עדן

עיר נמל בתימן
(הופנה מהדף עאדן)

עַדַןערבית: عدن נהגה A'dan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה.

עַדַן
عدن
מבט על העיר והנמל
מבט על העיר והנמל
מדינה תימןתימן תימן
מחוז מחוז עדן
שטח 760 קמ"ר
גובה 6 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 863,000[1] (2017)
 ‑ צפיפות 1,100 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 12°48′00″N 45°02′00″E / 12.8°N 45.033333333333°E / 12.8; 45.033333333333 
אזור זמן UTC+3
נמל עדן - גלויה מראשית המאה ה-20

גאוגרפיהעריכה

העיר עדן כוללת בתוכה מספר קטן של עיירות קטנות: עיר הנמל, החלק התעשייתי (שנקרא "עדן הקטנה", וכולל בתוכו בית זיקוק), ומדינת א-שעב (המרכז של עדן), ושני פרברים: ח'ורמכסר ושייח' עות'מאן, השוכן בעיר הישנה, ליד נמל התעופה הבינלאומי עדן שממוקם ביניהם.

היסטוריהעריכה

בין 1839 ל-1937 הייתה עדן פרובינציה של הראג' הבריטי ששלט בהודו, זאת לאור היותה תחנת תדלוק בפחם (Coaling Station) לספינות בין תעלת סואץ להודו. לאחר מכן, בין 1937 עד 1963 הייתה עדן מדינת חסות בריטית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה עדן במצור למעשה מצד היבשה, שהטילו עליה העות'מאנים ותומכיהם המקומיים. עם זאת, בקרבות שניטשו באזור לא הושגה הכרעה על ידי מי מן הצדדים.

ב-1963 השתלבה עדן כמדינת עדן בפדרציה של האמירויות הערביות של הדרום שאיגדה מספר שטחי חסות בריטים וסולטנויות בדרום תימן. ב-1967 הבריטים עזבו את דרום תימן לאחר התקוממות חמושה כנגדם ועדן נכבשה ושולבה במדינת דרום תימן ועדן הייתה לבירתה. ב-1990 כאשר דרום תימן וצפון תימן התאחדו לתימן, עדן חדלה להיות הבירה שעברה לצנעא.

ב-21 בספטמבר 2014, במהלך ההתקוממות השיעית בתימן, השתלטו המורדים החות'ים על צנעא. לכן, מושב ממשלתו של עבד רבו מנסור האדי הועבר לעדן.

בשנת 2015 בזמן ההפיכה בתימן השתלטו המורדים החות'ים על העיר אך מאוחר יותר באותה שנה חזרה העיר לשליטת צבא תימן. בדצמבר 2015 מושל העיר ג'עפר מוחמד סעד נהרג בהתנקשות.

בפברואר 2018 השתלטו על העיר המורדים של דרום תימן וכעת נמצאת בשליטתם.

כלכלהעריכה

לאורך השנים הייתה עדן נמל חשוב לאורך הציר הימי שבין תעלת סואץ להודו ומדינות אסיה. היותה תחנת תדלוק פחם לספינות בריטיות הפך אותה לתחנת מסחר חשובה לאורך מסלול הסחר ונקודת יצוא מחצי האי ערב. בניגוד לצפון תימן, עדן היא עיר חזקה מבחינה כלכלית ולעומת מדינת הצפון שם המסחר היה חלש יותר ומצבה הכלכלי היה פחות טוב.

יהודיםעריכה

  ערך מורחב – יהדות עדן

בעדן שכנה קהילה יהודית מפוארת. חלק מיהודי עדן עסקו במסחר או באספקת שירותים לבריטים שהוצבו בעדן. הכיבוש הבריטי על העיר הביא איתו שוויון זכויות ליהודים, דבר שגרם ליהודים רבים מכל רחבי תימן להגר אליה ולהגדיל את הקהילה מ 250 איש ל 5,000 איש. בנוסף לכך, רוב עולי תימן עלו לארץ דרך העיר, ושהו בה חודשים, ולעיתים שנים, עד שקיבלו אישור מהבריטים לעלות לישראל.

יהודים גרו בעדן החל מ-200 לספירה. ב-1947, בעקבות הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר, נערכו פרעות ביהודי עדן ועשרות יהודים נרצחו ונפצעו.[2] הפרעות הגבירו את קצב עליית היהודים לארץ ישראל עד שב-1967 שארית הקהילה היהודית עזבה את עדן לישראל ולבריטניה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עדן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Central Statistical Organisation. "Yemen Statistical Yearbook for 2017". נבדק ב-31 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 192
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בתימן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.