סרסור הוא אדם שמתפרנס מתיווך בין קונה למוכר, אך בימינו משתמשים במושג זה בעיקר בהקשר של זנות, דהיינו, אדם שמתווך בין הזונה ללקוחותיה, ומתפרנס מרווחיה של הזונה.

"הסרסורית" (אנ'), ציור של יאן ורמיר

פירוש המילה "סרסור" בעברית הוא מתווך[1]. השימוש במילה למושג של "מתווך זימה" מופיע בתלמוד הירושלמי:

"לֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר, ט"ו, ל"ט); אמר רבי לוי, ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה.

אף שרוב הסרסורים הם גברים, יש גם נשים העוסקות בסרסרות. ברוב המקרים, לא מדובר בניהול עסקיהן של זונות רחוב, אלא במנהלות של בתי בושת. אישה המנהלת בית בושת מכונה "מאדאם".

במרבית מדינות העולם, ובהן ישראל, הסרסרות היא עבירה פלילית, אם כי יש מדינות שבהן ניהול בית בושת הוא חוקי, הבולטת שבהן היא הולנד.

סעיף 199 לחוק העונשין של ישראל מגדיר את עבירת הסרסרות, וקובע עונש מאסר עד 5 שנים על "מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות" ועל "מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור". העונש מוחמר ל-7 שנות מאסר, אם אותו אדם עבר את העבירה כלפי בן זוגו, ילדו או ילדו החורג, או תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך, או השגחה. סעיף 200 לחוק קובע חזקה לפיה "גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר". בסעיף 199 השתמש המחוקק בסגנון עוקף מגדר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה