סריגת שתי
סריגת שתי היא טכניקת סריגה שהתפתחה במאתיים השנים האחרונות.
סריגת השתי מיוצרת על ידי מכונות תעשייתיות שבהן כל מחט סורגת עם חוט נפרד ונוצרות עמודות של לולאות המתחברות יחדיו בכמה דרכים אפשריות, בסריגה זו כל המחטים עובדות במקביל. בסריגת ערב לעומת זאת, המחטים סורגות אחת אחרי השנייה עם אותו החוט ויוצרות שורות של לולאות.
בעולם הטקסטיל סריגת שתי הוא תחום צנוע אך מתפתח מאוד. בנוסף זוהי תעשייה צעירה מאוד בהשוואה לתעשיות יצור הבדים- האריגה והסריגה.
סריגי שתי וסריגי ערב אמנם נראים דומים אך למעשה הדמיון היחידי הוא ששניהם בנויים מלולאות הנותנות להם את השם "סריגה". כל שאר ההיבטים שונים. צורת הייצור שונה ומעל לכל סוגי הבדים, תכונותיהם ושימושיהם.
היסטוריה, התפתחות הענף עריכה
ממצאים סרוגים ראשונים שנמצאו על ידי ארכאולוגים הם בני כ-2,000 שנה ונעשו בסריגת אצבעות. לאחר סריגת האצבעות פותחה הסריגה הידנית במחט סריגה, במסרגה אחת ובשתי מסרגות.
מכונת הסריגה התעשייתית הראשונה פותחה על ידי ויליאם לי (William Lee) ב-1589, בתחילה נקראה המכונה “נול סריגה”. מכונה זו הופעלה ידנית, אך הייתה מסוגלת לסרוג לולאות רבות בו זמנית ובהשוואה לסריגת היד במסרגות, הייתה מהירה יותר. החידוש במכונת הסריגה היה המצאת מחט הסריגה בעזרתה נוצרו הלולאות. כמות הלולאות שנוצרות בסריג, המהוות את רוחבו, תלויה בכמות המחטים המשתתפות בסריגה.
המחטים בסריגת ערב פועלות אחת אחרי השנייה כשבכולן עובר חוט אחד ויחיד. החוט מגיע כל פעם למחט אחת, יוצר בה לולאה חדשה ועובר למחט הבאה. כיוון הסריגה בסריגת ערב הוא לרוחב, שורה נסרגת לרוחב ומעליה נסרגת השורה הבאה.
כמאתיים שנים מאוחר יותר בשנת 1775, קראיין (Crane of Nottingham) פיתח את מכונת סריגת השתי. החידוש במכונה זו הוא שכל מחט מוזנת מחוט נפרד והמחטים פועלות כולן יחד. כל מחט יוצרת לולאה והסריגה מתבצעת לכיוון האורך, כמו כיוון השתי באריגה, ומכאן השם "סריגת שתי".
עד לתחילת המאה ה-20 רוב הבדים בשימוש לאופנה ולפנים היו בדים ארוגים. הבדים הסרוגים שימשו בעיקר בפריטים כמו כובעים, צעיפים, גרביים ואפודות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החל גידול בשימוש בסריגים שהואץ עוד יותר בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.
בשנים האחרונות כמחצית הבדים למוצרי הלבשה הם סריגים ויתרם אריגים. ישנן כמה סיבות לכך:
- סיבות כלכליות: יצור סריגים מהיר יותר מייצור אריגים.
- סיבות אופנתיות: שינויי דוגמה נעשים ביתר קלות במכונות סריגה מאשר באריגה. תהליך הסריגה אינו דורש הכנות רבות וכך אפשר לעשות שינויים אופנתיים מהר מאוד. בדרך זו אפשר לנצל אופנה זמנית ולייצר מוצרים משתנים במהירות גדולה. בתחילה, הסריגים היו חשובים מאוד לענפי ההלבשה התחתונה ולגרביים אך בענפים אחרים כבשמלות נשים, חולצות, חליפות, והלבשה עליונה לגברים בכלל- נמצאו מעט מאוד סריגים. מצב זה השתנה כשהשתנתה האופנה ולאחר מלחמות העולם הסריגים החלו להיכנס גם לתחומים שקודם היו שמורים לאריגים בלבד כמו למשל שמלות נשים ואפילו לחליפות גברים.
