סרגיי אלייניקוב
סרגיי יבגנייביץ' אלייניקוב (ברוסית: Серге́й Евге́ньевич Але́йников; נולד ב-7 בנובמבר 1961) הוא כדורגלן עבר סובייטי ובלארוסי, ששיחק בעמדת הקשר בקבוצת דינמו מינסק ובנבחרת ברית המועצות. לאחר פירוק ברית המועצות שיחק אלייניקוב באיטליה וביפן. מאז פרישתו ממשחק פעיל אימן קבוצות מהליגות הנמוכות באיטליה.
 | ||||
| לידה |
7 בנובמבר 1961 (בן 63) מינסק שבברית המועצות | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | סרגיי יבגנייביץ' אלייניקוב | |||
| מדינה |
ברית המועצות  | |||
| גובה | 1.82 מטרים | |||
| תקופת פעילות |
1981–1998 (כ־17 שנים) | |||
| עמדה | קשר | |||
| פרסים והוקרה |
מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
בשנת 2003 נבחר על ידי איגוד הכדורגל הבלארוסי לייצג את בלארוס ברשימת כדורגלני הזהב של אופ"א.
ביוגרפיה
עריכהאלייניקוב התחנך בפנימייה לכדורגל במינסק. בשנת 1981 צורף לסגל של קבוצת דינמו מינסק. בשנת 1982 זכה יחד עם קבוצתו באליפות ברית המועצות. בשנת 1984 זומן לראשונה לנבחרת ברית המועצות. בנבחרת שיחק אלייניקוב 73 משחקים והבקיע 6 שערים. השתתף בשני מונדיאלים – 1986 ו-1990. השתתף גם באליפות אירופה ב-1988, בה הבקיע את השער המהיר ביותר בתחרות – בדקה ה-3 במשחק מול נבחרת אנגליה. לאחר התפרקות ברית המועצות שיחק אלייניקוב בנבחרת חבר המדינות. השתתף ביורו 1992, בה נטל חלק בשניים מתוך שלושת משחקי הנבחרת בתחרות.
בשנת 1989 עזב אלייניקוב את ברית המועצות – יובנטוס האיטלקית קנתה את כרטיס השחקן שלו בסכום של 4 מיליון דולר. הוא שיחק בקבוצה עונה אחת, במהלכה זכה עם הקבוצה בגביע איטליה ובגביע אופ"א, וזאת לאחר שפתח בהרכב הקבוצה בצמד משחקי הגמר מול פיורנטינה, בהם ניצחה יובנטוס 3–1 בסיכום. בסיום העונה עזב המאמן דינו זוף את יובנטוס. המאמן החדש, לאויג'י מאייפרדי לא התרשם מיכולתו של אלייניקוב, ודרש להדיח אותו מהקבוצה. ההנהלה מכרה את כרטיסו של אלייניקוב לקבוצת לצ'ה. לאחר שתי עונות בלצ'ה עבר אלייניקוב לקבוצה היפנית גמבה אוסקה, בה שיחק יחד חברו לנבחרת ברית המועצות, אולג פרוטאסוב. בשנת 1996, בעקבות סכסוך עם המאמן, עזב אלייניקוב את גאמבה אוסקה. לאחר תקופה קצרה בשוודיה, בה שיחק כחודשיים במדי הקבוצה אודוולד מהליגה השלישית במדינה, הוא חזר לאיטליה. אלייניקוב שיחק במשך עונה אחת בקבוצת החובבים קוריניאנו. בסיום העונה פרש מהמשחק הפעיל.
לאחר פרישתו ממשחק פעיל פנה אלייניקוב לקריירת האימון. הוא אימן שתי קבוצות מה-Serie D (הליגה החמישית בחשיבותה באיטליה). בשנת 2003 נסע לרוסיה, למשך כמה חודשים כדי לאמן את מועדון הכדורגל מוסקבה. לאחר שובו לאיטליה עבר אלייניקוב ללצ'ה, שם התמנה למאמן קבוצת הנוער של לצ'ה. לאחר מכן אימן את קבוצת הנוער של יובנטוס וקבוצת החובבים קראס מהליגה השישית באיטליה. בשנת 2014 התמנה אלייניקוב למאמנה של קבוצת דיינבה אליטוא מליגת העל הליטאית. הקבוצה בניהולו של אלייניקוב סיימה את העונה במקום אחרון בליגה וירדה לליגת המשנה. בעקבות כך פוטר אלייניקוב ממשרת המאמן.
תארים
עריכה- כדורגלן הזהב של אופ"א
- מקום שני באליפות אירופה – 1988
- גביע אופ"א – 1990
- אליפות ליגת העל הסובייטית – 1982
- קופה איטליה – 1990
קישורים חיצוניים
עריכה- סרגיי אלייניקוב, באתר Transfermarkt
- סרגיי אלייניקוב, באתר Soccerway
- סרגיי אלייניקוב, באתר WorldFootball.net
- סרגיי אלייניקוב, באתר National Football Teams
- סרגיי אלייניקוב, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt