סקר יועצים לניהול

סקר הוא שם משותף לשרשרת של חברות ייעוץ לניהול, שפעלו בישראל וממנה בין השנים 1963 ו-2017.

סקר בע"מ
סוג חברה פרטית
מייסדים

בגלגולה הראשון: פרופ' ברוך פולק וגבי לכמן

בגלגולה השני: ניר דונת ויצחק חלדי
תאריך הקמה

בגלגולה הראשון: 1963

בגלגולה השני: 1980
תאריך מיזוג עם חברת "דלויט": 2015 (50%); 2017 (100%)
משרד ראשי

בתחילת דרכה: תל אביב

בסוף דרכה: נתניה
מוצרים עיקריים שירותי ייעוץ וליווי יישום בתחומי הנדסת תעשייה וניהול, התנהגות ארגונית, שירות וניהול קשרי לקוחות, מערכות מידע
עובדים בשיאה, כ-100 עובדים בדיסציפלינות השונות

ב-1963, כשהחברה הראשונה בשרשרת – 'סקר מהנדסים יועצים' – הוקמה על ידי פרופסור ברוך פולק[1] וגבי לכמן, היא הייתה חלוצת חברות הייעוץ לניהול בארץ. במהלך חמישים וארבע השנים הבאות החברה החליפה כמה וכמה פעמים בעלות וניהול. אף על פי שחלק משינויים אלה היו כרוכים גם בשינויים בשמה של החברה, המותג 'סקר' נשמר והלך עִמה לאורך כל הדרך.

ב-2015 נרכשו 50% ממניות החברה על ידי 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר'[2], אחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל, ושמה הוסב ל-'סקר - דלויט בע"מ'[3]. ב-2017 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר' רכשה את חמישים האחוזים הנותרים בחברה, ובכך הפכה לבעליה הבלעדיים.

היסטוריהעריכה

ראשונת חברות 'סקר' הוקמה ב-1963 על ידי פרופסור ברוך פולק וגבי לכמן, שחזרו ארצה אחרי שהייה של כמה שנים בהולנד, והחליטו להקים יחד חברה שתעסוק בייעוץ לארגונים במגוון הדיסציפלינות של הנדסת תעשייה וניהול.

בראשית דרכה התמחתה החברה בעיקר בתכנון פונקציונלי (אנ') של מערכי ייצור – ובכלל זה, במיוחד, תכנונם של מטבחים תעשייתיים גדולים בכלל, ומטבחים קיבוציים, בפרט.

במחצית השנייה של שנות ה-60 הצטרפו ל'סקר' כמה אנשי מקצוע בכירים, מהנדסים וכלכלנים, רובם יוצאי מערכות ציבוריות כגון המכון לפריון העבודה והייצור, חברת תה"ל (תכנון המים לישראל), ומשרד החקלאות. סמוך לאחר מכן, אחד המצטרפים החדשים – איתן יעקובסון, שהיה בעברו סמנכ"ל משרד החקלאות – מונה למנכ"ל החברה. יעקובסון הביא להקמת חברה אחות בשם SKR, ובאמצעות קשריו מתפקידו הקודם הרחיב את פעילותה אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל: תחילה באיראן, שיחסיה עם ישראל[4] היו אז בשיא פריחתם, ואחר כך גם באגן המקונג במזרח הרחוק, בברזיל, ובארצות מתפתחות אחרות בעולם. בכול אותן מדינות SKR עסקה בתכנון ובניהול פרויקטים בתחומי החקלאות, הכלכלה והתעשייה החקלאית, הפיתוח האזורי, וכיוצא בזה תחומים שנשענו על הידע והניסיון שיעקובסון ועמיתיו הביאו עימם מעברם.

במקביל להתרחבות פעילותה של SKR מחוץ לישראל, חל גידול גם בהיקף הפעילות של 'סקר' בישראל. בהדרגה התבססו תחת קורת גג אחת שני גופי ידע מקצועיים שפעלו זה לצד זה: האחד פעל בארץ, התבסס על צוות רחב של מהנדסי תעשייה וניהול צעירים שנוהלו על ידי מהנדסים/הנדסאים ותיקים ומנוסים בתחומיהם, והתמחה ביישום טכניקות וכלים לשיפור תפקודם של ארגונים תעשייתיים ואחרים. גוף הידע השני תמך בפעילות מחוץ לישראל, במדינות מתפתחות, העסיק מומחים בעלי ותק וניסיון, ועסק בעיקר בפרויקטֵי פיתוח רחבי היקף.

