פתיחת התפריט הראשי

סרטני פרסת הסוס (שם מדעי: Limulidae; מכונים באנגלית Horseshoe crab) הם משפחה של פרוקי-רגליים ימיים שחיים בעיקר במים רדודים באוקיינוסים, על קרקעית בוץ או חול. הסרטנים במשפחה זו נוהגים להגיע לחוף על מנת להזדווג. במקרים רבים משתמשים בהם כפתיון. בשנים האחרונות פוחת מספרם עקב דיג יתר בחוף המזרחי של צפון אמריקה ועקב הרס אזורי מחיה באזור יפן. בביצים של מיני סרטנים מסוג זה הנמצאים לחופי תאילנד מצוי הרעל טטרודוטוקסין. נמצאו מאובנים בני 450 מיליון שנה של סרטנים אלו, ועל כן המינים במשפחה נחשבים למאובנים חיים.

קריאת טבלת מיוןסרטני פרסת הסוס
Limules.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
תת־מערכה: בעלי כליצרות
מחלקה: בעלי כליצרות ימיים
סדרה: זנבות חרב
משפחה: סרטני פרסת הסוס
סוגים
  • Limulus
  • Tachypleus
  • Mesolimulus
  • Carcinoscorpius
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Limulidae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוכן עניינים

טקסונומיהעריכה

סרטני פרסת הסוס דומים במקצת לסרטנים רגילים, אך הם שייכים לתת-מערכה נפרדת הקרויה בעלי כליצרות וקרובים יותר למחלקת העכבישניים. הם משויכים לתת-מערכת בעלי כליצרות ימיים בה נמצאים שתי סדרות: עקרבי מים (Eurypterida) אשר נכחדו, וזנבות חרב (Xiphosura) אשר כל המשפחות בה (9 במספרם) נכחדו לבד ממשפחת סרטני פרסת הסוס. במשפחה זו גופא, ישנם 4 סוגים שמתוכם אחד נכחד, סוג אחד שבו נכחדו כל המינים למעט אחד, וסוג אחד שבו קיימים כל המינים למעט אחד. המיון של המשפחה הוא כדלהלן:

מבנהעריכה

 
סרטני פרסת סוס מהמין Tachypleus tridentatus במבט מלמטה.

גופו של סרטן פרסת הסוס מוגן בשריון. יש לסרטן זה מספר זוגות עיניים, בהן עיניים המסוגלות לראות הן אור נראה והן אור על-סגול, עיניים הממוקמות מעל הבטן, ליד הפה, וכן עיניות. ראיית היום שלהם חלשה עקב חולשתם של התאים קולטי האור שלהם, אך ראיית הלילה שלהם טובה פי מיליון מראיית היום. הפה שלהם ממוקם בין הרגליים, ואלה מסייעות להם כמלתעות בטחינת מזון. לסרטן פרסת הסוס יש חמישה זוגות רגליים, ואלה משמשים אותו לשם הליכה, שחיה והעברת מזון לפה. לכל רגל יש כף, חוץ מאשר לזוג האחרון. הזנב הארוך והנוקשה מאפשר לסרטן להתהפך בחזרה אל בטנו במקרה הצורך, כך שסרטן עם זנב שבור נדון למעשה למות בתוך זמן קצר. הסרטנים נוהגים לשחות במהופך - בזווית של 30 מעלות לערך.

מאחורי רגליו יש לסרטן פרסת הסוס זימים, בהם הוא מעבד גזי נשימה ובעזרתם הוא לעיתים שוחה. לסרטן אין שלד, כמו לכל פרוקי הרגליים, אך יש לו לוחות דמויי שלד פנימי שתומכים בזימים. הם ניזונים מסרטנאים ודגים קטנים. הנקבות גדולות מהזכרים. גודלם נע בין 15–20 ס"מ ל-60 ס"מ בקרב תת-מינים מסוימים של סרטן זה.

הזדווגותעריכה

 
סרטני פרסת סוס מגיעים לחוף לצורך רבייה.

