחלקים זכוכיתיים, ולעיתים גם פנוקריסטים.
המחצבה בפונה פאו, אי הפסחא, היא המקור לסקוריה בצבע אדום אשר שימשה את הילידים ליצירת כיפות הסלע המכסות את ראשם של המואי, וכן ליצירת כמה פסלים שלמים.
שמה של הסקוריה מגיע מן המילה היוונית σκωρία, חלודה.
היווצרות עריכה
כאשר מאגמה בהתפרצות מגיעה למקום בו הלחצים נמוכים, מים וגזים מומסים יכולים להתנדף וליצור את הנקבוביות הנראות לעין. כמה מהחללים הקטנים הללו נכלאים כאשר המאגמה מתקררת, ומתקשים. הנקבים בדרך כלל קטנים, כדוריים או אליפטיים, ולא חודרים האחד לשני, ובמקום זאת נוצרים חיבורים קטנטנים בין ה"חדרים". ניתן למצוא חרוטים געשיים המורכבים מסקוריה לאחר התפרצות, מה שיוצר הרי געש עם לועות בפסגתם. כמה דוגמאות הן הר וולינגטון באוקלנד, ניו זילנד או כמה הרים בקווינסלנד, אוסטרליה, בהם נמצאו סוגים מיוחדים של סקוריה שלא נמצאו באף מקום אחר.
שימושים עריכה
חברת "טוף מרום גולן" עוסקת בכרייה של סקוריה בכמה אתרים ברמת הגולן, כדוגמת המחצבה בהר חרמונית. החברה משווקת את הסלעים תחת השם "טוף", למרות שמדובר בסקוריה. החברה הצליחה לשכנע גננים רבים להשתמש בסקוריה המרוסקת כתחליף לקרקע גידול. למצע זה כמה יתרונות בהשוואה לקרקע רגילה: הסקוריה שומרת על יציבות המבנה לאורך שנים, הסקוריה נקייה מזרעי עשבים, ומשמשת מצע יציב שאין בו חלקיקי חרסית. על פי אתר המפעל, 70% מהחממות בארץ משתמשות בסקוריה כמצע גידול, וכן משתמשים בו גם בשטחים פתוחים, לדוגמה בגינון של מיני ישראל. כן נוהגים להשתמש בסקוריה מרוסקת באופן גס לחיפוי על אדמה באדניות למניעת לכלוך והתזת בוץ על קירות הבית בחורף.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- סקוריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ אור אליאסון, סלעי קיומנו, באתר מכון דוידסון, 19 בספטמבר 2021