בתחילת שנות ה-70 התרחבה פעילותה של SKR באיראן, וחייבה הקמה ורישום של חברה מקומית במדינה זו. בשיתוף עם גורמים איראניים בעלי השפעה הוקמה חברה בשם 'אֶנְמָק' (ENMAK), שפעלה ברחבי איראן וביצעה פרויקטים בעיקר עבור משרד החקלאות המקומי. בימיה הטובים 'אנמק' העסיקה כ-40 עובדים בדיסציפלינות שונות, בהתאמה לפרויקטים שבהם הייתה מעורבת. באותם הימים מנה הצוות הישראלי של החברה כ-6–7 איש קבועים, ועוד כ-20 איש שנסעו בין טהרן לתל אביב על-פי צורכי הפרויקטים.

בין הפעילות בישראל לפעילות מחוץ לישראל (בעיקר איראן), הקבוצה העסיקה באותם הימים בסביבות 100 עובדים.

במהלך השנים 1976–1978, שני המייסדים של 'סקר' – פרופ' ברוך פולק וגבי לכמן – פרשו מהחברה. במקביל לכך הפעילות באיראן הצטמצמה, עד שבשנת 1978 (כשנה לפני פרוץ המהפכה האסלאמית) החברה בטהרן נסגרה, ואחרוני עובדיה הישראלים שבו ארצה.

ב-1979 איתן יעקובסון, מנכ"לה של 'סקר' עד לאותה העת, מונה לנציב שירות המדינה, ופרש מכול מעורבות בחברה. בעקבות פרישתו עזבו גם שלושה מהשותפים הוותיקים האחרים בחברה, וזו עמדה על סף פירוק.

ב-1980, אחרי כשנה של דשדוש במקום, שני מהנדסים 'צעירים' שעבדו בחברה בשנים הקודמות – ניר דונת ויצחק חלדי – החליטו להקימה מהקרשים ולשקם את פעילותה. בעצה אחת עם הבעלים הקודמים, הקימו חברה חדשה בשם 'סקר תכנון, פיתוח וניהול בע"מ' (להלן 'סקר'), בבעלותם ובניהולם. חברה זו, שעם הקמתה מנתה כשמונה אנשים כולל שני הבעלים, נטלה על עצמה להמשיך ולנהל את הפרויקטים שהיו באותה העת בתהליך (בישראל בלבד).

ב-1981 הצטרף לחברה ישראל לייבוביץ', שעשה צעדיו הראשונים בעולם הייעוץ – ולימים הפך לשותף בחברה. מאז, ובמשך כ-10 שנים, 'סקר' עסקה בעיקר בתחומים המסורתיים שבהם עסקה בגלגולה הקודם: פרויקטים של הנדסת תעשייה בישראל, ופרויקטים של חקלאות ופיתוח חקלאי בארצות מתפתחות (ניגריה, טורקיה, דרום אפריקה ועוד) בד בבד עם כך התחיל להתפתח בחברה תחום פעילות נוסף – ייעוץ במערכות מידע – ונזרע זרע ראשון לשיתופי פעולה בינלאומיים שרבים מהם נוצרו והתקיימו בשנים הבאות: נחתם הסכם ידע עם מומחה אמריקני – מיטשל פיין (Mitchel Fein) – שפיתח שיטה מתקדמת (ImproShare[5]) לתימרוץ עובדים על בסיס הישגיהם כארגון, ולא כפרטים.

בסוף שנות ה-90 'סקר' העתיקה את משרדיה לנתניה, וצירפה לשורותיה כשותף את ברוך רוטשילד, מומחה בתחום מערכות המידע. מאז, בתהליך רציף ועקבי, נוצרו בחברה שלושה מרכזי ידע ופעילות עיקריים: האחד, בהובלתו של יצחק חלדי, עסק בייעוץ להנהלותיהם של ארגונים בתהליכי התייעלות, שיפור תהליכים וקיצוץ עלויות; השני, בניהולם של ישראל לייבוביץ' וברוך רוטשילד, התמקד בהרחבה והעמקה של פעילות החברה בתחום ניהול התהליכים ומערכות המידע; והשלישי, בניהולו של ניר דונת, התמחה בתחומי הניהול ה'רכים' יותר ועסק בעיקר בליווי ארגונים גדולים בהטמעת תפיסת הניהול לאיכות כוללת (TQM) ובשיפור השירות וניהול קשרי הלקוחות (CRM). בכול אחד מהתחומים הללו החברה נעזרה בידע ומתודולוגיות שהביאה מגורמי ידע מובילים בעולם הרחב, כאמור לעיל.

ב-2007 ניר דונת פרש מהחברה ומכר מניותיו לשותפים האחרים.

ב-2013 החברה חגגה, בהשתתפות רבים מלקוחותיה במהלך השנים, 50 שנים להיווסדה בגלגולה הראשון[6].

ב-2015 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר' נכנסה כשותפה ב-50% ב'סקר', שמאותו הרגע הפכה ל'סקר-דלויט' וביססה בחברה האם את פעילות הייעוץ בתחומי המִחְשוּב ומערכות המידע.

ב-2017 'דלויט' רכשה את יתרת המניות של 'סקר' משותפיה, ו'סקר' חדלה מלהתקיים כחברה עצמאית.

תחומי פעילותעריכה

פעילותן של חברות 'סקר' בגלגוליהן השונים נחלקה לשני תחומים עיקריים, בהתאם ל'טריטוריות' שבהן פעלו:

בישראלעריכה

הפעילות בישראל התמקדה במגוון תחומי הניהול, ובכללם הנדסת תעשייה, ייעוץ ארגוני, מערכות מידע – ונגזרות של תחומים עיקריים אלה.

דוגמאות לפרויקטים מובילים של חברות 'סקר' בתחומים אלה, כוללות:

מחוץ לישראלעריכה

הפעילות מחוץ לישראל התמקדה בארצות מתפתחות, ועסקה בעיקר בתחומי הפיתוח האזורי, החקלאות, הכלכלה החקלאית והתעשייה החקלאית.

דוגמאות לפרויקטים מובילים של חברות 'סקר' בתחומים אלה, כוללות:

  • באיראן, באמצעות חברת 'אנמק' הנזכרת לעיל:
  1. הכנת תוכנית אב לפיתוח ענף ההדרים במדינה.
  2. הדרכת חקלאים בגידול הדרים באזורי הגידול השונים במדינה.
  3. תכנון, הקמה וניהול של בית ספר להכשרת מנהלי חוות חקלאיות.
  4. תכנון חוות לגידול 'הודים' ועופות.
  5. תכנון מערכות המים וההשקיה לגנים בוטניים שהוקמו בטהרן ביוזמת השאה – ועוד.
  • בניגריה (כקבלני משנה של חברת התכנון 'בלשה-ילון'[7]): תכנון לפיתוח אזורי ב-Plateau State (אנ') אחת ממדינות הפדרציה הניגריינית.
  • בטורקיה: תכנון מערך להכלאת גזע בקר מקומי עם גזע של בקר לבשר.
  • בדרום אפריקה (במדינת החסות דאז, בופוטצואנה): תכנון וליווי ההקמה של חוות ענק לגידול עופות פטמים, כולל מכון תערובת ומשחטה.

שיתופי פעולה בינלאומייםעריכה

בראשית 1981 'סקר החדשה' חתמה על הסכם ידע ראשון, עם מיטשל פיין, בנושא ה-Improshare.

בתחילת שנות ה-90 'סקר החדשה' חתמה על הסכם ייצוג עם חברת ייעוץ בינלאומית נוספת – Organizational Dynamics Incorporated - ODI[8] – והביאה ממנה ידע רב בתחום ניהול איכות כוללת – (TQM) – שהיה אז בראשית דרכו בארץ. העיסוק בתחום זה מיצב את החברה כחברת ייעוץ מתקדמת, חדשנית ומובילה, ובכך נתן לה דחיפה עסקית חזקה. בין קידום נושא ה-'אימפרושייר' לבין החדרת ה-TQM, 'סקר החדשה' מצאה עצמה יועצת לארגונים עסקיים וציבוריים מהגדולים והמובילים במשק, כאמור בסעיף 'תחומי פעילות' לעיל.

בשנים הבאות, אחת לכמה שנים, סקר חָבְרָה עם גורמים מקצועיים בינלאומיים נוספים וייצגה אותם בארץ. בולטים בין אלה היו:

  • FileNet (אנ') – בתחום סריקת מסמכים, ניהול המסמכים והעברתם בארגון. תחום זה קוּדָם באמצעות חברת IFN[9], שהוקמה במשותף על ידי 'סקר' וחברת 'יעל תכנה'.
  • Arthur D. Little] (אנ') – בתחום הייעוץ העסקי הכולל.
  • TARP (שלימים שינתה את שמה ל-CCMC[10]) – בתחום מדידת איכות השירות וניהול שביעות רצון הלקוחות.
  • Peppers and Rogers[11] – בתחום ניהול קשרי הארגון עם לקוחותיו (CRM).
  • Accenture (אנ')– בתחום מערכות המידע לבנקאות.
  • IDS Scheer (אנ') – שפיתחה את המוצר ARIS(אנ') לניהול תהליכים ארגוניים – ועוד.

הערות שולייםעריכה