בעונת ההזדווגות נודדים הסרטנים למים רדודים לחופי אוקיינוסים. הזכר בוחר נקבה, מטפס על גבה ונאחז בו. לעיתים קרובות מספר זכרים מתגודדים סביב נקבה אחת, וכך ניתן לזהות את הנקבה. היא בדרך כלל הגדולה במרכזם של 3–5 פרטים קטנים יותר. הנקבה חופרת חור בחול ומטילה בחור ביצים, בעוד הזכר או הזכרים מפרים אותן. הנקבה יכולה להטיל בין 60,000 ל-120,000 ביצים בכל הטלה, בקבוצות של כמה אלפי ביצים בכל פעם. הביצים בוקעות לאחר כשבועיים. רבות מהן נאכלות על ידי ציפורי חופים עוד לפני בקיעתן. הצאצאים גדלים פי שישה בשנה הראשונה לחייהם.

גידול סרטני פרסת הסוס בשבי קשה, עקב העובדה שסרטנים אלה נוטים להזדווג רק במקומות בהם הוטלו ביצים בעבר. עדיין לא ברור מה המנגנון לפיו מזהים הסרטנים את המקומות בהם הוטלו ביצים בעבר.

שאיבת דםעריכה

סרטון של סרטן פרסת סוס חופר בחצץ.

בניגוד לבעלי חוליות, לסרטני פרסת-סוס אין המוגלובין בדם, ותחתיו יש להם המוסיאנין (Hemocyanin) האופייני לחסרי חוליות ומספק חמצן לאיברים. מאחר שהמוסיאנין מכיל אטומי נחושת, דמם של הסרטנים בצבע כחול. הדם מכיל תאי אמבוסיט הקרויים כך מחמת שהם נעים כאמבה, והם ממלאים תפקיד דומה לתאי הדם הלבנים אצל בעלי החוליות בהגנה על האורגניזם מפני פתוגניות. תאים אלו נלקחים מדמו של המין סרטן פרסת-סוס אטלנטי (Limulus polyphemus), ומופקת מהם תמצית מימית הקרויה Limulus amebocyte lysate או בקיצור LAL, על שם הסרטן. התמצית משמשת לצורך זיהוי של אנדוטוקסינים של חיידקים רעילים (כמו ליפופוליסכריד למשל) בתרופות להזרקה, בשתלים וכיוצא בזה. הדם של סרטנים אלו נשאב מהם למטרה זו.[1].

הסרטנים נאספים בדרך כלל מהחוף, ולאחר ששואבים מהם דם הם מוחזרים לים. מרבית הסרטנים שורדים את "תרומת הדם", והתמותה בעטיה מושפעת משילוב בין שאיבת כמות דם גדולה לשיעור הלחץ שהסרטן חווה בעת הטיפול והתפיסה. אומדני תמותת סרטנים מצביעים על כך שבעקבות שאיבת הדם עשויים למות בסביבות 30-10% מהסרטנים. נכון ל-2017 ליטר דם נמכר בכ-50,000 ש"ח, מה שהופך אותו לאחד מהנוזלים היקרים ביותר העולם.[2]

איומיםעריכה

לכידה לצורך שאיבת דםעריכה

הביקוש הרפואי לדם הסרטנים גובר, ובחופי סין, יפן, טאיוואן, סינגפור והונג קונג הם הולכים ונכחדים. הם אמנם מוחזרים לאוקיינוס לאחר השאיבה, אך מידת הפגיעה בהם אינה ידועה. כעת היא החלה להחקר[1].

דיגעריכה

בסרטני פרסת הסוס משתמשים בתור פתיונות לדגים, לצלופחים ולחלזונות ים (אנ'). באזורים מסוימים בעולם, בעיקר במספר חופים במזרח ארצות הברית, נאסר באופן זמני דיג סרטנים אלה. הביצים, למרות סכנת הרעילות שבהן, משמשות למאכל באזורים מסוימים בדרום-מזרח אסיה וסין.

פיתוח החופיםעריכה

פיתוח עירוני ובנייה לאורך חופים, למשל קירות תומכים, מגבילים את היקף אזורי הרבייה של הסרטנים ומשבשים דפוסי קרקע באזורי גאות שבהם מתרבים הסרטנים, וכך פוגעים ברבייתם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Caren Chesler, The Blood of The Crab, Popularmechanics.com, April 13, 2017
  2. ^ Here’s why horseshoe crab blood costs $14,000 a quart