- השפעת העלייה ברמת החיים: רמת החיים עלתה ברוב חלקי העולם במהלך המאה ה-20 והביאה לצמצום שעות העבודה ועליה בזמן הפנוי לספורט ולנופש. הסריגים בדרך כלל מתאימים יותר לגוף ונוחים יותר ללבישה מכיוון שהם רכים וגמישים, אינם דורשים גיהוץ והטיפול בהם הוא פשוט יחסית ולכן התאימו לאורח החיים החדש.
תת-ענפים עריכה
סריגת שתי מתפצלת לשני תת-ענפים עיקריים:
- מכונת ראשל RASCHEL
- מכונת טריקו TRICOT
דרך ייצור הבד הבסיסי דומה בשתי המכונות והן יוצרות בד מחוטי שתי הכרוכים במנורים. קיימים הבדלים במבנה המכונות, דרך פעולתן ובמטרות הספציפיות להן מכונות אלה מותאמות.
מכונת ראשל RASCHEL עריכה
פועלת עם מחטים לשוניות. מחט לשונית היא מחט לה לשון היכולה להיפתח ולהיסגר וכך לשמור על הלולאה שנוצרת בתוך עיקול המחט, להעביר את הלולאה לגוף מחט ולהפיל את הלולאה ממנו לאחר שנוצרת לולאה חדשה. בדרך כלל סמיכות המחטים במכונות ראשל נמוכה מזו של מכונות הטריקו, הסמיכות המצויה ביותר היא של 18 מחטים לאינץ, אך מצויות גם מכונות גסות יותר לייצור מוצרי הלבשה עליונה.
מספר המסרקים במכונות ראשל רב ומגיע ל-56. מכונת ראשל פועלת במהירות קטנה מזו של מכונת טריקו וככל שמספר המסרקים בפעולה גבוה יותר, מהירות הסריגה קטנה בהתאם. אפשרויות הדיגום במכונות אלה גדולות עם מספר המסרקים וכתוצאה ניתן ליצור דגמים מורכבים יותר.
במכונות אלה נוצרים בדים דמויי תחרה, סוג של סריג דליל, בעל ניקובים מרשת או בליטות ואפקטים תלת־ממדיים נוספים. הסריג נוח מאוד בתנועה ומתאים את עצמו לגוף. מבחינה כלכלית, העדיפות לייצור בדים תהייה במכונת הטריקו.
מכונת טריקו TRICOT עריכה
רוב מכונות הטריקו פועלות עם מחטים אונקליות וחלקן עם מחטים מורכבות. רובן עובדות בסמיכות מחטים גבוהה והסמיכות הנפוצה ביותר היא 28 מחטים לאינץ. הבדים הנוצרים במכונות אלה בדרך כלל עדינים, מספר המסרקים המקובל הוא 2–3.
אפשרויות הדיגום במכונות טריקו מוגבלות והשימוש הוא לייצור בדים סטנדרטים ובעיקר עם חוטים סינתטיים. במכונות טריקו חדישות ניתן לסרוג בדים פשוטים במהירות של 1,500 שורות לדקה, מלבד מכונות הטריקו השגרתיות, קימות גם מכונות חדשות לסריגת סריגים מורכבים יותר.
לבד הטריקו מראה שונה משני צדדיו- מצד אחד דוגמה דמוית ריב לאורך ואילו בצד השני ריבים מצטלבים.
ריב היא דוגמת סריגה הנוצרת מסריגת לולאות ימין ולולאות שמאל לסירוגין. סריגה זו מתבצעת בשתי מיטות מחטים כך שלולאות הימין נסרגות במיטת המחטים הקדמית ואילו לולאות שמאל נסרגות במיטת המחטים האחורית. סריג ריב מתקבל גמיש מאוד ומשמש פעמים רבות בתחתית מוצרים סרוגים.
בד הטריקו מתקבל יציב אך עדיין רך ולכן מתאים לשימוש להלבשה תחתונה לנשים מכיוון שהוא מסוגל לתמוך ובנוסף הוא רך ונעים. בנוסף הבד משמש כמילויי לקופסאות תכשיטים למשל.
צורת הייצור, טכנולוגיה עריכה
סריגת שתי מוגדרת כתהליך שבו הלולאה נסרגת בעזרת חוט המוזן לתוך אזור הסריגה במקביל לבד. בסריגת שתי כיוון החוטים בתוך הבד הוא לאורך כמו חוטי השתי בבד ארוג. מספר החוטים הוא כמספר המחטים, כולן עובדות בו זמנית.
בעיקרון בסריגת שתי המחטים יוצרות במקביל שרשראות של לולאות ובין השרשראות נוצר חיבור על ידי חוט נוסף או על ידי הזזת המחטים כך שהלולאות שנוצרות מצטלבות אחת בשנייה בכיוון אלכסוני.
ישנן גם מכונות לסריגת שתי בעלות שתי מיטות מחטים בהן אפשרויות הדיגום וחיבור שרשראות הלולאות גדולות יותר.
ביצור הבד לוקחים חלק האלמנטים הבאים:
- החוטים
- המסרק
- המחטים
- הפלטינות
החוטים עריכה
כרוכים על המנורים בדומה לחוטי השתי באריגה, ניתן לסרוג עם מערכת חוטי שתי אחת, אך בדרך-כלל מקובל לסרוג עם לפחות שתי מערכות. החוטים אשר נמצאים במנורים מושחלים דרך מובילי החוט, חוט אחד בכל מוביל שמכוון אותו בזמן הליפוף סביב המחטים.
מקובל להשתמש בחוטי פילמנט (באורך אין סופי) סינתטיים, אך בשנים האחרונות מתחילה להיות מגמת גידול במוצרים להלבשה עליונה בהם משתמשים בחוטי מטווה.
במכונות, מספר השתיים בשימוש הוא כמספר המסרקים. כל חוט שתי עובר דרך מוביל חוט משלו הקבוע במסרק.
המסרק עריכה
יחידה בה קבועים מובילי חוט כמספר המחטים במיטת המחטים ובסמיכות שווה.
המסרק נע לשני כיוונים: אופקית מצד ימין לצד שמאל של המכונה וחזרה, ואופקית מהצד הקדמי של המכונה לצידה האחורי וחזרה, כאשר מובילי החוט עוברים בין המחטים בשני הכיוונים.
המחטים עריכה
מחטים אונקליות, מורכבות או לשוניות בהתאם למכונה, הקבועות במיטות המחטים. מחטים אונקליות הן המחטים הראשונות שהומצאו. הן בנויות כמקשה אחת ללא חלקים עדינים ומכאן שהן המחטים החזקות ביותר בהן ניתן לסרוג עם חוטים גסים יחסית למחטים האחרות. מחטים אלה נפתחות ונסגרות על מנת ליצור לולאות על ידי מרכיב נוסף במערכת הסריגה ולא מעצם פעולתן.
מחטים לשוניות הן מחטים נפוצות ביותר בשימוש. מחטים אלה נפתחות ונסגרות ליצירת לולאות בעזרת תנועתן בשילוב עם מתח החוט וכך לא נדרש מרכיב נוסף במערכת כדי להפעילן. מחטים לשוניות אף פועלות מהר יותר מאנקוליות.
מחטים מורכבות הן המחטים החדישות ביותר וגם העדינות מכולן. מחטים אלו פועלות ללא עזרים נוספים בקצב המהיר ביותר. הבעיה במורכבותן היא שעלולות להיווצר בשימוש בהן תקלות רבות.
המחטים יצוקות בקבוצות או שהן מקובעות בצורה אחרת ואין להן תנועה עצמאית (בניגוד למחטים בסריגת ערב) כל המחטים נעות עם מיטת המחטים וכך יצירת הלולאות מתבצעת בכל המחטים במקביל.
מחטים אונקליות במכונת טריקו חייבות לחצן לסגירת המחטים בזמן ייצור הלולאות. לחצן זה משותף לכל המחטים ופועל על כולן ביחד.
הפלטינות עריכה
הן משטחי מתכת קטנים המוצבים בין המחטים ותפקידם לנוע קדימה ואחורה בזמן פעולת המחטים על מנת להחזיק את הבד הנסרג במקום ולשמור את המתח בין הבד לחוט הסורג.
במכונת ראשל הלולאות הסרוגות נוצרות בעזרת דפנות חריצים ופלטינות העוזרות בהחזקת הבד. הפלטינות קבועות בתושבת ומסודרות כך שהן נכנסות לסירוגין בין המחטים בדומה לפלטינות בסריגת ערב. כל הפלטינות מופעלות יחד עם תושבת. במכונות אלה הפלטינות אינן חיוניות לייצור הלולאה, אלא להחזקת הבד בזמן עליית המחטים ובפרט בשוליים.
במכונת טריקו הלולאות הסרוגות נוצרות בעזרת פלטינות העוזרות בייצור הלולאה. כל הפלטינות קבועות בתושבת ומסודרות לסירוגין והן מופעלות יחד על ידי התושבת. במכונות טריקו בעלות שתי מיטות מחטים ישנן פלטינות העוזרות בייצור הלולאות והן מסודרות בשתי תושבות נפרדות, אחת הפועלת בתאום עם המחטים של מיטה אחת והשנייה פועלת בתאום עם המחטים של המיטה השנייה.
רישום סריגת שתי עריכה
קיימות שתי שיטות לרישום סריגי שתי: שיטה ראשונה: שיטת הנייר המנוקד-הרישום נעשה בנייר מנוקד בו שורה אפקית של נקודות מייצגת את המחטים בזמן ייצור שורה אחת של לולאות. שורת הנקודות מתחתה תייצג את המחטים שבמיטת המחטים בשורה הקודמת, שורת הנקודות מעלייה תייצג את אותן המחטים בזמן ייצור השורה הבאה. חוטי השתי ומובילי החוט, בהם חוטים אלה מושתלים, מקבילים אחד לשני ולכן להבנת המבנה די בלהראות את תנועת מוביל חוט אחד בכל מסרק. תנועת המסרק מלפפת חוט מסביב למחטים כך שניתן יהיה לראות את הנחתו של החוט בכל שורה. את המרווחים בין המחטים נהוג לסמן כך שהמרווח הקיצוני ביותר של המחזור יהיה אפס והמרווחים בין כל שתי מחטים נוספות בהתאם למרחק מהנקודה הקיצונית של המחזור.
ברישום למכונת טריקו נהוג לסמן את המרווחים במספרים אי זוגיים, ואילו למכונות ראשל במספרים זוגיים בלבד. סדר מיספור המרווחים ייתכן שיהיה מימין לשמאל או להפך בהתאם לצד בו השרשרת מותקנת במכונה.
תכונות ושימושי הסריגים עריכה
בעבר סריגי שתי היו מיועדים בעיקר לרשתות, דמויי תחרה או לבדי טריקו פשוטים. כיום, מכונות חדשות וטכנולוגיות מתקדמות מאפשרות ליצור בדים מסריגי השתי העונים על צרכים מגוונים. סריגי השתי מחברים בתכונותיהם בין האריגים לסריגי הערב וכך נוצר סוג בד חדש עם תכונות ייחודיות.
חיבור הלולאות האלכסוני בסריגי השתי גורם לכך שסריגים אלה יציבים יותר מסריגי ערב ובעלי כושר מתיחה נמוך מהם. הם יכולים לשמש ביצור חזיות לנשים מכיוון שהם עמידים ויכולים להוות תמיכה. בנוסף סריגי שתי משמשים כיום לריפוד פנים של מכוניות. את הריפוד קל למתוח מכיוון שהבד הוא סריג לו יכולת מתיחה מסוימת אך מצד שני הוא יציב יותר מסריג שנסרג בסריגת ערב ולכן יש לו יתרון בעמידות ויציבות הריפוד.
סריגי שתי יכולים לעבור אשפרה של גירוד לאחר הסריגה, מה שמעניק להם מראה קטיפתי וכך הם יכולים לשמש תחליף זול לאריגי הקטיפה היקרים. בתחליפים אלה משתמשים למשל בריפוד של קופסאות תכשיטים. הגירוד יכול גם לתת לבד אפקט דמויי זמש (עור הפוך) וכך נחסך שימוש בחומר שמקורו בבעלי חיים ויקר מאוד.
לעומת זאת ישנם גם סריגי שתי נמתחים, בעיקר כשהם מיוצרים מסיבים סינתטיים כמו ניילון וספנקדס להם יכולת אלסטית גבוהה. כתוצאה מסריגה בחומרים אלה לבדים יש יכולת הימתחות ויכולת אלסטית טובה לחזור לצורתם המקורית לאחר המתיחה. בדים אלה משמשים לייצור בגדים תחתונים, בגדי ספורט ובגדי ים.
שימוש נוסף לסריגת השתי הוא בייצור שקי רשת למיניהם כמו שק תפוחי אדמה, או רשת כדורגל. פעולת המכונה המאפשרת ליצור בקלות יחסית בדים מחוררים ורשתיים, היא שהובילה להעברת נתח גדול משוק הרשתות לסריגת השתי.
תופעה של ריצת לולאות ופרימה (תפר) נדירים בסריגים אלו.
מחירם של בדים הסרוגים בסריגת שתי גבוה מסריגי ערב בגלל המורכבות ביצורם, אך נמוך ממחיר אריגה.
בסין פותח אזור תעשייה מיוחד שעיסוקו סריגת שתי ((China) Warp Knitting scientific and technology industrial park ) והוא נמצא 150 ק"מ מזרחית לשאנגחאי. לאזור תעשייה זה שנפתח בשנת 2002 לאחר שלוש שנות הקמה נכנסו 90 חברות. במתחם גם מפעלים שלא קשורים לסריגת שתי. ריכוז המפעלים גרם לפיתוח בטכנולוגיות ובאפשרויות הדיגום בסריגת השתי, נוצרה תחרות שמינפה את הענף ומקדמת אותו מאוד. בנוסף האזור כולו זכה לפיתוח בעקבות רווחיות המפעלים. כיום בסין מובילים את תחום הפיתוח של בדים איכותיים הסרוגים בסריגת שתי. למשל מפעל haosheng המייצר בדים מגורדים, מודפסים, אלסטיים, קטיפתיים, רשתיים ומבריקים ממגוון חומרים. מפעל סיני נוסף היוצר סריגי שתי הוא Haining Zhengda. גם במפעל זה מייצרים בדים ייחודיים בסריגת שתי.
בין השאר השימוש בחוטים סינתטיים בעלי תכונת אלסטיות מאפשר ליצור בד קטיפה נמתח ואלסטי שלא היה יכול להיווצר באריגה.
לקריאה נוספת עריכה
- שאלתיאל שמואל, מבוא לסריגה, 1993.
- D.G.B Thomas. An introduction to warp knitting, 1971
- Dr. S. Raz. Warp knitting production, 1987
- GILBERT RMERRILL, EDWARD MURDEN AND JOSEPH ROWAN. WARP KNITTING AND GLOVE MANUFACTURE, 1925
- PALING, D.F WARP KNITTING TECHNOLOGY, 1965
