סתאתירה

מלכה אחמנית, אשתו של ארתחששתא השני

סתאתירה (נפטרה בסביבות 400 לפנה"ס) הייתה מלכה של הממלכה האחמנית, אשתו של המלך ארתחששתא השני.

סתאתירה
לידה המאה ה־5 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 395 לפנה״ס כנראה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג ארתחששתא השני
שושלת Hydarnids
אב Hidarnes III עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ארתחששתא השלישי
אטוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סתאתירה הייתה בתו של האציל הפרסי הידרנס. היא התחתנה עם ארתחששתא השני, הבן הבכור של דריווש השני מלך פרס ואשתו פריסאטיס.[1]

דריווש השני רצה לבסס יחסים טובים עם הינדרנס ומשפחתו ולהודות לו על פועלו. אחיה, טריטוכמס התחתן עם אמסטריס, בתו של דריווש השני. אולם, טריטוכמס אהב את אחת מהאחיות-למחצה שלו יותר מכלתו המיועדת, וניסה להתחיל מרד. לכן, פריסאטיס ציוותה להרוג את כל ילדיו של הינדרנס מלבד סתאתירה, לבקשתו של ארתחששתא השני.[2]

ארתחששתא השני הפך לשליט בשנת 404 לפנה"ס לאחר מותו של אביו. למרות שהיו לו מספר פילגשים, כנראה רק סתאתירה הייתה אשתו החוקית. נולד להם בן, ארתחששתא השלישי, יורש כס המלכות, עוד שני בנים ושלוש בנות[1]. המלכה האם פריסאטיס וסתאתירה ניסו להשפיעה על הפוליטיקה השלטונית ועל המלך, והפכו ליריבות. סתאתירה תמכה בבעלה במהלך הסכסוך שלו עם אחיו כורש הצעיר ולא הסתירה את הביקורת שלה על פריסאטיס. פריסאטיס התאמצה מאוד שכורש שהיה המועדף עליה יזכה בכתר, אולם ללא הועל וארסקס הבכור הוכתר בשם "ארתחששתא השני". כורש הואשם בניסיון לרצוח את המלך החדש בזמן טקס ההכתרה, אולם פריסאטיס השפיעה על ארתחששתא לבטל את האישום, וכורש הוחזר לתפקידו הקודם כסטרפ סרדיס.[3]

פריסאטיס עודדה את בנה לקחת פילגשים כדי לפגוע בהשפעה של אשתו עליו. סתאתירה הייתה מאוד פופולרית, כיוון שעל פי הסיפורים, היא נסעה בכרכרתה עם חלון פתוח והייתה נגישה לשיחות עם פשוטי העם.[4] סתאתירה גם דיברה בפומבי על אכזריותה של פריסאטיס בחצר המלוכה הפרסית. לדוגמה, היא מתחה ביקורת על יחסה של פריסאטיס כלפי הסריס Masabates והעצימה את הסכסוך בין השתיים.

לבסוף פריסאטיס רצחה או הביאה לרציחתה של סתאתירה. לפי המקורות הקלאסיים יש מספר סיבות למעשה. לפי גרסה אחת פריסאטיס רצתה להציל את חייו של מפקד ספרטה קליארכוס (אנ') ואת חבריו-גנרלים, שנלקחו בשבי על ידי טיספרנס, אבל סתאתירה הצליחה לשכנע את בעלה להוציא להורג את האסירים.[2] לכן, פריסאטיס הרעילה את סתאתירה. פלוטרכוס, בביוגרפיה של ארתחשסתא השני, לא מאמין לסיפור הזה.[5][4] על פי מסורת אחרת פריסאטיס רצחה אותה כי היא הבינה שבעלה של סתאתירה אוהב אותה ומקשיב רק לה. לפי פלוטרכוס פריסאטיס ביצעה את ההתנקשות בעזרת המשרתת והיועצת הנאמנה שלה, גיגיס. במהלך הארוחה, היא פרסה ציפור עם סכין מורעלת שרק חצי מהסכין הייתה עם הרעל, ורק החלק של סתאתירה היה מורעל, כאשר הן ישבו לסעוד ביחד. כתוצאה מכך מתה סתאתירה בייסורים רבים.[2] המלך חשד שמדובר ברעל וניסה לתפוס את המשרתת כדי לגלות את האמת. לאחר זמן הוא הצליח ודן אותה למוות אכזרי. פריסאטיס עצמה לא נענשה רק הוגלתה לבבל, לפי בקשתה.[4]

בתרבות עריכה

אסטרואיד ‏831 סתאתירה (אנ'), שהתגלה על ידי מקס וולף, נקרא על שמה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "Artaxerxes II Mnemon". Livius.org.
  2. ^ 1 2 3 קטסיאס, "Photius' Excerpt of Ctesias' Persica". Livius.org.
  3. ^ אנבסיס "אנבסיס באתר פרוייקט גוטנברג".
  4. ^ 1 2 3 פלוטרכוס, חיי אישים, ארתחשסתא 5-6 ו 17-19, "Plutarch, The Parallel Lives, The Life of Artaxerxes". penelope.uchicago.edu.
  5. ^ פלוטרכוס מצטט את קטסיאס בספרו "חיי אישים".