סשה אובראדוביץ'

כדורסלן ומאמן כדורסל סרבי

סשה אובראדוביץ'סרבית: Саша Обрадовић; נולד ב-29 בינואר 1969) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל סרבי המאמן את מונקו מליגת העל הצרפתית והיורוליג.

סשה אובראדוביץ'
Саша Обрадовић
לידה 29 בינואר 1969 (בן 55)
בלגרד, הרפובליקה הסוציאליסטית של סרביה, יוגוסלביה
עמדה רכז, קלע
גובה 1.97 מטרים
מספר 4, 5, 6
קבוצות כשחקן
1987–1993
1987–1988
1993–1994
1994
1994–1997
1997–1999
1999–2000
2000–2001
2001–2005
הכוכב האדום בלגרד
←ק.ק. גרוצקה
לימוז'
הכוכב האדום בלגרד
אלבה ברלין
פלקנסטרו וירטוס רומא
הכוכב האדום בלגרד
בודוצ'נוסט פודגוריצה
ריין אנרגי קלן
הישגים כשחקן
קבוצות כמאמן
2005–2008
2008–2009
2009
2010–2012
2012–2016
2016–2018
2019–2020
2020
2021–
ריין אנרגי קלן
קייב
טורוב זגוז'לץ
דונצק
אלבה ברלין
לוקומוטיב קובאן
מונקו
הכוכב האדום בלגרד
מונקו
הישגים כמאמן
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת סרביה ומונטנגרו בכדורסל סרביה ומונטנגרו
המשחקים האולימפיים
כסףאטלנטה 1996כדורסל גברים
גביע העולם בכדורסל
זהביוון 1998כדורסל גברים
אליפות אירופה בכדורסל
זהביוון 1995כדורסל גברים
זהבספרד 1997כדורסל גברים
ארדצרפת 1999כדורסל גברים
זהבטורקיה 2001כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירת משחק עריכה

ככדורסלן מקצועני שיחק אובראדוביץ' בעמדות הרכז והקלע בכוכב האדום בלגרד, לימוז', אלבה ברלין, וירטוס רומא, בודוצ'נוסט פודגוריצה וריין אנרגי קלן, עד לפרישתו ב-2005.

באפריל 2001, בזמן ששיחק בבודוצ'נוסט, נקלע אובראדוביץ' לקרב אגרופים עם חברו לקבוצה מילנקו טופיץ' במהלך אימון, והושעה על ידי המועדון.[1] עד מהרה נפרדו דרכיהם.

במהלך קריירת המשחק שלו הוא זכה בגביע קוראץ' בעונת 1994/95, שלוש אליפויות סרביה ומונטנגרו, גביע יוגוסלבי, אליפות הבונדסליגה ושלושה גביע גרמניה.

קריירה בנבחרת הלאומית עריכה

לאחר הסרת העיצומים נגד הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, ניתנה לנבחרתה הלאומית הזדמנות להעפיל לאליפות אירופה בכדורסל ביוון ב-1995 דרך סיבוב המוקדמות הנוסף בסופיה, בולגריה. לאובראדוביץ' היה תפקיד מפתח בניצחון 93–87 בהארכה על בולגריה כאשר הוביל את קלעי הנבחרת עם 16 נקודות ועזר לה להעפיל ליורובאסקט.[2] לאחר מכן, הוא היה חבר בנבחרת בראשות המאמן דושאן איבקוביץ' שזכתה באליפות אירופה 1995. הקבוצה סיימה את הטורניר ללא הפסד עם 9 ניצחונות. במשך תשעת משחקי הטורניר, אובראדוביץ' העמיד ממוצעים של 6.3 נקודות, ריבאונד אחד ו-1.9 אסיסטים למשחק.[3]

אובראדוביץ' היה חבר בנבחרת הלאומית בראשות המאמן ז'ליקו אובראדוביץ' שזכתה במדליית הכסף באולימפיאדת 1996 באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית. יוגוסלביה הפסידה לארצות הברית במשחק הגמר. הוא רשם את שיא הטורניר שלו עם 18 נקודות בניצחון 91–68 על אוסטרליה במשחק השני בשלב הבתים.[4] במשך שמונת משחקי הטורניר, אובראדוביץ' העמיד ממוצעים של 6.2 נקודות, ריבאונד אחד ו-1.9 אסיסטים למשחק.[5]

אובראדוביץ' זכה במדליית הזהב השנייה שלו באליפות אירופה 1997 בספרד. במשך תשעת משחקי הטורניר, הוא העמיד ממוצעים של 5.1 נקודות ו-2.3 אסיסטים למשחק.[6] הנבחרת המשיכה וזכתה במדליית זהב שנייה ברציפות, כשהיא מנצחת את איטליה בגמר. בשנה שלאחר מכן, אובראדוביץ' היה חבר בנבחרת יוגוסלביה שזכתה באליפות העולם 1998 ביוון. הוא קלע את שיא הטורניר שלו של 18 נקודות, וקלע 4 שלשות מתוך 4 ב-19 דקות בניצחון 99–54 על יפן.[7] בתשעת משחקי הטורניר הוא העמיד ממוצעים של 9 נקודות, 1.1 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים למשחק.[8]

אובראדוביץ' זכה עם יוגוסלביה במדליית הארד באליפות אירופה 1999 בצרפת עם ממוצעים של 9.2 נקודות, 1.2 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים למשחק, במשך חמישה משחקים בטורניר.[9] הוא החמיץ את שלושת המשחקים בשלב הנוקאאוט בגלל פציעה. בשנה הבאה שיחק אובראדוביץ' באולימפיאדה השנייה שלו. במהלך שבעת משחקי הטורניר האולימפי בסידני, אוסטרליה, הוא העמיד ממוצעים של 6.6 נקודות, 1.6 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים למשחק.[10]

אובראדוביץ' היה חבר בנבחרת יוגוסלביה בראשות המאמן סבטיסלב פשיץ' שזכתה במדליית הזהב באליפות אירופה 2001 בטורקיה. זו הייתה מדליית הזהב השלישית שלו באליפות אירופה. הנבחרת סיימה את הטורניר ללא הפסד במאזן 6–0, וניצחה את טורקיה במשחק הגמר. במשך ששת משחקי הטורניר, הוא העמיד ממוצעים של 4.3 נקודות, 1.7 אסיסטים ו-1.7 חטיפות למשחק.[11] לאחר הטורניר הודיע על פרישה מהנבחרת בגיל 32.

קריירת אימון עריכה

מיד לאחר פרישתו מכדורסל ב-2005 החל אובראדוביץ' את קריירת האימון שלו ומונה למאמן הראשי של ריין אנרגי קלן, וזכה איתה באליפות הליגה הגרמנית ובגביע הגרמני. הוא גם אימן בקייב האוקראינית, טורוב זגוז'לץ מליגת העל הפולנית ודונצק, איתה זכה באליפות הסופרליגה האוקראינית הראשונה בתולדותיה. לאחר מכן הצטרף אובראדוביץ' לאלבה ברלין הגרמנית ב-2012.

ב-23 במאי 2016 הוכרז כי אובראדוביץ' יעזוב את אלבה, לאחר שזכה איתה בשלושה גביעי גרמניה.[12]

בנובמבר 2016 חתם אובראדוביץ' בלוקומוטיב קובאן הרוסית מהליגה המאוחדת של VTB.[13] הוא עזב את קובאן ב-4 בנובמבר 2018, לאחר שזכה איתה בגביע הרוסי והגיע איתה לגמר עונת 2017/2018, שם הפסידה לדרושפאקה.[14] כמו כן, הוא זכה כמאמן קובאן בפרס מאמן השנה ביורוקאפ.

בפברואר 2019, מונה אובראדוביץ' למאמן הראשי של מונקו מהליגה הצרפתית.[15] ביוני 2020 הוא נפרד מהקבוצה.[16][17][18]

אובראדוביץ' אימן לראשונה קבוצת NBA בליגת הקיץ, עם ברוקלין נטס, אטלנטה הוקס וסן אנטוניו ספרס.[19]

ב-10 ביוני 2020, הכוכב האדום בלגרד מינתה את אובראדוביץ' למאמנה החדש.[20][21][22] עם זאת, לאחר 5 ניצחונות בלבד ב-16 משחקי יורוליג, הוא נפרד מהכוכב האדום ב-24 בדצמבר 2020.[23]

ב-13 בדצמבר 2021, חתם אובראדוביץ' במונקו מליגת העל הצרפתית והיורוליג.[24] הוא העפיל עם הקבוצה לרבע גמר עונת 2021/2022 ביורוליג (שם הודחה על ידי אולימפיאקוס) ולגמר הליגה הצרפתית, שם הפסידה לאסוול ליון-וילרבאן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סשה אובראדוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ SASA OBRADOVIC SUSPENDED;BeoBasket, 16 April 2001.
  2. ^ "YUGOSLAVIA vs BULGARIA (Group X)". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "1995 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Game: YUGOSLAVIA vs AUSTRALIA (Group B) - 1996 Olympics". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "1996 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "1997 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Game: JAPAN vs YUGOSLAVIA (Group B) Date: 31 July 1998". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "1998 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "1999 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "2000 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "2011 Yugoslavia #6 - Sasa Obradovic". archive.fiba.com. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Basketball: Alba Berlin trennt sich von Trainer Obradovic (בגרמנית)
  13. ^ Lokomotiv appoints Obradovic as head coach.
  14. ^ "Obradović napustio Lokose, Vlada Jovanović preuzeo vođstvo". b92.net. נבדק ב-4 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Obradović i zvanično preuzeo Monako". b92.net. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Obradović sam platio obeštećenje Monaku da bi preuzeo Zvezdu". novosti.rs. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Obradović sam platio obeštećenje da dođe u Zvezdu". mozzartsport.com. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Jeep Élite : Sasa Obradovic quitte Monaco pour l'Étoile Rouge de Belgrade". lequipe.fr. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "NAŠI TRENERI CENJENI U NBA Velika čast za Milojevića i Obradovića". sport.blic.rs. נבדק ב-24 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "SAŠA OBRADOVIĆ JE TRENER CRVENE ZVEZDE!". kkcrvenazvezda.rs. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Crvena zvezda mts appoint club legend Saša Obradović as new head coach". aba-liga.com. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Zvanično: Zvezda predstavila Obradovića". b92.net. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Crvena zvezda mts and head coach Saša Obradović part ways". www.aba-liga.com. נבדק ב-25 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Sasa Obradovic Revient Sur Le Rocher". asmonaco.basketball (בצרפתית). 13 בדצמבר 2021. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)